מיהם באמת מנהלי ההשקעות הטובים ביותר בישראל? התשואה שמשיגה קרן מסוימת בשנה אחת בלבד נוטה לרוב לייצר כותרות נוצצות ולמשוך את תשומת לב המשקיעים, אך עבור מי שבוחר להשקיע את כספו לטווח ארוך, תשואה שנתית בודדת אינה בהכרח המדד החשוב או המייצג ביותר. המבחן האמיתי, הקשה והאכזרי ביותר בשוק ההון הוא היכולת להכות את השוק ולייצר תשואה עודפת לאורך זמן. בתקופה שבה יותר ויותר ישראלים מפנים את כספי החיסכון וההשקעות שלהם לאפיקים שונים בשוק ההון, בחירת מנהל השקעות הפכה להחלטה כלכלית משמעותית ומורכבת מאי פעם. מי שמחפש לזהות את אותם מנהלים נדירים שמצליחים לייצר ערך מוסף באופן עקבי, ולא רק רוכבים על גל של שנה מוצלחת אחת, ימצא את אחת התשובות המרתקות ביותר דווקא בנישה קטנה יחסית של תעשיית הפיננסים המקומית, הלא היא קטגוריית קרנות הנאמנות הגמישות.
ענף קרנות הנאמנות בישראל הוא עצום ומנהל כיום נכסים בהיקף של כמעט 838.5 מיליארד שקל, נתון שהופך אותו לאפיק החיסכון המרכזי לטווח הקצר והבינוני עבור הציבור הרחב. מתוך כל הסכום האדיר הזה, הקרנות הגמישות מנהלות 8 מיליארד שקל בלבד. למרות משקלן הצנוע ביחס לסך הנכסים בתעשייה, דווקא הקטגוריה הספציפית הזו נחשבת בעיני אנשי מקצוע רבים לזירת המבחן האולטימטיבית ולאינדיקטור הטוב ביותר לאיכותו של מנהל השקעות. הסיבה לכך טמונה ברמת החופש המוחלטת כמעט הניתנת למנהל. בניגוד לרוב קטגוריות ההשקעה האחרות, שבהן מדיניות הקרן מגבילה את המנהל לתמהיל מסוים ונוקשה, בקרנות הגמישות עומד לרשותו מרחב פעולה אדיר. הוא זה שמחליט כמעט על הכל, החל מרמת החשיפה המדויקת למניות ולאגרות חוב, דרך בחירת השווקים הגיאוגרפיים שבהם כדאי להשקיע, ועד למיקוד בסקטורים ספציפיים או תזמון העלאת והורדת רמת הסיכון בתיק. המשמעות היא שהתשואה הסופית משקפת בצורה הטהורה ביותר את איכות קבלת ההחלטות, קריאת המפה המאקרו כלכלית והכישרון האישי של מנהל ההשקעות.
כאשר בוחנים אילו קרנות הצליחו להכות את מדד הייחוס של רבות מהן, הרי הוא מדד ת"א־125, נחשפת תמונה מאתגרת במיוחד. הנתונים מראים כי רק קומץ קטן של קרנות הצליחו להכות את המדד באופן עקבי לאורך השנים האחרונות. עד כמה קשה המשימה הזו? בחינה של שלוש השנים האחרונות מגלה כי רק שבע קרנות גמישות מתוך כלל התעשייה הצליחו להניב תשואה מצטברת גבוהה יותר מזו של המדד, אשר עלה באותה תקופה בשיעור מרשים של 120%. כאשר מרחיבים את זווית הראייה לטווח של חמש השנים האחרונות, תקופה שבה זינק המדד בשיעור של 136.2%, מתברר כי רק שתי קרנות הצליחו לעקוף אותו. הראשונה היא קרן הראל איתן שהציגה תשואה של כמעט 190%, והשנייה היא פורצ'ן גמישה עם תשואה של 140.6%. הנתונים הללו ממחישים היטב עד כמה מורכבת המשימה לייצר אלפא, כלומר תשואה עודפת מעל מדד השוק, על פני תקופה ארוכה שכוללת מחזורי כלכלה שונים, תנודות גיאו-פוליטיות ומגמות משתנות.
הקושי הגדול באמת טמון בשיחזור ההישג שנה אחר שנה. כאשר בודקים את הרצפים השנתיים, התמונה מתחדדת והופכת לקשוחה אף יותר. אף קרן לא הצליחה להכות את מדד ת"א־125 בכל אחת מארבע השנים בין 2022 ל-2025. מדובר בנתון מדהים שמדגיש עד כמה נדירה היא עקביות מוחלטת בשוק ההון, אפילו בקרב המוחות הפיננסיים המבריקים ביותר. רק שתי קרנות, הראל איתן והראל אודם, הצליחו להכות את המדד בשלוש השנים האחרונות ברציפות, בין 2023 ל-2025. קרן אלפא טק גמישה עשתה זאת ברצף מרשים בין השנים 2022 ל-2024, אך נבלמה ולא הצליחה לשחזר את ההישג המיוחל גם בשנת 2025. בסך הכל, קרן הראל איתן שמנוהלת על ידי אורי שור בחברת הקרנות של הראל, בולטת מעל כולן לאחר שהצליחה להכות את המדד בארבע מתוך חמש נקודות המדידה. אחריה ניתן לציין גופים כמו מור השקעות, סיגמא גמישה והראל אודם שעשו זאת בשלוש נקודות מדידה, לצד קרנות נוספות כמו ב. אלטרנטיב, פורצ'ן, ברק ופרופאונד שהפגינו עקביות יחסית.
