בוול סטריט מתנגשים כעת שני כוחות עוצמתיים שנעים בכיוונים הפוכים לחלוטין ומשדרים איתותי אזהרה בעוצמה מרבית. מצד אחד, קרנות גידור וסוחרים מקצועיים מזרימים הון חסר תקדים לפוזיציות שורט, ברמות שלא נראו למעלה מעשור. מצד שני, מדדי הדגל האמריקאים, ה-S&P 500 והנאסד"ק 100, ממשיכים לטפס ולשבור שיאים היסטוריים. האופטימיות הזו שניכרת במסכים נשענת ברובה על ההערכות כי ממשל טראמפ מתקרב לפריצת דרך דיפלומטית ולהסכם דרמטי מול איראן. השילוב של שני המצבים הללו הוא נדיר למדי בעולם ההשקעות. בדרך כלל, כאשר השוק דוהר קדימה, שורטיסטים נאלצים לסגור פוזיציות בהפסד, תהליך שרק מתדלק את העליות, ולא להגדיל אותן. במקביל, כאשר הכסף החכם והמקצועי בונה פוזיציות דוביות מסיביות, מחירי המניות נוטים להגיב בחולשה.
כדי להבין את התמונה לעומק, יש לצלול לנתוני הפוזיציות עצמם. שיעור השורט על החציוני של מניות ה-S&P 500 עומד כעת על שלושה אחוזים משווי השוק, הרמה הגבוהה ביותר מאז שנת 2012 ונתון כפול מזה שנרשם בשיא משבר הקורונה של 2020. העשירון של המניות שעליהן נפתח המספר הגבוה ביותר של פוזיציות חסר מגיע כבר לשמונה אחוזים משווי השוק, שיא שלא נראה מאז 2018. עם זאת, קביעת שיאים אלו דורשת פרופורציה. בשיאו של המשבר הפיננסי ב-2008, נתון השורט החציוני הגיע לארבעה אחוזים, כך שאנו נמצאים כעת בטריטוריה של שיא רב-שנתי, אך טרם הגענו לפאניקה המוחלטת של אותם ימים. המשקיעים המקצועיים אכן פסימיים, אך הפסימיות טרם הגיעה לנקודת הרתיחה של קריסת שווקים מלאה.
הכוח שדוחף את השווקים מעלה ומתעמת עם השורטיסטים הוא הנרטיב הגיאופוליטי. ה-S&P 500 זינק בעשרה אחוזים מתחילת השנה, בעוד שהנאסד"ק 100 רשם עלייה חדה של 19 אחוזים, הובלה קלאסית של סקטור הטכנולוגיה בסביבה של תיאבון לסיכון. השוק מתמחר כעת תרחיש של דה-אסקלציה משמעותית, כזו שתשאב החוצה את פרמיית הסיכון הגיאופוליטי המגולמת כיום במחירי הנפט ובנכסי סיכון נוספים. מחירו של נפט מסוג WTI, העומד על 112.25 דולר לחבית לאחר זינוק של 31 אחוזים בחודש אחד בלבד, משקף בדיוק את החרדה הזו. פריצת דרך דיפלומטית עשויה לחתוך חלק ניכר מהפרמיה הזו בן לילה, ועל אף שההסכם טרם אושר רשמית, עצם הציפייה לו מספקת רוח גבית למניות.
מצב זה מייצר קריאה כפולה של המפה הכלכלית. התרחיש הדובי גורס כי הכסף המוסדי והמתוחכם נערך לירידות שהציבור הרחב מסרב לראות, תוך שהוא נעזר בסיפור ההסכם כדי להצדיק שוק יקר. נתוני המאקרו תומכים בגישה זו, כאשר מדד סנטימנט הצרכנים של אוניברסיטת מישיגן צנח באפריל ל-49.8 נקודות, שפל של שנים עשר חודשים ונתון המאפיין תקופות מיתון. מנגד, התרחיש השורי לוקח את אותם נתונים ומפרש אותם כדלק לעליות נוספות. אם אכן תצא הודעה רשמית על הסכם, סגירת פוזיציות השורט הכפויה תיצור תנועת מלקחיים אלימה שתקפיץ את מחירי המניות מעלה, במיוחד את אלו הממוקמות בעשירון החשוף ביותר לשורטים. מדד הפחד, ה-VIX, שעומד על 17.01 נקודות, משדר שאננות ומראה ששוק האופציות אינו מתמחר סיכון ממשי לירידות חדות למרות פוזיציות החסר.
למגמות מאקרו-כלכליות אלו יש השפעה ישירה ומיידית גם על סביבת ההשקעות המקומית ועל מניות ספציפיות הזוכות למעקב שוטף. ירידה במחירי הנפט בעקבות רגיעה גיאופוליטית, למשל, עשויה להוות בשורה מצוינת לחברות תעופה כמו אל על, ששורת ההוצאות המרכזית שלהן נשענת על דלק סילוני יקר. במקביל, זרימת כספים לנכסי סיכון ברמה הגלובלית ממשיכה לדחוף קדימה את ענקיות הטכנולוגיה דוגמת מיקרוסופט ואנבידיה, שנהנות מסביבה שבה משקיעים מחפשים צמיחה חזקה וביקושים קשיחים של פיתוחי בינה מלאכותית. אולם, חגיגת העליות אינה מגיעה לכל חלקה בשוק. תשואת אגרות החוב הממשלתיות לעשר שנים, הנושקת לחמישה אחוזים וקרובה לשיא שנתי, ממשיכה להכביד על הערכות השווי של חברות בעלות צמיחה אטית או סביבת תחרות קשה. חברות שנמצאות במומנטום עסקי שלילי אינן חוות בהכרח התרסקות פתאומית ביום אחד, אלא נשחקות לאט בהתאם להרעה בנתוני המאקרו. מניית אוטונומוס, לדוגמה, נמצאת במגמת ירידה עקבית וברורה שמשקפת התאמה מבנית של תמחור החברה למציאות החדשה, נתון המדגיש כי אפילו ציפייה להסכם גלובלי אינה יכולה להסוות חולשה פונדמנטלית לאורך זמן.
במציאות הנוכחית, אין צורך לבחור צד באופן עיוור כדי לפעול נכון בתיק ההשקעות. המדדים הקריטיים שדורשים כעת מעקב קפדני הם ברורים ומוגדרים: כל הודעה רשמית ומאומתת בציר הדיפלומטי, עדכון נתוני השורט הבא שיחשוף האם המוסדיים הגדילו את ההימור או נכנעו למגמה, וכמובן מעקב צמוד אחר נתוני התוצר והאינפלציה שמשפיעים על תשואות האג"ח. המציאות האמיתית היא שאיש אינו יודע בוודאות איזה נרטיב ינצח, אך העליות בשווקים כרגע שבריריות הרבה יותר ממה שמשתקף בתנועות המחירים היומיות, וניהול החשיפה ומערך הסיכונים חייב לשקף את המתח המובנה הזה במקום להיכנע לאופוריה חסרת מעצורים.
