כתבה מעניינת פורסמה לא מזמן בדה-מרקר. נראה שלא מוותרים על חיפושי נפט במדבר יהודה.

אלי רוזנברג, הגיאולוג המולטי מיליונר של דלק, מחפש נפט במדבר יהודה רוזנברג, ביחד עם שותפות זרח, הזדמנות ישראלית וקבוצת אשטרום, הגישו בקשה לקבלת רישיון לחיפושי נפט באזור חלמיש ■ באחרונה מכר רוזנברג שליש מהתמלוגים להם הוא זכאי משותפות אבנר בכ-40-30 מיליון דולר
הכישלונות הרבים בניסיונות למציאת נפט במדבר יהודה אינם מרתיעים קבוצת יזמים חדשה שמעוניינת לחדש את הקידוחים בסמוך לים המלח. גוליבר אנרג"י (בעלת השליטה בשותפויות זרח וגינקו), הזדמנות ישראלית (הלמן-אלדובי), קבוצת אשטרום והגיאולוג ד"ר אלי רוזנברג הגישו לממונה על ענייני הנפט במשרד האנרגיה בקשה לקבלת רישיון לחיפושי נפט באזור מדבר יהודה (בחלק הצפוני-מזרחי של הנגב, אזור הידוע בשם "רישיון חתרורים").
את השותפות לבקשה ל"רישיון חתרורים" מובילה גוליבר אנרג"י , שתחזיק ברוב הזכויות בקידוח כ-62.5% (באמצעות שותפויות גינקו וזרח). כבר היום גוליבר פועלות בתחום חיפושי הנפט והגז היבשתיים המרוכזים ברישיון זרח בים המלח. יתרת האחזקות יתחלקו בין הזדמנות ישראלית (25%), קבוצת אשטרום (10%) וד"ר רוזנברג (2.5%).
על פי הודעת השותפות, מי שיזם את הבקשה והוא "הרוח החיה שלה" הוא רוזנברג - חלוץ תגליות הגז בים התיכון (בהן: ים תטיס, נועה ומרי), ומי שהיה שותף לתגליות הענק תמר ולווייתן. רוזנברג ייסד בעבר את שותפות חיפושי הגז והנפט אבנר (הקרויה על שמו - ראשי תיבות של אליהו בן נחום רוזנברג), בשיתוף עם גדעון תדמור (המנכ"ל הנוכחי) וד"ר דוד כהן. בהמשך נמכרה השותפות ל קבוצת דלק , בה הוא כיהן כגיאולוג. בנוסף לאבנר, הוא ייסד גם את שותפויות חיפושי הגז ישראמקו ו יואל .

תגליות הגז הגדולות שבהן היה שותף הפכו את רוזנברג, כיום פנסיונר בשנות ה-80 לחייו, למולטי מיליונר. כחלק מהסכם השותפות שנקבע באבנר, רוזנברג היה זכאי לנתח של כ-3% מהכנסות השותפות ("תמלוגי על"), כשתדמור וכהן יקבלו שיעור דומה. עם ההשתלטות של דלק על אבנר בשנת 2000, תמלוגי העל חולקו מחדש, כך שחלקו של רוזנברג פחת מעט לשיעור של כ-2.625%. בשל חלקו בים תטיס, קיבל רוזנברג בעבר כ-4 מיליון דולר.

ואולם, מדובר בכסף קטן לעומת המיליונים שצפוי רוזנברג לקבל בשנים הבאות בשל מכירת הגז מהמאגרים הגדולים תמר ולווייתן. באחרונה מכר רוזנברג לאלייד הפרטית, בראשות רו"ח יצחק סוארי, שליש מתמלוגי העל להם הוא זכאי באבנר בתמורה מוערכת של כ-40-30 מיליון דולר. בשנים הבאות הוא צפוי לקבל סכום של 1.0-1.5 מיליון דולר בשנה בשל תמלוגי העל בתמר; החל מ-2018, אז יחל [BstockB="704015"] היצוא [/BstockB] מלווייתן, יקבל סכום מוערך של 1.5-3 מיליון דולר לפחות. לאורך השנים הסכום הסופי צפוי להצטבר עד ליותר מ-100 מיליון דולר.
הסיבוב השני בחלמיש
ב-1998 יזם רוזנבג העמקה של קידוח "חלמיש 1" הנמצא בשטח רישיון חתרורים. "חלמיש 1" נקדח כבר ב-1962 על ידי "חברת הנפט הלאומית" עד לעומק של כ-2,200 מטר. במהלך הקידוח התגלו מספר רב של שכבות חול שהכילו נפט, גז ומים מלוחים בתצורת גוונים. נמצאו גם מספר שכבות שהכילו נפט וגז עם מעט מאוד מים או ללא מים בכלל. "חלמיש 1" היה הקידוח האחרון שביצעו דלק ואבנר ביבשה, טרם תגליות הגז בים. אולם, בזמנו הוחלט שלא להפיק את הנפט מהמאגר בשל שיקולי כדאיות, לנוכח מחירי הנפט הנמוכים באותה תקופה.
תוכנית העבודה של מבקשי הרישיון כעת מתבססת על כניסה מחדש לקידוח "חלמיש 1", שממנו בוצע בעבר קידוח אלכסוני למרכז החזוי של מבנה הנפט שאותר. העומק הסופי של הקידוח מוערך ב-2,600 מטר. אם לא תתאפשר כניסה מחדש לקידוח הקיים מסיבות טכניות, בכוונת מבקשי הרישיון לבצע את הקידוח במרחק של 30 מטר מחור הקידוח הקיים. הצוות המקצועי של הפרוייקט כולל בנוסף לרוזנברג את יעקב גלבוע (מנהל הפרויקט), יוסף פרום (מהנדס הפרויקט), ד"ר יובל בן גיא (גיאופיסיקאי) וד"ר חיים פליגלמן (מהנדס הפקה).
איל שוקר, מנכ"ל הזדמנות ישראלית, המחזיקה בכ-105 מהרישיונות הימיים "עוז", "פלאג"יק", "רועי ו"נטע", אמר: החוסן הפיננסי של השותפות מאפשר לנו להמשיך ולחפש הזדמנויות מתוך מטרה להרחיב ולגוון את תיק הנכסים, תוך פיזור סיכונים. כניסה לרישיון חתרורים מהווה הזדמנות לפעול ולפתח רישיון חדש באזור בו כבר הוכח בעבר כי נמצא נפט והמידע גיאולוגי רב לגבי השטח כבר קיים".