מפעם לפעם עלה כאן נושא הדפסת כסף ע"י הבנקים המרכזיים בכלל והפד בפרט , ודר"כ בהקשר "השמים עומדים ליפול". אני יודע כי ל"מזהיר" תמיד יותר קל - הוא לא צריך לספק יותר מדי הסברים מדוע יהיה רע, הוא גם לא נוקב במסגרת זמן לתחזית. אם הוא צודק - הרי נולד לנו גאון פיננסי. אם הוט טועה - מי בכלל זוכר? כי כולם חוגגים רווחים.
מכיוון שהיו לא מעט מ"זהירים" אנסה לתת את חוות הדעת היותר אופטימית שאני מחזיק בה, אנסה להסבירה בלשון פשוטה ככל האפשר (תוך "הקרבת" הדיוק הלא ממש מהותי) , ואסתכן בקביעת טווח זמן - שנת 2013.
אני ער כי "הנבואה ניתנה לשוטים" אך אינני מתייחס לדעתי כנבואה אלא כתסריט בעל הסבירות הגבוהה ביותר להתרחש, בהינתן שאין ארועים חיצוניים (לכלכלה העולמית) חריגים .
אעשה זאת במספר חלקים, על מנת להשאיר מקום לדיון .
נתחיל בבסיס -
מי מדפיס כסף? - משרד האוצר. באמצעות בית דפוס.
אז כיצד הבנק המרכזי "מדפיס כסף"? -מכיוון שרובו המוחלט של הכסף הוא אלקטרוני הבנק המרכזי "יוצר" הכסף מהאויר ע"י הגדלת המאזן שלו - לדוגמא - הפד קונה אגח ממשלתיות של ארה"ב - מהיכן הוא מביא הכסף לרכישה? - מהאויר, הוא פשוט רושם אצלו בספרים תחת סעיף "מזומנים" איזה סכום שהוא רוצה , מעביר אותו לממשלה ומקבל אגח. הממשלה לוקחת הכסף ומבזבזת אותו.
למה בכלל בנק מרכזי מדפיס כסף? - הבנק המרכזי מדפיס כסף כדרך להגדיל את הנזילות (כמות הכסף) בשוק, שצריכה לגדול ככל שהמשק (תוצר [BstockB="604611"] לאומי [/BstockB] גולמי [תל"ג]) גדל - זה תהליך נורמלי שמתרחש כל הזמן.
אז איפה הבעיה? - הבעיה היא שהבנק המרכזי התחיל להדפיס כמויות עצומות של כסף - כמה ? המאזן של הבנק המרכזי גדל מ- 800 ביליון דולר לפני המשבר ל - 3.6 טריליון.
מדוע הוא עושה זאת? - התפקיד של הפד הוא כפול - למנוע אינפלציה ולדאוג לתעסוקה. הדרך שבה הוא ממלא את תפקידו נקראת מדיניות מוניטארית (ניהול הכסף) והוא פועל בשתי דרכים עיקריות - קביעת שערי ריבית והדפסת כסף. כל כלכלה מודרנית חווה מחזורי גאות ושפל והבנק המרכזי מנסה "להחליק" את המחזור ע"י שערי ריבית - כשיש הרבה ביקושים, כולם רוצים לקנות ולהשקיע - הוא מעלה את הריבית לטווח קצר על מנת לייקר את האשראי - להוריד את כמות הכסף כך שהביקושים יקטנו. אם הביקושים ממשיכים - המחירים מתחילים לעלות = אינפלציה , שערי הריבית ימשיכו לעלות, עד שתגיע רמה של יציבות מחירים.
בשפל - מיתון , הבנק פועל הפוך - הוא מוריד את הריבית, מגדיל את הנזילות בשוק כדי לעודד השקעות וצריכה - אם לא יעשה כן - הירידה בביקושים תביא לפיטורים, עליה באבטלה - והמנדט של הבנק זה לשמור על משק עם תעסוקה מלאה ככל האפשר.
נושא הריבית ברור - אבל איפה פה הדפסת טרליונים של דולרים? - ובכן, כאשר הבנק מוריד את הריבית ל - 0 אבל המיתון נמשך = האבטלה גבוהה . מה עוד נותר לעשות? - מתחילים לפעול להורדת הריבית לטווח ארוך - 10-30 שנה - זו הריבית שעל פיה בוחנים כדאיות של לקיחת משכנתאות, בניית מפעלים, הקמת תשתיות וכו" - אם המימון לטווח ארוך יהיה זול - יבוצעו הרבה השקעות = גידול בביקושים.
