סוכנות דירוג האשראי S&P השלימה ביום שישי את הסקירה החצי-שנתית של דירוג האשראי של ישראל והותירה אותו ללא שינוי ברמה A, עם תחזית יציבה. אלא שהפעם הסוכנות בחרה שלא לפרסם דוח. ישראל הופיעה ברשימה הרשמית של S&P תחת הכותרת "סקירה חצי-שנתית, לא פורסם עדכון", ובמקרה הזה, היעדר הדוח הוא המסר עצמו.
בדוברות S&P בישראל הסבירו שכאשר הסקירה קובעת שגורמי הדירוג המרכזיים לא השתנו, הסוכנות לא תמיד מפרסמת דוח פומבי, וכך היה הפעם. לפי הנוהל, סקירה חצי-שנתית יכולה להוביל להעברת הדירוג לוועדת דירוג ומשם לפעולה, אבל במקרה של ישראל הסקירה לא הגיעה לשלב הזה. באותו מועד פרסמה הסוכנות דוחות מנומקים על פולין, אנדורה, בורקינה פאסו, אוגנדה ומחוז קמפניה באיטליה.
המנגנון הזה נובע מהרגולציה האירופית על סוכנויות הדירוג, שמחייבת את S&P לבחון דירוגים ריבוניים לפחות פעם בחצי שנה, במועדים שנקבעים מראש בלוח שנתי. שינוי בדירוג או בתחזית מחייב פרסום, שמתבצע אחרי השעה 21:00 שעון בריטניה. כשהדירוג מאושרר, הסוכנות רשאית לבחור אם לפרסם דוח או לא, והפעם בחרה באפשרות השנייה.
עבור ישראל התוצאה כפולה: אין סימן להחמרה, אבל גם אין תזוזה לכיוון שדרוג. S&P העלתה את תחזית הדירוג של ישראל משלילית ליציבה בנובמבר 2025, בעקבות הפסקת האש בעזה, ואשררה את הדירוג והתחזית במאי. השנה כבר הצביעה הסוכנות על ההוצאה הביטחונית הגבוהה, שצפויה לעלות על 7% מהתוצר ב-2026 ולהישאר גבוהה בטווח הבינוני, כגורם שמכביד על הדירוג.
למה זה חשוב לכל אחד מאיתנו? דירוג האשראי הוא בעצם ציון שנותנות הסוכנויות ליכולת של המדינה להחזיר את חובותיה. ככל שהדירוג גבוה יותר, כך המדינה יכולה לגייס כסף בריבית נמוכה יותר, ותקציב קטן יותר הולך לתשלומי ריבית במקום לחינוך, לבריאות ולתשתיות. התחזית היציבה מאותתת שהסוכנות לא צופה שינוי בדירוג בטווח הקרוב, לא לטובה ולא לרעה.
כדאי לזכור מאיפה הגענו. לפני המלחמה עמד הדירוג של ישראל אצל S&P על AA-. הסוכנות הורידה אותו ל-A+ באפריל 2024 ול-A באוקטובר 2024, כך שהוא עדיין נמוך בשתי דרגות מהרמה שלפני המלחמה. ההחלטה הנוכחית אומרת בעצם שמבחינת S&P, התמונה לא השתנתה מאז מאי.
השתיקה של S&P בולטת על רקע הפרסומים של שתי הסוכנויות הגדולות האחרות. בשבוע שאחרי הבחירות פרסמו גם מודי'ס וגם פיץ' סקירות מיוחדות על השלכות התוצאות, ואף אחת מהן לא נקטה פעולת דירוג. מודי'ס, שמדרגת את ישראל Baa1 עם תחזית יציבה, מעריכה שהבחירות לא ישפיעו מיד על הדירוג, משום שהמדיניות הכלכלית, הפיסקלית והביטחונית דומה במידה רבה בין המפלגות. הסיכון העיקרי שהיא מזהה הוא מוסדי: אם הקואליציה הבאה תמשיך לפגוע בעצמאות מערכת המשפט, הסוכנות עלולה להוריד את הערכתה לחוסן המוסדי של ישראל.
פיץ', שמדרגת את ישראל A עם תחזית שלילית, הצביעה על סיכון מסוג אחר. לפי הסקירה שלה, צפויה תקופה של קואליציות לא יציבות וממשלות מעבר, בדומה לחמש מערכות הבחירות שידעה ישראל בין 2019 ל-2022. פיץ' מעריכה שאישור תקציב 2027 לפני בחירות חדשות אינו סביר, ושתקציב המשכי יגביל את ההוצאה. היא גם הבהירה מראש שאם הגירעון יירד בתרחיש כזה, היא לא תראה בכך התייעלות פיסקלית, אלא תוצאה של שיתוק פוליטי. רק צעדים בני קיימא לחיזוק מצב הכספים של הממשלה יוכלו להוביל להעלאת דירוג.
תקציב המשכי הוא מנגנון שנכנס לפעולה כשהכנסת לא מאשרת תקציב חדש בזמן. במצב כזה, הממשלה יכולה להוציא בכל חודש רק חלק יחסי מהתקציב של השנה הקודמת, ואינה יכולה לפתוח תוכניות חדשות או להגדיל הוצאות בקלות. על הנייר זה עשוי להיראות כמו משמעת תקציבית, אבל בפועל זה מקפיא החלטות, מעכב השקעות ופוגע בגופים שתלויים בכסף ממשלתי, ממוסדות חינוך ועד עמותות.
הזירה הפוליטית ממשיכה להתפתח במהירות. הנשיא יצחק הרצוג הודיע בסוף השבוע שיעניק לגדי איזנקוט את המנדט להרכבת הממשלה, צעד שפותח את שלב המגעים הקואליציוניים. עבור סוכנויות הדירוג, השאלה המרכזית תהיה לא רק מי ירכיב את הממשלה, אלא אם היא תצליח להעביר תקציב ולשמור על יציבות מוסדית.
בשוק ההון המקומי, ההחלטה של S&P התקבלה בשקט יחסי. בבורסה בתל אביב ננעל יום שישי בעליות חדות, עם זינוק של יותר מ-3% במדד ת"א 35, ותשואת אג"ח ממשלת ישראל ל-10 שנים נותרה יציבה סביב 4.13%. עבור המשקיעים, דירוג שלא זז הוא לפחות ודאות אחת פחות בשבוע שבו לא חסרו טלטלות.
