התזזיתיות בוול סטריט הגיעה לשיא חדש בימים שלאחר בחירות האמצע בארצות הברית, כאשר יום חגיגות אחד פינה את מקומו ליום חמישי שהוגדר כגרוע ביותר עבור מניות הטכנולוגיה מאז התפרצות מגפת הקורונה בשנת 2020. אולם מבט מעמיק יותר אל מתחת לפני השטח מגלה תמונה מפתיעה של שוק מפוצל לחלוטין. בעוד שמניות הקשורות במישרין למרוץ הבינה המלאכותית ולתשתיות השבבים ספגו חבטות עזות, מרבית המניות המייצגות את הכלכלה הריאלית כמעט ולא חשו בדרמה. מדד ה־S&P 500 במשקל שווה, המשמש כבבואה אמינה לחברה הממוצעת בבורסה האמריקאית, ננעל ביום רביעי בשיא כל הזמנים וסיים את השבוע ברדיוס של כ־1% בלבד מנקודת הפתיחה שלו. לעומת זאת, המדדים המובילים המסורתיים המשיכו לדמם; מדד ה־S&P 500 ומדד הנאסד"ק איבדו כל אחד כ־3% ורשמו שבוע רביעי ברציפות של ירידות שערים, על אף התאוששות קלה שנרשמה ביום שישי בקרב יצרניות השבבים.
הנסיגה המתמשכת הזו הובילה לאנומליה פיננסית שאיש לא העז לחזות לפני כשנה בלבד: מניות הטכנולוגיה נסחרות כעת בתמחור נמוך יותר מזה של מדד השוק הרחב כולו. נתונים מעודכנים מראים כי קרן הסקטור הטכנולוגי נסחרת במכפיל רווח עתידי של כ־17 בלבד, בעוד המדד הכללי נסחר סביב מכפיל 18. מדובר באירוע חריג שלא נראה בשווקים מאז שנת 2017. לשם השוואה, בשיא הראלי של אוקטובר 2025 נסחר הסקטור במכפיל רווח מנופח של 32, אשר גילם בתוכו אופטימיות חסרת גבולות. כעת, ברמה של כמעט מחצית מאותו מכפיל, השוק מתמחר כמות אדירה של חדשות רעות, חששות ואי ודאות.
הלחץ הכבד ביותר התרכז בענף המוליכים למחצה ותשתיות הבינה המלאכותית, בעוד שענקיות טק בעלות פעילות תוכנה וענן מגוונת כמו אמזון, מיקרוסופט ואלפבית הצליחו לסיים את השבוע בטריטוריה ירוקה. מדד השבבים בפילדלפיה חתם שבוע חמישי רצוף של ירידות, שבמהלכו נחתך בשיעור מצטבר של קרוב ל־30%. מניות בולטות בסקטור, דוגמת מיקרון וסנדיסק, מחקו מעל 20% מערכן בשבוע החולף בלבד. הירידות הללו משקפות את מה שמסתמן כמעין "שביתת קונים" מצד המשקיעים המוסדיים, לצד ההבנה כי חברות השבבים הן הראשונות לספוג כל האטה בהקמת מרכזי נתונים. עם זאת, יש מי שרואה בהאטה הזו דווקא גורם מייצב, שכן ריסון קצב ההשקעות עשוי לעצור את שריפת המזומנים המאסיבית של ענקיות הטכנולוגיה, לייצר תזרים חיובי ולהאריך את מחזור הצמיחה הכולל.
הנתונים ההיסטוריים מספקים סיבות מוצקות לאופטימיות עבור משקיעים סבלניים. בחינה של 33 מקרים שבהם מדד ה־S&P 500 רשם רצף של ארבעה שבועות מפסידים או יותר מאז שנת 1990 מגלה כי בשלושת החודשים שלאחר מכן המדד עלה בכ־80% מהפעמים, עם תשואה חציונית מרשימה של 6%. נתון זה גבוה פי שניים מהתשואה התלת-חודשית הממוצעת של המדד העומדת על כ־3%. היוצאים מן הכלל שנרשמו בהיסטוריה התרחשו רק במהלך התפוצצות בועת הדוט-קום ומשבר הסאב-פריים של 2008, אז המשיכו המדדים לגלוש כלפי מטה לאורך שנה תמימה נוספת. מעבר לכך, הסטטיסטיקה הפוליטית מלמדת כי וול סטריט עלתה באופן עקבי בשנה שלאחר כל מערכת בחירות אמצע שנערכה בארצות הברית מאז שנת 1946.
למרות התמחור המפתה והגיבוי ההיסטורי, לא כולם ממהרים לאסוף את המניות המוכות. סוחרים ותיקים מזהירים כי רמת מחירים נמוכה יותר אינה מעידה בהכרח על ערך אמיתי אלא על הצטמקות שווי השוק, במיוחד כאשר מרבית מניות הטכנולוגיה נמצאות עדיין במגמת ירידה מובהקת. הגישה הזו גורסת כי זוהי עת לקצור מזומנים ולהמתין על הגדר, כאשר כניסה מחודשת לפוזיציות רכישה תיבחן רק אם מדד ה־S&P 500 יצליח להחזיק מעמד מעל הממוצע הנע ל־200 ימים. מנגד, אסטרטגים רבים ממליצים להמשיך להחזיק במשקל יתר במניות הגדולות תוך שילוב חברות בעלות שווי שוק קטן יותר, ככלי גידור יעיל מפני תנודות חדות והמשך הרוטציה המהירה המתרחשת בין מניות הטכנולוגיה הגדולות לשאר חלקי הכלכלה.