זו נקודה שחייבים להבין - הורדת ריבית לטווח קצר שעליה שולט הפד - משנה החלטות רכישה לטווח קצר = צריכה (ריבית על כרטיסי אשראי, רכישת רכב וכו") ומשפיעה גם על הריבית לטווח ארוך אך באופן חלקי ומוגבל. הורדת הריבית לטווח ארוך משפיעה על החלטות השקעה במשק .
אז כיצד מורידים ריבית לטווח ארוך? - זה פשוט - קונים אגרות חוב לטווח ארוך - אגרות חוב מגובות משכנתאות על מנת להוריד את הריבית על המשכנתאות ולספק וודאות למי שנותן משכנתאות כי יהיה ביקוש לחוב שהוא מגייס, והחוב יהיה זול - כך שהמשכנתאות יהיו זולות , וקונים אגח ממשלתי לטווח ארוך על מנת ליצור לחץ ביקושים שיוריד את מחירו. ובשביל זה צריך כסף. והרבה.
עד כאן חלק ראשון
תודה על הכתבה מצויינת מקצועית וקלה להבנה
מבקש להעמיד טעות על דיוקה.
למען הגלוי הנאות אין לי השכלה כלכלית \ מנה"ס \ רו"ח \ משפטית.
כתבת: "הפד קונה אגח ממשלתיות של ארה"ב - מהיכן הוא מביא הכסף לרכישה? - מהאויר, הוא פשוט רושם אצלו בספרים תחת סעיף "מזומנים" איזה סכום שהוא רוצה , מעביר אותו לממשלה ומקבל אגח. הממשלה לוקחת הכסף ומבזבזת אותו.
להלן צטוט ממסך ממשלתי (מצ"ב בהמשך): "בשנת 2009, הפעיל בנק ישראל תוכנית לרכישת אג“ח ממשלתי בשוק המשני בהיקפים גדולים יחסית )18 מיליארד ש“ח(. התוכנית הופעלה תוך כדי התייעצות עם היחידה
לניהול החוב הממשלתי וחלק מרכישות האג“ח של בנק ישראל התבצעה באמצעות עושי
השוק הראשיים. "
http://www.ag.mof.gov.il/NR/rdonlyres/B30D9EE6-83CD-4277-BBED-5EF21A4E7006/0/Newreport2009.pdf
מה שקרה ב- 2009 הוא מפולת כללית בשוק ההון , אג"ח קונצרניות טובות נסחרו בלא מעט פעמים במחצית מערכן המתואם, אג"ח ושטרי הון בנקאים נסחרו לפעמים ב- 70% מערכם המתואם (אני זוכר אג"ח בנק מזרחי שנסחר ב- 70% מערכו), אג"ח ממשלתי נסחר בכ- 90% מערכו המתואם.
על מנת לעצור את ההשתוללות, בנק ישראל "הדפיס" כסף וקנה בכסף אג"ח ממשלתי בניכיון יש לשים לב, הוא קנה בשוק ולא בהנפקה של משרד האוצר - מי שמכר לו את האג"ח הסכים לקבל פחות בתמורה למזומן ביד ומייד. רק לדוגמא, מי שמכר לבנק ישראל ב- 90אג לשקל יכול היה לקנות שטר של בנק המזרחי ב- 70אג, ומי שמכר מזרחי ב- 70אג יכול היה לקנות אג"ח ד של [BstockB="126011"] גזית גלוב [/BstockB] ב- 50אג.
ברגע שפישר קונה אג"ח בניכיון, הוא מייצר לעצמו רווח על ההפרש שבין הערך המתואם + הקופונים שיהנה מהם בדרך (מהוון למחיר הרכישה) - בעתיד האג"ח יפרע ופישר יקבל את המזומן ביד.
למעשה הבנק המרכזי יכול להוות "עושה שוק" שמנווט את הספינה תחת הנחה יחידה: יש לו מדפסת והוא מאמין שה"מדינה שלו" תשלם את מלוא החוב.
לו לבנק המרכזי ביוון היתה אפשרות להדפיס דרכמות - בשיא המשבר - הבנק היה מתחיל לקנות אג"ח ממשלתי יווני ב- 40-50-70% מהמתואם ומייצר לעצמו רווח הון ובתמורה מזרים מזומן למערכת.
גוש היורו שלל את האפשרות הזאת ממדינות מובילות כמו ספרד, צרפת, גרמניה, איטליה - דבר שהיה באפשרותן לעשות בעבר הלא רחוק.
