התעשייה האווירית, החברה הביטחונית הממשלתית הגדולה בישראל, חתמה היום על חוזה עם משרד ההגנה של הודו לשדרוג מערכות ההגנה האווירית ברק המוצבות על ספינות הצי ההודי. משרד ההגנה ההודי נקב בהיקף של כ-19.76 מיליארד רופי. לפי שער של 93.43 רופי לדולר בערב יום רביעי, שווי העסקה מגיע לכ-211.5 מיליון דולר. החוזה נחתם בניו דלהי בנוכחות מזכיר ההגנה של הודו. העסקה מצטרפת לשורה של חוזים גדולים בין החברה לבין הודו, אחת הלקוחות הבולטות של התעשייה הביטחונית הישראלית בשנים האחרונות.
החוזה עוסק במערכת ברק 1, מערכת הגנה קרובה המותקנת על ספינות מלחמה ומיירטת כלי טיס, כטב"מים וטילים נגד ספינות. את המערכת המקורית פיתחו התעשייה האווירית ורפאל, והיא מגינה בעיקר על הספינה שנושאת אותה. המערכת מספקת לספינה שכבת הגנה קרובה מפני איום אווירי שהתקרב אליה. לפי משרד ההגנה ההודי, העבודה תכלול שדרוג מקיף של החומרה ושל התוכנה של המערכת. במקביל תטפל החברה בהתיישנות של רכיבים, ותחליף חלקים ומערכות אלקטרוניות שכבר אינם מיוצרים או נתמכים. המשרד ההודי מסר כי השדרוג יעניק למערכת תכונות משופרות ויחזק את ההגנה האווירית של כלי השיט. החוזה נחתם במסלול הרכש ההוני הרגיל של משרד ההגנה ההודי.
מאחר שמשרד ההגנה ההודי נקב בסכום ברופי, שווי החוזה בדולרים תלוי בשער החליפין. מתחילת השנה התחזק הדולר בכ-3.9% מול הרופי ההודי, ושערו עלה מכ-90 רופי לכ-93.4 רופי. לפי השער שנרשם בפתח השנה, אותו חוזה היה שווה כ-219.7 מיליון דולר. מדובר בפער של כ-8 מיליון דולר לעומת השווי לפי השער הנוכחי. לפי השער של לפני שנה, השווי היה מגיע לכ-223.3 מיליון דולר, גבוה בכ-5.6% מהשווי הנוכחי. בחמשת ימי המסחר האחרונים המגמה התהפכה, והרופי התחזק בכ-0.85% מול הדולר. שווי העסקה בדולרים מבטא אפוא גם את תנודות המטבע ההודי, ולא רק את היקף העבודה שהוזמנה.
השדרוג הנוכחי קטן בהרבה מהעסקאות הקודמות של התעשייה האווירית עם הודו. באפריל 2017 חתמה החברה על עסקה בהיקף של כ-2 מיליארד דולר לאספקת מערכות הגנה אווירית מדגם ברק 8 לצבא ולצי של הודו. באותה עת הגדירה החברה את העסקה כגדולה ביותר בתולדות התעשייה הביטחונית הישראלית. מערכות אלה מיירטות איומים בטווח בינוני וארוך, בשונה מההגנה הקרובה שמספקת ברק 1. באוקטובר 2018 הודיעה החברה על הזמנה נוספת בהיקף של 777 מיליון דולר. ההזמנה ההיא כללה מערכות ברק 8 לספינות הצי ההודי, והיא נחתמה מול החברה הממשלתית ההודית BEL. מערכות ברק 8 פותחו במשותף עם הסוכנות ההודית למחקר ופיתוח ביטחוני DRDO, וחלק מהייצור שלהן מתבצע בהודו. שיתוף הפעולה הזה הפך את הודו לשותפה בפיתוח ובייצור של המערכות, ולא רק ללקוחה שלהן. החוזה של היום שונה באופיו, משום שהוא עוסק באחזקה ובשדרוג של מערכות שכבר פועלות. המערכות שישודרגו שייכות לדור הקודם של משפחת ברק, שקדם למערכות ברק 8.
העסקה מתווספת לשנת שיא ביצוא הביטחוני של ישראל. לפי נתוני משרד הביטחון שפורסמו ביוני, היקף היצוא הביטחוני בשנת 2025 הגיע ל-19.2 מיליארד דולר. מדובר בעלייה של כמעט 30% לעומת השיא הקודם, שנרשם בשנת 2024 ועמד על כ-14.8 מיליארד דולר. אירופה הייתה היעד הגדול ביותר, עם 36% מהיצוא הביטחוני של ישראל. אסיה והאוקיינוס השקט הגיעו ל-32% מהיצוא, שהם כ-6.1 מיליארד דולר. החוזה ההודי החדש שווה כ-3.4% מסכום זה. המזרח התיכון וצפון אפריקה קלטו 15% מהיצוא. לצפון אמריקה הופנו 13% מהיצוא, ואמריקה הלטינית ואפריקה הסתפקו בנתחים קטנים. מערכות טילים, רקטות והגנה אווירית היוו 29% מהיצוא, בהיקף של כ-5.6 מיליארד דולר. מערכות ברק שייכות בדיוק לקטגוריה זו.
התעשייה האווירית נמצאת בבעלות המדינה, אך אגרות החוב שלה נסחרות בבורסה בתל אביב. לכן חוזים חדשים בחו"ל נוגעים גם למשקיעים באג"ח של החברה, ולא רק לתעשייה הביטחונית. היקף החוזה יתווסף לצבר ההזמנות של החברה, לצד העסקאות הגדולות שנחתמו בשנים האחרונות. החברה מפרסמת לציבור דוחות כספיים רבעוניים, ובהם נתוני ההכנסות וצבר ההזמנות. עבור התעשייה האווירית, מדובר בהמשך של קשר עסקי ארוך עם לקוח שרכש ממנה מערכות מכמה דורות. חוזה האחזקה מבטיח לחברה עבודה על מערכות ותיקות, במקביל להזמנות חדשות של מערכות מתקדמות יותר מאותה משפחה.