היבט מרתק נוסף בניהול ההשקעות קשור לגודל הנכסים המנוהלים. בין הקרנות המצטיינות ניתן למצוא גופים המנהלים היקפי כספים שונים בתכלית. מור השקעות מנהלת נכסים בהיקף של כ-900 מיליון שקל, סיגמא מנהלת כ-500 מיליון שקל, והראל איתן כ-400 מיליון שקל. בעולם ההשקעות, לגודל הקרן יש משמעות אופרטיבית מכרעת. מנהל שמצליח לייצר תשואות עודפות בקרן בוטיק קטנה של עשרות מיליוני שקלים מתמודד עם גמישות ביצועית גבוהה, בעוד שניהול של מאות מיליוני שקלים דורש היערכות שונה, פיזור רחב יותר והתמודדות עם מגבלות נזילות בשוק המקומי. לכן, הצלחה עקבית בהיקפי נכסים משמעותיים נחשבת בעיני אנשי מקצוע למבחן יכולת מחמיר וקשה הרבה יותר.
אם נצלול לאסטרטגיה של הקרן הבולטת ביותר בבדיקה, הראל איתן, נגלה כי החשיפה שלה למניות עומדת על 100%, בשעה שהחשיפה למטבע חוץ היא כמעט 0%. זוהי החלטה אקטיבית מובהקת למקד את מלוא העוצמה של התיק בשוק המקומי הישראלי. ההחזקות המרכזיות של הקרן כללו נציגות בולטת לסקטור הפיננסים עם מניות בנק לאומי במשקל של 6% ובנק הפועלים במשקל של 5.1%, לצד חברות טכנולוגיה, תעשייה ואנרגיה כמו נקסט ויז'ן עם 5.1%, חברת או פי סי עם 4.9% וענקית התרופות טבע עם 4.5%. ההצלחה העקבית הזו מתורגמת גם לאמון המשקיעים, שכן בשנה האחרונה בלבד גייסה הקרן למעלה מ-100 מיליון שקל והפכה לאחת המבוקשות ביותר בקטגוריה.
ענף הקרנות הגמישות מורכב כיום מ-44 קרנות המנוהלות על ידי 36 גופים שונים. בתי ההשקעות הגדולים והמוכרים בישראל מפעילים לרוב שתיים ולעיתים אף שלוש קרנות שונות בתוך קטגוריה זו. דמי הניהול השנתיים שגובים הגופים משתנים מאוד ונעים בטווח רחב שבין 0% ל-2%. למרות הנטייה לחשוב שניהול אקטיבי איכותי חייב לעלות ביוקר, מתברר כי אין בהכרח קשר מובהק וישיר בין גובה דמי הניהול לבין איכות הביצועים של הקרן לאורך זמן. הדוגמה המובהקת ביותר לכך היא הראל איתן עצמה, שמציגה את הביצועים העקביים ביותר בבדיקה אך אינה גובה כלל דמי ניהול מהמשקיעים.
לאור הנתונים המעידים כי רק קרנות בודדות מכות את ת"א־125, עולה השאלה הטבעית מדוע שלא לרכוש פשוט קרן סל פסיבית שעוקבת אחר המדד ולחסוך את דמי הניהול בחלק מהמקרים. התשובה לכך נעוצה בדינמיות של שוק ההון ובעובדה שהמציאות הכלכלית משתנה ללא הרף. השנתיים האחרונות התאפיינו בראלי אדיר ויוצא דופן בשוק המניות המקומי, מה שגורם להשקעה פסיבית להיראות כיום במבט לאחור כהחלטה המושלמת. עם זאת, שוק ההון אינו נע בקו ישר. בשנת 2023 למשל, על רקע חוסר הוודאות הכלכלי סביב הרפורמה המשפטית, השוק המקומי הציג תשואת חסר משמעותית ביחס לשווקים הגלובליים. באותן נקודות זמן קריטיות, מנהל השקעות מקצועי בקרן גמישה היה יכול לבצע התאמות נדרשות ולהסיט חלק ניכר מהחשיפה להשקעות מעבר לים, פעולה שהייתה מגינה על המשקיעים.
הפסיכולוגיה של המשקיע הממוצע מובילה אותו לא פעם לפעול בדיוק הפוך מהנדרש. מכיוון שרוב הציבור אינו חי ונושם את המסכים והגרפים באופן יומיומי, קיימת נטייה טבעית לעבור למדדים מסוימים רק אחרי שהם כבר השלימו מהלך עליות משמעותי והפכו ליקרים. תופעה זו באה לידי ביטוי בנהירה ההמונית של הציבור לקרנות העוקבות אחר מדד ה-S&P 500 במהלך שנת 2025, וייתכן שהיא מתרחשת שוב עם הזרמת הכספים המסיבית למדדי המניות המקומיים בישראל בעקבות העליות האחרונות. התפקיד המהותי של מנהל השקעות אקטיבי, במיוחד בקרן גמישה שאינה כבולה למנדט נוקשה, הוא לדעת לזהות את המגמות הללו בזמן אמת, למתן את החשיפה כשהשוק הופך מסוכן, ולפזר את הסיכונים בצורה מושכלת. היכולת לנווט ספינה פיננסית במים סוערים, לבחור את השווקים הנכונים בכל מחזור כלכלי, ולהכריע מתי ללחוץ על דוושת הגז ומתי להוריד סיכון, היא המהות של ניהול השקעות איכותי שמוכיח את עצמו מעבר לסטטיסטיקה השנתית היבשה.