לרב, קיים עקום ריביות נורמאלי - קרי אג"ח קצר נסחר בריבית נמוכה יותר מאשר אג"ח ארוך - זה מתקיים באג"ח ממשלתי בישראל ולא מתקיים נניח באג"ח IDB אחזקות לאור מצבה "הלא נורמאלי" - אג"ח ג ו- ה נסחרות בתשואות של מאות אחוזים לעומת עשרות ב- ד הארוכה.
בנק מרכזי יכול לקנות בניכיון אג"ח קצר - ולהזרים נזילות לשווקים - כאשר מתחילה רגיעה האג"ח מטפס אל אזור הפארי בקצר והבנק המרכזי יכול לפעול על מנת להחליף (בשוק) אג"ח קצר בפארי או מעליו באג"ח ארוך בניכיון.
הנחת העבודה שאג"ח מח"מ 2 ששווה 102אג שווה [BstockB="382010"] באמת [/BstockB] 102אג ואג"ח מח"מ 15 ששווה 102אג אך נסחר ב- 97אג שווה 102
החלפה של אג"ח ארוך בקצר לא משנה הרבה את המאזן אבל מספקת נזילות לשווקים כשהם חפצים בה.
בנק מרכזי יכול לפעול לקנייה של אג"ח בנקאי תוך מכירה של אג"ח ממשלתי והקטנת הניכיון של האג"ח הזה.
בסופו של יום, מה שהבנקים עשו זה "נפחו את המאזן" - מצד אחד הם הגדילו את כמות ההתחיבויות שלהם מצד שני את שווי הנכסים - כל עוד לא תקרה קטסטרופה כמו ממשלה שלא משלמת את חובותיה או תאגדי בנקאי שלא מכבד אג"ח מגובה משכנתאות הכל בסדר.
למעשה, אני מדמה את הנגידים של הבנקים המרכזיים של מדינות העצמאיות (ארה"ב, יפן, קוראה, ישראל, אנגליה, ...) כטבחים שעומדים במטבח ומוסיפים עוד ועוד ועוד תבלינים ביחס למה שהיה נהוג בעבר - התקווה של כולם היא שכולם בקרב הגדולים יצליחו במעשיהם ויחדיו הם יורידו את גובה הלהבות בעתיד (הקטנת המאזן).
לטעמי, לנגיד הבנק המרכזי לא היתה ברירה, הוא חי בעולם גלובאלי שבו כסף וסחורות נעים מצד לצד לפעמים במהירות האור (נו טוב, הרב לא לוויני אז מהירות התפשטות של גל אלקטרומגנטי בסיב אופטי או קואקסיאלי - מהירות החבורה יכולה להיות קטנה פי כמה ממהירות האור בוואקום). ברגע שהריבית ירדה בארה"ב, יפן ואף בגוש האירופי לפישר לא היתה יותר מדי ברירה אלא להוריד את הריבית בארץ הקוידש. לולא עשה כן, שערי המט"ח (סל המטבעות) היה נופלים חדות ופוגע קשות ביצואנים שמדינת ישראל תלוייה בהם.
על מנת לתמוך ביצואנים הבנק המרכזי ניפח את המאזן של עצמו ברכישה של עשרות מיליארדי $ כנגד מזומן שקלי שחלקו מומן בהנפקת מק"מ מקומי.
הטעות העיקרית לטעמי, הוא אי צפיה לניפוח בועת נדלן בזמן - יתכן כי יש לנו נגיד לא ישראלי שלא ממש מבין את האופי הישראלי - לא צפה בזמן את הנזק החברתי והסכנה העתידית בניפוח בועת נדל"ן.
