משק החשמל הישראלי ניצב בפני אחת התמורות המשמעותיות ביותר שידע בשנים האחרונות, כאשר עסקת המיזוג הענקית בין קרן ג'נריישן לבין שיכון ובינוי אנרגיה מתקרבת אל שלבי ההכרעה הסופיים שלה. תקופת הבלעדיות אשר הוקצתה למשא ומתן בין הצדדים מגיעה לקיצה, ונראה כי שתי החברות מצויות כעת בישורת האחרונה לקראת חתימה. במסגרת המהלך, קרן ג'נריישן שואפת לרכוש את פעילות שיכון ובינוי אנרגיה ולמזג אותה עם חברת האנרגיה הנמצאת תחת שליטתה, חברת פאוורג'ן. התקדמות זו התאפשרה לאחר שהצדדים הצליחו לפתור את אחת המחלוקות המרכזיות ביותר שעיכבו את המגעים עד כה, והיא קביעת מנגנון הקנסות ההדדיים. מנגנון זה נועד להגן על שני הצדדים במקרה שבו העסקה לא תזכה לאישור הרגולטורים, או לחלופין, במצב שבו חברת שיכון ובינוי תחליט בסופו של דבר להעדיף את ההצעה המתחרה שהוגשה לה מטעם קרן קיסטון.
פריצת הדרך הנוספת במשא ומתן נוגעת למבנה התשלומים של העסקה, אשר עבר שינוי מהותי המשקף ויתורים מצד שני הצדדים למען הבטחת הוודאות. במתווה המקורי, העסקה תוכננה לעמוד על היקף של 4.2 מיליארד שקל, אליהם התווסף תשלום מותנה בסך של עד 300 מיליון שקל שהיה תלוי בהתקדמות אבני דרך בפרויקטים שונים. עם זאת, ההסכמות החדשות קובעות מתווה של העברה כספית חד פעמית בסך 4.45 מיליארד שקל. משמעות ההסכמה היא שחברת שיכון ובינוי החליטה לוותר על פוטנציאל להגדלת התמורה בעוד 50 מיליון שקל. בתמורה לוויתור זה, היא מבטיחה לעצמה את קבלת מלוא הסכום באופן מיידי, ללא התניות עתידיות וללא תלות בהשלמת פרויקטים. צעד זה מעיד על הרצון של שני הצדדים להימנע מסיכונים עתידיים ולייצר מבנה עסקה פשוט וברור יותר, אשר מקטין את אי הוודאות הפיננסית עבור המוכרת ומקל על תהליך גיוס ההון של הרוכשת.
לצורך מימון רכישת הענק, קרן ג'נריישן אינה פועלת לבדה והיא צפויה לחבור לקבוצה משמעותית של גופים מוסדיים. גופים אלו עתידים להשקיע בחברת פאוורג'ן כחלק אינטגרלי מהמהלך, מה שמדגיש את האמון של שוק ההון המקומי בפוטנציאל הצמיחה של סקטור האנרגיה המופרט. חברת פאוורג'ן עצמה פועלת באינטנסיביות במטרה לבסס את מעמדה כאחת השחקניות המרכזיות והמשפיעות ביותר במשק האנרגיה המקומי. במסגרת פעילותה הנוכחית, החברה אמונה על הקמת תחנת הכוח ריינדיר, פרויקט משמעותי אשר זכה לאחרונה לאישור רשמי מטעם רשות החשמל. במקביל להקמת תחנה זו, פאוורג'ן מחפשת דרכים להאיץ את התרחבותה, ורכישת שיכון ובינוי אנרגיה מהווה את זרוע הצמיחה האסטרטגית המרכזית שלה כעת. שיכון ובינוי אנרגיה מוחזקת כיום בשיעור של 67% על ידי קבוצת האם שיכון ובינוי, והיא אוחזת בצבר נכסים מרשים לייצור חשמל המגיע להספק כולל של כמעט 3.2 ג'יגוואט. פורטפוליו זה כולל תחנות כוח מרכזיות ומוכרות היטב כמו רמת חובב, אורות פנינה המוכרת גם כחגית, וכן את תחנת אתגל.
מעבר לתחנות הכוח הקונבנציונליות המונעות בגז טבעי, הערך המוסף המשמעותי ביותר שקרן ג'נריישן ופאוורג'ן מבקשות להשיג באמצעות המיזוג טמון דווקא בנכסי האנרגיה המתחדשת ואגירת האנרגיה של שיכון ובינוי. חשיבותם של נכסים אלו נובעת ממבנה השוק הנוכחי, שבו רק מתקני אנרגיה מתחדשת נהנים מהיכולת הרגולטורית למכור חשמל בתעריפים מוזלים לספקים פרטיים. נתון זה משתלב בצורה מושלמת עם האסטרטגיה הקמעונאית של פאוורג'ן, המחזיקה בשותפות בחברת בזקג'ן, המהווה כיום את ספקית החשמל הפרטי למגזר הביתי הגדולה בישראל, יחד עם חברת התקשורת בזק. היכולת להבטיח מקורות ייצור של חשמל ירוק ומוזל תאפשר לבזקג'ן להמשיך ולצמוח משמעותית בשוק האספקה הביתי, וזאת בדיוק בנקודת זמן קריטית שבה מורגש מחסור בזמינות של חשמל מוזל. מצב זה מחריף לאור החלטת רשות החשמל לעצור לאחרונה את המכרזים שנועדו להקצות מכסות חשמל מוזל לספקים הפרטיים. לפיכך, שליטה עצמאית במקורות ייצור מתחדשים מהווה יתרון תחרותי חסר תקדים שעשוי להכריע את מאבק השליטה בשוק החשמל הקמעונאי המתפתח.
