בחודשים האחרונים מתרחשת מתחת לרדאר אחת המהפכות הפיננסיות המשמעותיות ביותר שידעה הכלכלה הישראלית. אם בעבר המונח מטבעות קריפטוגרפיים עורר בעיקר חשש, חוסר אמון והרמת גבה במסדרונות הממסד הכלכלי, הרי שכעת התמונה משתנה מקצה לקצה. רשות שוק ההון, יחד עם בנק ישראל, מובילים שורת מהלכים רגולטוריים דרמטיים שמטרתם להפוך את שוק הקריפטו ממערב פרוע, שפעל בתנאי אי־ודאות, לזירה פיננסית מפוקחת, לגיטימית ובטוחה. במשך שנים ארוכות תעשיית הקריפטו המקומית נתפסה כמעין חצר אחורית של המערכת הפיננסית המסורתית. מטבע קריפטוגרפי, בהגדרתו, הוא נכס דיגיטלי המבוסס על טכנולוגיית בלוקצ'יין ופועל ללא צורך בתיווך מרכזי של בנקים או ממשלות. מאפיין טכנולוגי זה, יחד עם התנודתיות העצומה במחירי המטבעות, הרתיע את מקבלי ההחלטות וגרר עמדה של זהירות יתר, היסוס מתמשך ובלימה. אולם, גל ההנחיות והטיוטות האחרון מסמן התפכחות ושינוי כיוון ברור אל עבר מדיניות של הסדרה ויישור קו עם המגמות העולמיות המובילות ביותר בתחום הפיננסים הדיגיטליים.

השינוי המקומי החשוב הזה אינו מתרחש בוואקום, אלא נשען על תמורות טקטוניות שמתחוללות בעולם הפיננסי הגלובלי ואשר אומתו באופן חד משמעי בשווקים הבינלאומיים. רק לאחרונה ראינו כיצד רשות ניירות הערך האמריקאית אישרה לראשונה באופן היסטורי מסחר בקרנות סל העוקבות אחר מחירי הביטקוין והאתריום, צעד שהזרים מיליארדי דולרים ממשקיעים מוסדיים לתוך השוק והעניק חותמת הכשר חסרת תקדים לתעשייה כולה. במקביל לתהליכים בארצות הברית, האיחוד האירופי החל ביישום רגולציית המיק"א המקיפה, אשר מסדירה את שוק הנכסים הדיגיטליים בכל מדינות האיחוד תוך יצירת סטנדרט עולמי חדש של שקיפות והגנה צרכנית. המהלכים הללו אותתו בבירור לרגולטור הישראלי כי הגיעה העת לייצר ודאות משפטית ועסקית ברורה גם עבור החברות והמשקיעים בישראל, כדי לא להישאר מאחור בתחרות הכלכלית העולמית הגוברת.

כחלק מאותו בליץ רגולטורי מתוכנן, הפיצה רשות שוק ההון טיוטת חוזר היסטורית המגדירה לראשונה אילו מטבעות דיגיטליים יוכלו חברות הקריפטו הישראליות המורשות להציע לציבור הרחב. עד כה, הציבור הישראלי שביקש לפעול בתוך גבולות האסדרה המקומית היה מוגבל מאוד ויכול היה לסחור דרך פלטפורמות מפוקחות במספר זעום של כשמונה מטבעות בלבד. החוזר החדש משנה את התמונה הצרכנית לחלוטין וקובע מנגנון סדור שיאפשר הצעת מסחר ב־50 המטבעות הדיגיטליים המובילים והגדולים ביותר בעולם. עם זאת, הרשות אינה פותחת את הדלת לכל נכס ספקולטיבי, אלא מציבה קריטריוני סינון קשיחים ביותר שנועדו להגן על כספי הציבור מפני הונאות או קריסות פתאומיות. בין היתר, נדרש שווי שוק מינימלי של 500 מיליון דולר לכל מטבע מאושר, דרישה לפיזור החזקות רחב כך שאף מחזיק יחיד לא יעבור תקרת שליטה מוגדרת של 15%, וכן התבססות על רישום ורגולציה בטריטוריות מוכרות ומחמירות כמו מדינות האיחוד האירופי או מדינת ניו יורק בארצות הברית.

גורמי המקצוע ברשות שוק ההון מסבירים כי היעד המרכזי של המהלכים הללו הוא יצירת מסגרת פעולה מאוזנת ושקופה. המטרה היא לייצר חומת מגן צרכנית שתמנע חדירה של נכסים מסוכנים חסרי בסיס כלכלי, ובמקביל לאפשר לשוק המקומי לצמוח ולהדביק את הפער מול המגמות העולמיות. המעבר ממנגנון של אישור פרטני לכל נכס דיגיטלי למערכת של כללים רוחביים וברורים, מעניק לחברות המפוקחות את הביטחון העסקי הנדרש כדי לפתח מוצרים פיננסיים חדשים ולהרחיב את היצע השירותים. לצד הרחבת היצע המטבעות הזמינים למסחר, הרשות פרסמה לאחרונה הנחיות משלימות ומחמירות הנוגעות למשמורת וניהול הארנקים הדיגיטליים. הנחיות אלו דורשות מהחברות הפועלות בתחום הפרדה מוחלטת בין נכסי הלקוחות הפרטיים לבין ההון התפעולי של החברה, וכן מחייבות החזקה של כרית ביטחון פיננסית מינימלית שנועדה לספוג נזקים במקרי קיצון של תקלות תפעוליות או מתקפות סייבר זדוניות.