לו, פישר היה מוריד ריבית אבל מושיב את בנקאי המשכנתאות על כסא נמוך אצלו במשרד ובלי כוס קפה 🙂 והיה מבהיר להם שהם מצמצמים במהלך 2009 את שיעור המינוף שהם נותנים לרכישת נכסי דלא ניידי בדגש על ריבית משתנה ואוסר עליהם לתת שיעור מימון גבוה בפרים - לא היתה מתנפחת כאן בועת נדל"ן שאף אחד לא יודע איך להוציא ממנה את האוויר לאט מבלי להפיל את הבנקים ומבלי לחבל בדור וחצי של ישראלים שבניגוד להוריהם אין להם קורת גג בבעלותם במחיר סביר (נגיד שלא מבין את ישראל כבר אמרנו?) ואשר משעבדים את תזרים ההכנסות העתידי שלהם לשלושים השנים הקרובות בחובות עצומים ביחס לשכר החציוני במשק. כסף אשר משועבד לטובת משכנתאת חנק גדולה מדי וארוכה מדי תפגע בביקושים במשק - אם הבועה הזאת תמשיך לעוד 3-5 שנים אנחנו נמצא מאות אלפי משפחות שצורכות מעט מאוד כי נתח הארי של השכר כבר משועבד לדיור. אז נראה, שעסקים קטנים נפגעים - האם מי שיש מעל ראשו משכנתא של 800,000 ש"ח ל- 30 שנה ומשכורתו 11,000 ש"ח נטו יחד עם בת זוגו ירשה לעצמו לשבת במסעדת [BstockB="662577"] פועלים [/BstockB] מקומית ולקנות פסטה ודג? או אולי לממן לגברת עוד זוג נעלים וכך יפגעו חנויות האופנה ועסקי המזון (רק כדוגמא).
בברכה,
jsph ,
איזה טעות אתה רוצה לתקן? העובדה שבנק ישראל רכש אגח בשוק ולא ישירות מהממשלה? - זה סוג הפרטים הלא מהותיים , ויש רבים כאלו, שלא רציתי להיכנס אליהם - תוצאתית זה בדיוק אותו דבר.
אגב, הדגש לי הוא על ארה"ב ולא ישראל. אם תבקש, אסיים בקטע על ישראל - זה יותר מורכב ממה שאתה חושב.
לרב, קיים עקום ריביות נורמאלי - קרי אג"ח קצר נסחר בריבית נמוכה יותר מאשר אג"ח ארוך - זה מתקיים באג"ח ממשלתי בישראל ולא מתקיים נניח באג"ח IDB אחזקות לאור מצבה "הלא נורמאלי" - אג"ח ג ו- ה נסחרות בתשואות של מאות אחוזים לעומת עשרות ב- ד הארוכה.
עקום הריביות הנורמאלי עדיין מתקיים באידיבי. ההבדלים בתשואה השנתית הם אשליה אופטית שנגרמת עקב ההבדלים במח"מ.
הסדרות הקצרות נסחרות ב 50% מערכן המתואם לעומת ד" שנסחרת ב 20% מערכה המתואם.
הסיבה שעקום הריביות הנורמאלי עדיין מתקיים באידיבי נעוצה באמונה שהקופון ביוני 2013 ישולם.
מצב זה יפסיק להתקיים במקרה שהקופון לא ישולם ותהיה כניסה להסדר/פירוק. במקרה זה האגחים הקצרים ירדו ויתקרבו בערכן לאגח ד".
ל- tby, נושא הקניה בשוק הוא מהותי בעיני כי היה כאן מוכר מרצון שהסכים לוותר על חלק מחובו בשל צורך בנזילות.
לגימני, אג"ח ג נסחר ב-33אג על פארי 124 קרי מסחר בכ- 26% מערכו המתואם.
אג"ח ד נסחר ב-22אג על פארי דומה ~ 17% על המתואם.
הדבר ממחיש כי לכאורה היינו מצפים לריבית נמוכה יותר באג"ח ג בפועל בשל המצב הלא נורמלי הריבית הקצרה גבוהה מארוכה.
די בעניין IDB, לא רוצה להפוך את הפוסט של tby מסקירת מאקרו לשוב IDB ושוב בעיותיה.
טבי - מרענן למדיי
ישנם כמה אי דיוקים
לגביי ייצור הכסף , קרי ההדפסות , זה נכון שבנקים מרכזיים מייצרים כסף אלקטרוני , ומעבירים אותו בריבית אפסית לבנקים המסחריים .
אולם , אתה מכיר את - fractional reserve system
הבנקים המסחריים לוקחים את הכסף מהבנק המרכזי , הוא משמש כהלימות ההון , ומלווים מולו.
זאת אומרת שמעל 90 % מהכסף בעולם מיוצר ע"י הבנקים המסחריים
אם הפד העביר 100 ש"ח לסיטי , ולפי ההלימות הון הוא צריך לשמור בקופה 6 ש"ח ו94 שח להלוות ללקוחות , אז בפועל מה שקורה הוא שהבנקים המסחריים שומרים את כל ה100 ש"ח בקופה ומלווים מולם 1660 ש"ח.
זו שיטת הבנקאות כיום.
למה מעל 90% מיוצר ע"י הבנקים המסחריים? זה די פשוט ,
תוריד את ההלימות הון בכל מדינה , בדר"כ נע בין 6-8 % והרי התשובה.