למרות ההסכמות המסחריות המקיפות בין הצדדים, הדרך להשלמת המיזוג רצופה באתגרים רגולטוריים משמעותיים, בראשם עומדות רשות התחרות ורשות החשמל. גופי פיקוח אלו מביעים דאגה עמוקה מתהליכי הריכוזיות הגוברים בתחום ייצור החשמל הפרטי בישראל. החשש מיצירת מונופולים אזוריים או משחקני ענק שיוכלו להכתיב מחירים כבר בא לידי ביטוי לאחרונה, כאשר הרשויות בלמו את ניסיון ההרחבה של תחנת הכוח דוראד. בלימה זו נבעה ממניות המיעוט שמחזיקה בה חברת אדלטק, אשר נחשבת כיום ליצרנית החשמל הפרטית הגדולה ביותר במשק. המקרה של דוראד ואדלטק משמש כתמרור אזהרה ברור עבור פאוורג'ן, אשר בעקבות המיזוג המתוכנן עתידה להפוך גם היא לאחת מחברות האנרגיה העצומות בישראל. רשויות התחרות בוחנות בקפידה כל שינוי בבעלויות שיש בו כדי להשפיע על התחרות החופשית, ועל כן העסקה תדרוש מבנה משפטי ומסחרי מדויק שיניח את דעתם של משרדי הממשלה.
בכדי להקדים תרופה למכה ולמנוע התנגדות רגולטורית שעלולה לסכל את עסקת הענק, חברת ג'נריישן יוזמת במקביל מהלך אסטרטגי של עסקת החלף מול חברת רפק. שתי החברות מחזיקות כיום במשותף במניות של תחנות הכוח אלון תבור וריינדיר. המתווה המוצע מתבסס על הפרדת כוחות מלאה בתחום זה. במסגרת העסקה, חברת רפק תקבל לידיה את חלקה של פאוורג'ן בתחנת אלון תבור, ובתמורה לכך פאוורג'ן תקבל את חלקה של רפק בתחנת ריינדיר, אשר עדיין נמצאת בשלבי תכנון והקמה מתקדמים. עסקת החלפה זו נועדה להפחית באופן אקטיבי את נתח השוק והריכוזיות הגיאוגרפית והתפעולית של כל אחת מהחברות בנפרד. הנהלת ג'נריישן משדרת ביטחון כי צעד זה, לצד התאמות פוטנציאליות נוספות שייתכן ויידרשו בהמשך הדרך, יספק את ההגנה הנדרשת כדי לצלוח את המשוכה של רשות התחרות. עם זאת, מכיוון שהוודאות בעולמות הרגולציה אינה מוחלטת לעולם, התעקשה שיכון ובינוי אנרגיה לעגן בהסכם את מנגנון הפיצוי הכספי שהוזכר קודם לכן.
מנגנון הפיצוי ההדדי יוצר למעשה מאזן כלכלי המגן על המיזוג מפני איומים חיצוניים ומחזק את המחויבות של הצדדים להצלחת התהליך. הקנס שיושת על שיכון ובינוי במידה ותיסוג לטובת חתימה עם קרן קיסטון המתחרה, מציב את קיסטון בנחיתות כלכלית ברורה מראש. המשמעות היא שעל מנת לשכנע את שיכון ובינוי לסגת מהעסקה הנוכחית, תידרש קיסטון להציע פרמיה של מאות מיליוני שקלים נוספים רק כדי לכסות את עלות הקנס שיופעל ולהפוך את העסקה לכדאית עבור שיכון ובינוי. במקביל להבטחת העסקה המרכזית, פועלת ג'נריישן במרץ להסדרת הממשל התאגידי בפרויקטים העתידיים שלה. עם השלמת עסקת ההחלף ויציאתה של רפק מתחנת ריינדיר, פאוורג'ן תצטרך ליישר קו ניהולי מול השותפים החדשים בתחנה. במסגרת תהליכים אלו, חברת נופר אנרגיה צפויה לרכוש את החזקותיה של קבוצת הפניקס בפרויקט ריינדיר, מהלך שישלים שינוי מהותי במבנה הבעלות. שינויים אלו יחייבו את פאוורג'ן לעבוד בשיתוף פעולה הדוק ולתאם את הניהול השוטף של התחנה מול השותף החדש עופר ינאי. השלמת שורת מהלכים אלו תהפוך את פאוורג'ן בבעלות קרן ג'נריישן למובילה הבלתי מעורערת ולחברת ייצור החשמל מהבולטות ביותר בכלכלה הישראלית.
