תרמיות ההתעשרות המהירה הקלאסיות חוזרות לרשת בגלגול חדש ומתוחכם, והתופעה זכתה לשם המושאל "לארפינג" (LARPing). המושג, שנגזר במקור מעולמות משחקי התפקידים החיים שבהם מבוגרים מתחפשים לדמויות בדיוניות, קיבל באחרונה משמעות שונה לחלוטין במרחב המקוון. כיום, המונח משמש להאשמת משפיענים ויוצרי תוכן בבימוי ובהצגת סגנון חיים ראוותני ועשיר שאינו קיים במציאות, וזאת במטרה מוצהרת לגרוף רווחים קלים על גבם של עוקבים תמימים.

"אשפי יזמות" ומשפיענים רבים משקיעים סכומי כסף אמיתיים וגבוהים כדי לייצר מצג שווא של עושר, שבאמצעותו הם מוכרים קורסים המבטיחים ללמד אחרים איך להפוך לעשירים כמותם. המטרה האמיתית מאחורי המהלכים הללו היא מכירת הקורס, הגישה לקהילה והפנטזיה עצמה, כאשר רובם המוחלט של אותם יזמים פשוט מציגים נתונים מפוברקים. מכיוון שאמירות בעל פה על הצלחה פיננסית כבר אינן מספיקות כדי לשכנע את קהל היעד, הנוכלים זקוקים להוכחות חותכות ומספריות. הבחירה הפופולרית ביותר להפגנת הצלחה היא הצגת צילומי מסך של לוחות בקרה פיננסיים אישיים מפלטפורמות מסחר ותוכן מובילות כמו סטרייפ, יוטיוב או שופיפיי.

כדי לפתור את הבעיה של היעדר הכנסות אמיתיות, קמה תעשייה שלמה המציעה שירותי זיוף לוחות בקרה. חברות אלו מאפשרות לכל דורש לייצר ממשקים דיגיטליים שנראים זהים לחלוטין לאלו של פלטפורמות המסחר הגדולות, אך מאוכלסים בכל מספר או סכום דמיוני שהמשתמש חפץ בו. ספקית אחת של לוחות בקרה מזויפים, העונה לשם דאשמוק, מציעה מנוי חודשי ללוח בקרה של חברה בודדת במחיר שנע בין 99 דולר ל-279 דולר לכל ממשק. החברה מצהירה באופן אירוני על גבי דף הבית שלה כי מוצריה מיועדים להדגמות עבור צוותי מכירות, סטארט-אפים וסוכנויות. חברה אחרת בתחום, פאקיפיי, מציעה רישיון לכל החיים תמורת כ-90 דולר עבור שירותי זיוף התראות לטלפונים ניידים, המציגים מצג שווא של רכישות בלתי פוסקות מצד לקוחות.

לצד זיוף הנתונים הפיננסיים היבש, המשפיענים משתמשים בדרכים עקיפות וזולות יחסית להפגנת עושר, כגון צילום מחוץ לחנויות מותגי יוקרה מבלי לקנות דבר, או השכרת אולפני צילום שנראים כמו מטוסי מנהלים פרטיים או מכוניות על. השכרת סט צילומים של מטוס פרטי יכולה לעלות פחות מ-50 דולר לשעה, ואף על פי שהאולפנים הללו עשויים להרגיש זולים ומיושנים במציאות, הם מייצרים אימפקט ויזואלי מרשים ומטעה מאוד מול המצלמה.

הנהירה הזו לעבר תעשיית הקורסים המזויפים נובעת מהרצון לייצר הכנסה פסיבית קלה ומהירה, שהיא חלק מרכזי מתרבות היזמות המודרנית. ההבטחה מאחורי הקורסים הללו פשוטה: ברגע שמסיימים להפיק את התוכן – שיכול להיות דל מאמץ או מבוסס כולו על בינה מלאכותית – ניתן לשבת בחיבוק ידיים ולצפות בכסף זורם לחשבון. באופן אירוני, קורסים אלו פונים בדיוק לאותו פלח אוכלוסייה שמנסה ללמוד כיצד לייצר הכנסה פסיבית בקלות. עדויות של אנשים שרכשו קורסים באלפי דולרים מאותם יזמים מראות כי איש מהם לא הגיע להכנסות המובטחות. השוק מוצף במורים המציגים מיליוני דולרים של מכירות מזויפות, ולכן מומלץ להתרחק מיוצרים המבטיחים פרישה מוקדמת, שכן לרוב מדובר בכניסה לשוק רווי וצפוף המונהג על ידי אנשים שנמצאים בדיוק באותו מצב פיננסי בעייתי.