לגביי בתי הדפוס - ממליץ לכם בחום על סרט 97% owned
ניתן למצוא ביו טיוב.
97% מהכסף בעולם הוא אלקטרוני
שטרות מהווים 3 אחוז בלבד מה"כסף" בעולם.
לכן עניין ההדפסות בבית דפוס לא רלוונטי.
ביכולת ההדפסה הנוכחית של הפד בארה"ב של שטרות פיזיים ,
הוא יצטרך מעל 20 שנה להדפיס בקצב ההדפסה הנוכחי את ה16 טרליון
דולר חוב [BstockB="604611"] לאומי [/BstockB] שלו.
לימבו
ושא הקניה בשוק הוא מהותי בעיני כי היה כאן מוכר מרצון שהסכים לוותר על חלק מחובו בשל צורך בנזילות.
לא ולא. המחיר על החוב נקבע עפ"י הצע וביקוש - אולי המחסור בנזילות גרם לכך שמוכרים לא מצאו קונים או פשוט הנכס נתפס מסוכן יותר וגרר פרמית סיכון גבוהה - כל זה לא משנה. מה שמהותי זה שהגיע בנק מרכזי , "ייצר" כסף מהאויר וקנה האגח.
לידיעה בלבד, בבית הדפוס (המטבעה הראשית) שממוקמת בוושינגטון די. סי., (קיימים מתקני בת נוספים בפילדלפיה, בדנוור, בסן פרנסיסקו ובווסט פוינט. מה שידוע (על פי ויקיפדיה http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%9E%D7%98%D7%91%D7%A2%D7%AA_%D7%90%D7%A8%D7%A6%D7%95%D7%AA_%D7%94%D7%91%D7%A8%D7%99%D7%AA )), יכולת ההדפסה (פיזית) עומדת כיום על 32 מליון דולר לשעה.
tby
שלום,
מה שלומך?
תודה על הכתבה
אבל הייתי מודה לך אם היית מתמקד יותר ומסבירעל מדינת ישראל . שמת הדגש של USA .....
אגב, הדגש לי הוא על ארה"ב ולא ישראל. אם תבקש, אסיים בקטע על ישראל - זה יותר מורכב ממה שאתה חושב.
תודה,
ההמשך ערב נעים,
R
ממליץ לכם בחום על סרט 97% owned
ניתן למצוא ביו טיוב.
לימבו
אני לא חושב שהתכוונת לסרט הזה, אך הוא מאד מעניין ובדיוק באותו נושא:
http://www.youtube.com/watch?feature=player_embedded&v=KffxeZtkXYs
לא קצר, אבל מצאתי אותו מאד מעניין.
אז כיצד מורידים ריבית לטווח ארוך? - זה פשוט - קונים אגרות חוב לטווח ארוך - אגרות חוב מגובות משכנתאות על מנת להוריד את הריבית על המשכנתאות ולספק וודאות למי שנותן משכנתאות כי יהיה ביקוש לחוב שהוא מגייס, והחוב יהיה זול - כך שהמשכנתאות יהיו זולות , וקונים אגח ממשלתי לטווח ארוך על מנת ליצור לחץ ביקושים שיוריד את מחירו. ובשביל זה צריך כסף. והרבה.
עד כאן חלק ראשון
תודה tby, כתבה מאד מעניינת.
אשמח להבהרה לגבי הסיפא: הורדת ריבית ט"א ע"י קניית אג"ח ט"א .
האם המנגנון הוא יצירת ביקוש לאג"ח = העלאת מחירו = ירידת תשואה ?
ולגבי: "קונים אגח ממשלתי לטווח ארוך על מנת ליצור לחץ ביקושים שיוריד את מחירו" קנייה כזו לא אמורה להעלות את מחירו ?
oferעפר
בוקר טוב
מה שלומך
תודה על הלינק הטוב.
כדאי שתשים אותו במקום שכלם יראו כי אגח"ים לא כלם רואים ו/או מתעניינים.
הסרט, המורכב מסרטונים, ערוך בצורה יפה ופשוטה והאיורים אף הם תורמים....
כדאי שכל אחד כאן באתר יקרא ויפנים לא מזיק...... ההיפך תורם להבנה ולידע.
תודה ויום נעים,
R
האם המנגנון הוא יצירת ביקוש לאג"ח = העלאת מחירו = ירידת תשואה ?