הנדבך הקריטי המשלים של מהפכת האסדרה מגיע מכיוונו של הפיקוח על הבנקים בבנק ישראל. במשך שנים ארוכות סבלו משקיעי קריפטו ישראלים ממציאות פיננסית מתסכלת שבה בנקים מסחריים מקומיים סירבו פעמים רבות לקבל לחשבונותיהם כספים שמקורם ברווחי מסחר במטבעות דיגיטליים, לרוב מחשש לעבירות הלבנת הון או אי ציות לרגולציה בינלאומית מחמירה. מדיניות שמרנית זו יצרה בפועל פקק פיננסי עצום שמנע ממשקיעים לממש את כספם הלגיטימי. בצעד פורץ דרך, עודכן לאחרונה נוהל בנקאי מרכזי אשר ביטל לחלוטין את העיכוב האוטומטי שהיה נהוג בקליטת כספי קריפטו בסכומים של מעל מאה אלף שקלים. הבהירות הרגולטורית מספקת כעת למערכת הבנקאית המסורתית את רשת הביטחון הנדרשת כדי לבחון לקוחות על בסיס מודלים של ניהול סיכונים פרטני במקום חסימה גורפת, מה שצפוי להקל באופן דרמטי על זרימת ההון והנזילות בין הכלכלה הישנה לכלכלה הדיגיטלית החדשה.

במקביל להסדרת המסחר במטבעות קריפטו תנודתיים כמו ביטקוין, הרגולטור הישראלי מקדם מהלך אסטרטגי הנוגע לתחום המטבעות היציבים. מטבע יציב הוא למעשה נכס דיגיטלי שערכו צמוד ביחס קבוע של אחד לאחד למטבע עוגן מסורתי כמו דולר או שקל. בניגוד לאחיו התנודתיים, המטבע היציב אינו מיועד להשקעה ספקולטיבית. ייעודו האמיתי הוא לשמש תשתית טכנולוגית מתקדמת, אמינה ומהירה לביצוע תשלומים, העברות בינלאומיות וסליקה. חשיבות התחום באה לידי ביטוי בנתונים המדהימים, המצביעים על כך שהיקף הפעילות השנתי במטבעות יציבים בעולם כבר הגיע לתשעה טריליון דולר. מדובר בנפח המהווה למעלה ממחצית מהיקף הסליקה השנתי של ענקית התשלומים ויזה. על רקע מגמה מואצת זו, תזכיר חוק ראשון מסוגו בישראל להסדרת הנפקת מטבעות יציבים הופץ לאחרונה, מתוך הבנה שמדובר ביישום המעשי והיעיל ביותר שיצא מעולם הקריפטו.

מומחים מעריכים כי המטבעות היציבים מחוללים דרמה בעולמות התשלומים חוצי הגבולות. העברות בנקאיות בינלאומיות נמשכות ימים וגוררות עמלות גבוהות, בעוד שמטבע יציב מאפשר להעביר ערך לכל נקודה בגלובוס בשניות ובעלות מזערית. טכנולוגיית הבלוקצ'יין מוכיחה את עצמה כמשנת משחק מעשית. לצד זאת, מקודם פרויקט בעל חשיבות עליונה בדמות השקל הדיגיטלי, שהינו גרסה דיגיטלית ורשמית של המטבע הישראלי המגובה ישירות על ידי בנק ישראל. פרויקט זה, שנמצא כעת בשלבי ניסוי, נועד לייצר חלופה מודרנית למזומן, להוזיל את עלויות הסליקה ולהגביר תחרותיות במערכת התשלומים. בניגוד למטבעות יציבים תאגידיים, השקל הדיגיטלי לא יישא סיכון אשראי כלל שכן הוא מהווה התחייבות ריבונית של המדינה. התמונה המסתמנת לעתיד היא של מערכת פיננסית משולבת שבה יפעלו במקביל שקלים דיגיטליים, מטבעות יציבים תאגידיים ונכסי קריפטו מפוקחים. המעבר לעידן זה יתרחש כתהליך הדרגתי של בניית תשתיות וחינוך השוק. כאשר הכלים הללו יתחברו תחת מטרייה רגולטורית חזקה, הציבור הישראלי יזכה למערכת פיננסית הוגנת, תחרותית ומתקדמת, שתאפשר ניהול כספים יעיל יותר.