טורניר גביע העולם בכדורגל של שנת 2026, שייצא לדרך ב-11 ביוני, מעורר ציפיות רבות לא רק בקרב אוהדי הספורט, אלא גם במסדרונות הפיננסיים. הטורניר הקרוב, שיארח מספר שיא של 48 נבחרות לאומיות ויכלול 104 משחקים שיתפרסו על פני 16 ערים שונות ברחבי ארצות הברית, קנדה ומקסיקו, מביא עמו הבטחות להכנסות עתק. עם זאת, דוח חדש של חברת ההשקעות וויליאם בלייר שפורסם לאחרונה, מצנן מעט את ההתלהבות ומצביע על כך שההשפעה הכלכלית תהיה מתונה וממוקדת בעיקר במגזרים ספציפיים, מבלי לחולל שינוי דרמטי בצמיחה הכלכלית הכוללת של המדינות המארחות.
המרוויחים העיקריים מהאירוע הספורטיבי הענק צפויים להיות עסקים הפועלים בתחומי הפנאי, התיירות והאירוח. מאז תום מגפת הקורונה, ניכרת מגמה חזקה של הוצאות צרכנים על אירועי ספורט חיים, והדרישה הגבוהה צפויה להישמר גם לקראת המונדיאל. כדי להבין את סדר הגודל של ההשפעה המקומית, ניתן להסתכל על נתונים שנאספו במהלך אליפות העולם לקבוצות של פיפ"א בשנת 2025. נתונים אלו מראים כי ההוצאות באזורי המיקוד הסמוכים לאצטדיונים זינקו בכשבעה אחוזים בהשוואה לשנה שקדמה לה, כאשר עיקר הגידול נרשם במסעדות ובברים המקומיים שנהנו מתנועת האוהדים הערה.
אחת התובנות המעניינות ביותר שעולות מהניתוח נוגעת לפיזור הגיאוגרפי של הרווחים. באופן מפתיע, הערים שאינן נחשבות ליעדי תיירות מובהקים ביומיום הן אלו שצפויות לחוות את הזינוק הכלכלי המשמעותי ביותר. לעומת זאת, במוקדי תיירות מרכזיים ומוכרים כמו ניו יורק ומיאמי, ההשפעה הכלכלית עשויה להיות מתונה יותר. הסיבה לכך היא שתיירי המונדיאל צפויים פשוט להחליף את התיירים הרגילים שהיו מגיעים ממילא לאותן ערים, כך שהתוספת נטו לפעילות הכלכלית המקומית תהיה שולית יחסית.
למרות הציפיות החיוביות, ישנם מספר גורמים שעלולים להעיב על החגיגה הכלכלית. סוגיית מחירי הכרטיסים הפכה למכשול משמעותי, לאחר שהשימוש של פיפ"א במנגנון תמחור דינמי הוביל את מחירי הכרטיסים לרמות שיא היסטוריות. עם זאת, לאחרונה נרשמה ירידה במחיריהם של מספר משחקים עקב האטה בקצב המכירות, מה שמעיד על רגישות הקהל לעלויות הגבוהות. בנוסף, חוסר ודאות מרחף גם מעל הגעתם של תיירים בינלאומיים. סקרים שנערכו בקרב תעשיית המלונאות חושפים כי קצב ההזמנות במספר שוקי מפתח מארחים נמוך מהציפיות המוקדמות. חסמים כמו זמני המתנה ארוכים להנפקת אשרות כניסה, עלויות טיסה ושהייה יקרות ודרישות כניסה נוקשות, מרתיעים אוהדים רבים מעבר לים מלעשות את המסע לצפון אמריקה.
השפעתו של המונדיאל אינה נעצרת בגבולות האצטדיונים או בתי המלון, אלא זולגת גם אל השווקים הפיננסיים. ניתוח היסטורי מגלה תופעה מרתקת שבה מחזורי המסחר בבורסות נוטים לרדת באופן משמעותי בזמן שמשחקי המונדיאל משודרים, במיוחד במדינות בעלות מסורת כדורגל מפוארת ואהדה ציבורית רחבה. מעבר לירידה בנפח המסחר, הטורניר משפיע גם על ביצועי המניות עצמן. היסטורית, שוקי המניות של המדינות הזוכות בגביע נוטים לרשום ביצועי יתר ולעקוף את המדדים הגלובליים בכחמישה וחצי אחוזים בממוצע במהלך החודש שלאחר משחק הגמר. מנגד, מדינות מארחות חוות בדרך כלל את עדנת השווקים שלהן לפני הטורניר ובמהלכו, אך מתקשות לשמר את המומנטום החיובי לאחר שריקת הסיום.
במבט רחב, אף על פי שגביע העולם בכדורגל מהווה חגיגה ספורטיבית ותרבותית יוצאת דופן שמזרימה חיים וצבע לערים המארחות, הציפיות הכלכליות צריכות להיות מדודות. הטורניר בהחלט יספק זריקת עידוד נקודתית וזמנית לענפי התיירות והאירוח ברחבי ארצות הברית, קנדה ומקסיקו, וייצר הזדמנויות עסקיות מקומיות בערים ספציפיות, אך הוא אינו מהווה מנוע צמיחה מקרו-כלכלי שישנה את פני הכלכלה של צפון אמריקה בטווח הארוך.