ולגבי: "קונים אגח ממשלתי לטווח ארוך על מנת ליצור לחץ ביקושים שיוריד את מחירו" קנייה כזו לא אמורה להעלות את מחירו ?
המנגנון אכן יצירת ביקוש לאג"ח = העלאת מחירו = ירידת תשואה
לגבי המשפט השני - תקרא שנית את המקור - הכוונה למחיר חוב = שעור הריבית , כלומר , רכישת אגח לטווח ארוך מורידה את מחיר החוב שהפירמות צרכות לשלם על מנת לממן פרויקטי לטווח ארוך
זה החלק השני בסידרה, ויעסוק במדיניות המוניטרית של הפד עד למשבר של 2008
בחלק הראשון תארתי את הדברים הבסיסיים - מטרות הפד, מדיניות מוניטרית כתגובה למחזורים כלכליים, הדפסת כסף ע"י הבנק המרכזי והקשר ביו שערי ריבית לטווח קצר וארוך על החלטות צריכה והשקעה במשק
ההתחלה, כמו תמיד, היא במלחמה.
המלחמה היא מלחמת העולם השניה וארה"ב צריכה לממן אותה ואת תוכנית מרשל לשיקום אירופה שבאה אחריה.
כיצד המלחמה מומנה? - בחוב - חוב פנימי של ממשלת ארה"ב וחובות של בריטניה בגין סיוע אמריקאי (עסקאות החכר והשאל וחובות מדינה - הבריטים סיימו להחזיר כל גרוש רק לפני מספר שנים).
הבנק המרכזי לא היה עצמאי והריביות נשמרו נמוכות על מנת לאפשר למדינה למממן המלחמה והוצאות השיקום בחוב זול
רק בשנת 1951 ניתנה לפד עצמאותו והוגדרה מטרתו - שמירת יציבות כלכלית באמצעים מוניטריים.
עד אמצע שנות ה - 60 של המאה הקודמת הדברים התנהלו כסידרם - הבנק המרכזי, באמצעות כלי הריבית , שמר על יציבות כלכלית ואינפלציה נמוכה
החל מאמצע שנות ה - 60 , המדיניות המוניטרית היתה מקלה מדי (בדיעבד התברר) ועם הצטברות של גורמים נוספים - ההוצאות על המלחמה בוויטנאם , העליה הדרמטית במחירי הדלק אחרי מלחמת יום כיפור (1973) שהובילה גם לעליה במחירי המזון האינפלציה התגברה.
וכך מאינפלציה ממוצעת של פחות מ 2% ב - 60-64 , עלתה האינפלציה ל - 4% ב - 65-69 , ל - 7% 70-79 ועד ל 13% ב - 79-80.
כל אותו הזמן ישבו בפד אנשים נאמנים, שעשו עבודה עפ"י תורה שעבדה במשך 15 שנים - 1951-1964 ועדיין - המשק האמריקאי נכנס לסיחרור אינפלציוני.
מה עושים?
קודם כל, מחליפים נגיד הבנק המרכזי (וולקר נכנס לתפקיד)
אח"כ, זורקים לפח את התורה הישנה ועושים מה שצריך - העלאת ריבית חדה ומתמשכת, שנועדה לצנן את הביקושים במשק - בכל מחיר.
ואכן המחיר היה כבד - המשק נכנס למיתון כבד והמחיר האנושי היה גבוה מאוד - שיעור האבטלה שעמד על 6% ב - 1979 קפץ ל - 11% ב - 1982
כשוולקר עזב ב - 1987 , האינפלציה כבר חזרה ל - 3%.
מחליפו של וולקר היה אלן גריספאן, שתחת ניצוחו ידעה ארה"ב יציבות כלכלית / מוניטרית במשך 20 שנה (!).
כיצד היציבות התבטאה? - עד גריספאן, השונות באינפלציה והצמיחה בפועל בתקופות קצרות של שנה / רבעון היו גדולים ואילו בעידן גרינספאן בגלל ניהול נכון יותר של מדיניות מוניטרית, שיפורים טכנולוגיים בייצור וכנראה גם מזל, המשק הפך להיות חזוי יותר, יציב יותר - סביבת מציאות נוחה שהסיכונים הנמדדים בה נמוכים - 20 שנה כאלו.
עד כאן ההיסטוריה, שמהווה רקע לפרק הבא - מבוא למשבר הפיננסי - משבר שוק הדיור
פוסט אחרון: קרנות ביטקוין ישראליות המצטרף האחרון לאתר: nik24689 פוסטים אחרונים תגובות שלא נקראו
