הכלכלה העולמית של שנת 2026 מתאפיינת בניגודים עזים, וכדי להבין אותה לעומק צריך להסתכל על ההיסטוריה. בסקירה הכלכלית העולמית החדשה של דויטשה בנק, מציגים כלכלני הבנק תמונה מרתקת של עולם הנמצא בצומת דרכים. מצד אחד, אנו עדים לאופטימיות טכנולוגית אדירה סביב מהפכת הבינה המלאכותית, ומצד שני, גלי ההדף הגיאופוליטיים מהמזרח התיכון מאיימים על היציבות. ג'ים ריד, ראש מחלקת מאקרו ומחקר נושאי בבנק, היטיב לתאר את האקלים יוצא הדופן הזה כעידן שבו הלהט הטכנולוגי של שנת 1999 מתנגש חזיתית עם שיבושי הנפט שאפיינו את שנת 1990.

כאשר צוללים לתוך המספרים, התחזית המעודכנת של הבנק מעריכה כי הצמיחה העולמית הריאלית תעמוד על 3.0% בשנה הנוכחית. עם זאת, החדשות הפחות משמחות מגיעות מכיוון האינפלציה, שצפויה לזנק לשיעור של 3.8%. באופן פרדוקסלי, העלייה במחירים מנפחת אומנם את התוצר המקומי הגולמי במונחים נומינליים, אך במקביל היא מאלצת את הבנקים המרכזיים ברחבי העולם לחזור למדיניות של צמצום מוניטרי, במטרה לקרר את השווקים ולהשתלט מחדש על יוקר המחיה.

בליבת התחזית של דויטשה בנק עומדת הנחת עבודה קריטית בנוגע למזרח התיכון. הכלכלנים בונים את התרחיש המרכזי שלהם על הסבירות שארצות הברית ואיראן יגיעו למסגרת של הבנות דיפלומטיות עד סוף חודש יוני. הסכמות אלו אמורות להוביל לפתיחה מחודשת ובטוחה של מיצר הורמוז, המהווה עורק חיים מרכזי לסחר באנרגיה עולמית. אם תרחיש זה יתממש, מחירי הנפט מסוג ברנט צפויים להתייצב על כ-86 דולר לחבית לקראת הרבעון האחרון של השנה, מה שיספק הקלה משמעותית לכלכלות רבות ויוריד את עלויות השינוע והייצור.

אלא שמעל התרחיש האופטימי הזה מרחף צל כבד. סגירה ממושכת של נתיב השיט הקריטי הזה עד לתוך הרבעון השלישי מהווה את האיום המבני הגדול ביותר על הכלכלה הגלובלית כיום. בתרחיש קיצון שכזה, מעריך ריד כי מחירי הנפט הגולמי עלולים לזנק לכיוון ה-150 דולר לחבית. מכה כזו צפויה לרסק לחלוטין את אפיקי הצמיחה העולמית ולגרור את יבשת אירופה כולה למיתון עמוק וכואב.

כאשר בוחנים את מפת הכלכלה העולמית, ארצות הברית בולטת כמשק החסון ביותר מבין הכלכלות הגדולות. החוסן האמריקאי נשען על תמיכה פיסקלית חזקה מצד הממשל ועל גל השקעות חסר תקדים בתחומי הבינה המלאכותית, שמייצר שכבת מגן עבה מפני הזעזועים החיצוניים. למרות זאת, קצב האינפלציה העיקש בארצות הברית גורם לכלכלני הבנק להעריך כי הפדרל ריזרב ייאלץ להקפיא את הריבית ברמתה הנוכחית לזמן בלתי מוגבל, כאשר הסיכויים להעלאות ריבית נוספות הולכים וגוברים.

בצדו השני של האוקיינוס האטלנטי, התמונה קודרת בהרבה. דויטשה בנק חתך בחדות את תחזיות הצמיחה של גוש האירו ל-0.5% בלבד, תוך אזהרה כי משבר האנרגיה הותיר את היבשת על סף מיתון טכני. כדי להתמודד עם העדכון החד כלפי מעלה באינפלציה האזורית, הבנק המרכזי האירופי צפוי כעת לבצע העלאות ריבית מצטברות של 50 נקודות בסיס במהלך הקיץ הקרוב, צעד שעלול להכביד עוד יותר על הפעילות הכלכלית ביבשת ועל ציבור הלווים.

באסיה, התחזיות מתפצלות בבירור בהתאם למידת התלות של כל מדינה בייבוא אנרגיה. סין מצליחה למזער את הנזק המקרו-כלכלי בזכות מגזר יצוא חזק ויציב, בעוד שביפן המצב מורכב יותר. הכלכלה היפנית מתמודדת עם תחזיות צמיחה מופחתות ונאלצת להתמודד עם מדיניות צמצום אגרסיבית מהצפוי מצד הבנק המרכזי של יפן, שמנסה לנווט במים הכלכליים הסוערים.

מבחינת הקצאת הנכסים בתיקי ההשקעות, צוות המאקרו של הבנק צופה גל מכירות מתון בשוק איגרות החוב הממשלתיות, שצפוי לדחוף את התשואות על איגרות החוב של ממשלת ארצות הברית ל-10 שנים לרמה של 4.70%. חרף סביבת הריבית המאתגרת ואי-הוודאות הגיאופוליטית, שוקי המניות צפויים להפגין עוצמה וקונסטרוקטיביות מרשימה. בדויטשה בנק שומרים על יעד אופטימי במיוחד למדד ה-S&P 500, שעומד על 8000 נקודות עד סוף השנה, מתוך אמונה כי רווחי החברות יוכיחו עמידות וימשיכו להוביל את השוק קדימה.