עולם ההשקעות המסורתי, המבוסס בעיקר על מניות ואיגרות חוב ציבוריות, חווה בשנים האחרונות תמורות משמעותיות שמאלצות משקיעים רבים לחפש אפיקי צמיחה חדשים. התנודתיות הגוברת בשווקים הציבוריים, לצד השינויים בסביבה המקרו-כלכלית, הובילו לעלייה ניכרת בעניין ובהפניית הון אל עבר מה שמכונה "השקעות אלטרנטיביות". מדובר במגוון רחב של נכסים והזדמנויות השקעה שאינם נסחרים בבורסות הציבוריות, והם מציעים למשקיעים גישה למנועי צמיחה ייחודיים שאינם זמינים בשווקים המסורתיים. הבנת המאפיינים, היתרונות והסיכונים הכרוכים בנכסים אלו הפכה לחלק בלתי נפרד מתהליך התכנון הפיננסי המודרני, הן עבור גופים מוסדיים והן עבור משקיעים כשירים ופרטיים.
כדי להבין את מהותן של ההשקעות האלטרנטיביות, כדאי לבחון את התפקידים המרכזיים שהן ממלאות בתוך תיק נכסים מפוזר היטב. התפקיד הראשון והבולט ביותר הוא יצירת גיוון אמיתי. מאחר שנכסים אלטרנטיביים רבים מציגים קורלציה (מתאם) נמוכה לביצועי שוק המניות ושוק האג"ח הציבורי, הם יכולים לשמש כעוגן מייצב בתקופות של ירידות שערים בשווקים הסחירים. כאשר המניות הציבוריות חוות טלטלות, נכסים כמו נדל"ן מניב, תשתיות לאומיות או קרנות חוב פרטיות עשויים לשמור על יציבות יחסית ואף להציג ביצועים חיוביים, ובכך להקטין את התנודתיות הכוללת של התיק ולשפר את יחס הסיכון-תשואה לאורך זמן.
מעבר לגיוון, משקיעים רבים פונים לאפיקים אלטרנטיביים בחיפוש אחר פוטנציאל לתשואה עודפת או ליצירת תזרים מזומנים קבוע ויציב. שווקים פרטיים מתאפיינים לרוב ברמת יעילות נמוכה יותר בהשוואה לשווקים הציבוריים, מה שמאפשר למנהלי השקעות מיומנים לאתר נכסים מתחת לשוויים האמיתי, להשביח אותם באופן אקטיבי ולייצר ערך משמעותי. בנוסף, חלק גדול מההשקעות האלטרנטיביות, כגון פרויקטי אנרגיה מחדשת או קרנות הלוואות פרטיות, מבוססים על חוזים ארוכי טווח הכוללים מנגנוני הגנה והצמדה לאינפלציה, ובכך הם מספקים הגנה יעילה מפני שחיקת כוח הקנייה ותזרים שוטף שיכול לשמש לצרכים שונים או להשקעה מחדש.
לצד היתרונות הרבים, השקעה בנכסים אלטרנטיביים דורשת מודעות גבוהה למספר מאפיינים ייחודיים, ובראשם סוגיית הנזילות. בניגוד למניות ציבוריות שניתן למכור בלחיצת כפתור בכל יום מסחר, השקעות בשווקים פרטיים הן לרוב לטווחים ארוכים, הנעים בין שנים בודדות לעשר שנים ואף יותר. ההון המושקע "נעול" באותם נכסים, והיכולת לממש אותו לפני תום תקופת ההשקעה המוגדרת היא מוגבלת מאוד וכרוכה לעיתים בעלויות גבוהות. חוסר נזילות זה הוא למעשה המקור למה שנקרא "פרמיית נזילות" – התשואה העודפת שמשקיעים מצפים לקבל בתמורה להסכמתם לוותר על זמינות הכסף המיידית שלהם.
היבט נוסף שיש לקחת בחשבון הוא מורכבות תהליך הבחינה והסינון של ההשקעות, המוכר כבדיקת נאותות. מאחר שמדובר בחברות, פרויקטים או נכסים שאינם כפופים לחובות הדיווח המחמירות והפומביות של חברות בורסאיות, המידע הזמין הוא פחות נגיש ומצריך מומחיות וכלים ייעודיים לצורך ניתוח מעמיק. הצלחת ההשקעה תלויה במידה רבה באיכות, בניסיון וביכולת הביצוע של מנהל הקרן או השותף הכללי המוביל את המיזם. מסיבה זו, פיזור ההשקעות בתוך העולם האלטרנטיבי עצמו – בין מנהלים שונים, אסטרטגיות שונות ושנות בציר שונות – הוא קריטי לצורך ניהול סיכונים חכם ואחראי.
