הנפקתה הצפויה של חברת החלל ספייס אקס מסתמנת לא רק כאירוע היסטורי בתעשיית התעופה והחלל, אלא גם כנקודת מפנה דרמטית בעולם הפיננסי. מאחורי הקלעים, הרחק מעיני הציבור הרחב, מתרחשת בימים אלה רעידת אדמה של ממש בכל הנוגע לחוקים המנהלים את מדדי המניות הגדולים בעולם. דיווחים אחרונים חושפים כי ספקיות האינדקסים המרכזיות מבצעות שינויים מרחיקי לכת בכללי הכניסה למדדים, צעדים שנועדו להכשיר את הקרקע לקליטתה המהירה של ספייס אקס מיד עם הפיכתה לחברה ציבורית. המשמעות של צעדים אלו היא כבירה, שכן הם צפויים לכפות על שוק הקרנות הפסיביות רכישת ענק בהיקפים אדירים, מבלי להשאיר למנהלי ההשקעות או לחוסכים שיקול דעת בנושא.
כדי להבין את גודל האירוע, צריך לצלול אל תוך מנגנון החוקים שנועד במקור להגן על המשקיעים הפסיביים. במשך שנים, מדדים מובילים הציבו תנאי סף נוקשים לחברות שביקשו להיכלל בהם, במטרה להבטיח יציבות פיננסית ולהימנע מהכנסת חברות מסוכנות מדי לתיקי החסכונות של הציבור. כך למשל, מאז שנת 2002, מדד ה-S&P 500 דרש מחברות להציג היסטוריית מסחר של שנים עשר חודשים לפחות, לצד רצף של ארבעה רבעונים המציגים רווחיות חשבונאית על פי כללי התקינה המקובלים. כעת, שתי הדרישות ההיסטוריות והמרכזיות הללו פשוט בוטלו. במקביל, גם ספקיות מדדים אחרות מיישרות קו ומקצרות באופן חסר תקדים את מה שמכונה חלון ההבשלה, כלומר הזמן שחברה צריכה להיסחר בבורסה לפני שהיא נכנסת למדד. מדד הנאסדק קיצר את חלון ההכללה שלו מתשעים ימי מסחר לחמישה עשר ימים בלבד, ואילו מדד פוטסי ראסל הרחיק לכת עוד יותר וקיצר את החלון לחמישה ימים ספורים.
השינויים המבניים הללו, שמתרחשים כמעט במקביל בכל שלושת האינדקסים המובילים, מובנים כעת בצורה כזו שתחייב למעשה את השוק לרכוש את מניות ספייס אקס כבר במחיר ההנפקה. המשמעות המעשית היא שכל קרנות הפנסיה, קופות הגמל, קרנות ההשתלמות ותוכניות החיסכון הפסיביות, כמו תוכניות ה-401k האמריקאיות, יחויבו על פי התשקיף שלהן לקנות את המניה באופן אוטומטי. מדובר במאגר הון עצום המנהל יחד חסכונות בסך כולל של למעלה משלושים טריליון דולר. כאשר חברה נכנסת למדדים הללו, תוכנות המסחר של הקרנות הפסיביות חייבות להתאים את המשקלות בתיק ולבצע פקודות קנייה אגרסיביות כדי לשקף במדויק את הרכב המדד החדש.
המספרים וההערכות של גופי המחקר המובילים שופכים אור על עוצמת ההשפעה של המהלך הזה על כוחות ההיצע והביקוש. על פי ניתוח של בלומברג אינטליג'נס, הלחץ המבני שייווצר יוביל לכך שקרנות העוקבות אחר מדד ה-S&P 500 ייאלצו לקלוט ולבלוע לא פחות מתשעה עשר אחוזים מההיצע הצף של מניות ספייס אקס בתוך שישה חודשים בלבד מיום ההנפקה. ההיצע הצף, המייצג את כמות המניות הזמינה למסחר חופשי בבורסה, יצטמצם דרמטית בשל קניות קשיחות אלו. המצב בולט אף יותר כאשר בוחנים את המדדים הנוספים, שכן ההערכות מצביעות על כך שקרנות העוקבות אחר מדדי הראסל 1000 והנאסדק 100 ייאלצו יחדיו לקלוט עשרים וארבעה אחוזים מההיצע הצף באותה מסגרת זמן חצי שנתית.
המציאות החדשה שנוצרת כאן מעלה שאלות נוקבות לגבי מאזן הכוחות בשוק ההון המודרני ולגבי המהות של השקעה פסיבית. הכללים שהיו אמורים להוות מעין חומת מגן שמרנית עבור חסכונות הציבור נדחקים הצידה לנוכח כניסתה של ענקית טכנולוגיה אחת. המשקיע הקטן, שמפריש מדי חודש כסף לפנסיה ובוחר במסלול מחקה מדד מתוך מחשבה שמדובר בהשקעה סולידית העוקבת אחרי חברות יציבות ורווחיות, ימצא את עצמו חשוף באופן מיידי למניה חדשה בבורסה. בעוד שספייס אקס היא ללא ספק חברה פורצת דרך המעוררת עניין עולמי, הקלות שבה שונו חוקי המשחק הבסיסיים ביותר של וול סטריט לקראת בואה ממחישה עד כמה השוק הפיננסי צמא להנפקות ענק, ועד כמה כוחה של חברה בודדת יכול לעצב מחדש את התשתית של הכלכלה הגלובלית.
