הבנק הדיגיטלי וואן זירו, שהושק בקול תרועה רמה כהבטחה הגדולה לטלטול המערכת הפיננסית המסורתית בישראל, ניצב כעת בעין הסערה של עולם העסקים המקומי. פרופסור אמנון שעשוע, שמחזיק בכ־60% ממניות הבנק ושימש כקטר הכלכלי והטכנולוגי מאחוריו, בוחן ברצינות את מכירת השליטה בו לפי שווי שאפתני של 1.1 עד 1.2 מיליארד שקל. המהלך הזה לא נולד בחלל ריק, אלא משקף נקודת שבר של ממש עבור היזם המוערך, שהזרים מכיסו 114 מיליון דולר מאז רכש את פעילות המיזם ממריוס נכט ב־2020, וכעת מאותת בבירור כי ברז המזומנים הפרטי שלו נסגר. הנהלת הבנק, בראשות היו"ר שוקי אורן והמנכ"ל אייל גפני, מנהלת בשבועות האחרונים פגישות, מצגות ומגעים אינטנסיביים מול שורה של שחקנים עסקיים בכירים במשק, כאשר לפחות שלושה גופים כבר נכנסו לחדר מידע רשמי שהוקם במטרה לקדם את העסקה.

התמונה הפיננסית של וואן זירו מציגה דיכוטומיה חדה בין צמיחה תפעולית מרשימה לבין בור הפסדים עמוק שמעיב על הפעילות. מאז הקמתו שרף המיזם סכום עתק של 1.3 מיליארד שקל, וההון העצמי שלו הצטמק לכדי 53 מיליון שקל בלבד בסוף המחצית הראשונה. מנגד, המספרים מראים גם תנועה חיובית המעידה על התייעלות ועלייה בביקוש; הכנסות הבנק במחצית הראשונה עמדו על 66 מיליון שקל, נתון המגלם זינוק של 33% לעומת התקופה המקבילה בשנה הקודמת, בעוד ההוצאות נחתכו ב־10% והסתכמו ב־149 מיליון שקל. קצב ההפסדים אומנם מתמתן, עם צפי להפסד שנתי של 130 מיליון שקל ב־2026 לעומת 214 מיליון שקל ב־2025, אך עבור משקיעים רבים ששומעים במשך תקופה ארוכה הבטחות על מעבר מתקרב לרווחיות, היעד של 2027 נתפס עדיין כהימור שדורש הזרמות משמעותיות לפני שיבשיל.

למרות חוסר הוודאות, הבנק מחזיק בנכסים בעלי ערך אסטרטגי נדיר במשק הישראלי, ובראשם רישיון בנקאי רזה ומערכות טכנולוגיות מוכחות שפועלות בזמן אמת. קבלת רישיון כזה מאפס באמצעות בנק ישראל היא הליך ממושך, מתיש ויקר שמציב חסמי כניסה כמעט בלתי עבירים, כך שרכישת וואן זירו מאפשרת קיצור דרך דרמטי לכל מי שמבקש לנגוס בריכוזיות של המערכת הבנקאית. נוסף על כך, הבנק הצליח לבסס נתח שוק אמיתי כאשר 25% מכלל חשבונות הבנק החדשים שנפתחו בישראל במחצית הראשונה של השנה נרשמו אצלו, והוא הגיע למצבת של 200 אלף לקוחות. עם נכסים מנוהלים בהיקף של 7 מיליארד שקל ופיקדונות ציבור בהיקף של 3.8 מיליארד שקל, וואן זירו הוכיח שביכולתו לאתגר את חמשת הבנקים הגדולים, שנאלצים כעת להילחם על שימור לקוחותיהם ביתר שאת.

רשימת הגופים שבוחנים את הכניסה לבנק ממחישה את מפת האינטרסים המשתנה במגזר הפיננסי. בין המתעניינים הבולטים נמצא בית ההשקעות מיטב, שבשליטת אבנר סטפק והאחים ניר ואלי ברקת, אשר עבורו שליטה בבנק מהווה מנוע צמיחה חסר תקדים שיספק מקורות אשראי זולים ועצמאיים וישפר את מרווחי הרווח של בית ההשקעות. לצדו ניצב איש העסקים מוטי בן משה, שאינו מסתיר את רצונו העז להחזיק בזרוע בנקאית רזה שתספק סינרגיה לעסקיו. בן משה כבר הדגים את נחישותו בתחום כאשר הציע סכום שיא של 4.18 מיליארד שקל עבור רכישת חברת כרטיסי האשראי כאל, מהלך שנבלם לאחר שבנק דיסקונט העדיף בזמנו את הצעתם של הראל וג'ורג' חורש, עסקה שהתפוצצה בסופו של דבר בעקבות דרישות רשות התחרות. בזירה מרחפת גם חברת ישראכרט, שניהלה בעבר מגעים עם וואן זירו ועשויה לשוב לשולחן, בעוד שחקנים אחרים כמו רמי לוי וביטוח ישיר ניהלו שיחות שלא הבשילו, בעיקר על רקע רצונם במודל פעילות רזה יותר.

העסקה המתגבשת, אם וכאשר תצא אל הפועל, צפויה לכלול הזרמת הון משמעותית לתוך קופת הבנק כדי לעבות את כריות הביטחון שלו, לצד רכישת חלק ממניותיו של שעשוע כך שירד להחזקת מיעוט. שעשוע עצמו מכחיש רשמית את הכוונה למכור שליטה וטוען כי המגעים מתמקדים במודלים של השקעה, שיתופי פעולה ומכירת טכנולוגיה במתכונת מותג לבן, אך הפער בין דרישות השווי שלו לבין הערכות הרוכשים הפוטנציאליים מעיד על מו"מ קשוח. יתר בעלי המניות בבנק, הכוללים גופים בינלאומיים ומקומיים בולטים כמו יוליוס בר, טנסנט, סרברוס, SBI, הכשרה, אאור קראוד, האוניברסיטה העברית ומשקיעים נוספים, מבינים כי הבנק הגיע לרגע מכריע.

לאחר שפרש בקיץ האחרון מניהול מובילאיי, החברה שמכר לאינטל תמורת 15 מיליארד דולר, שעשוע מעדיף לתעל את מרצו ואת משאביו לחברות הבינה המלאכותית שבהובלתו, שבהן הוא מזהה את פוטנציאל ההשבחה והעניין המרכזיים. מבחינת וואן זירו, כניסתו של בעל בית אסטרטגי חדש שמגיע עם כיסים עמוקים ורעב להתרחבות עשויה להיות בדיוק המנוף הנדרש כדי לצלוח את הקילומטר האחרון של שלב ההקמה, לקבל את אישור בנק ישראל ולהפוך את המהפכה הדיגיטלית מעסק שורף מזומנים לחברה רווחית ומשגשגת.