צעד משמעותי במאמץ לצמצום יוקר המחיה והגברת התחרות בשוק הפיננסי נרשם היום עם אישורו של תיקון היסטורי לחוק נתוני אשראי. ועדת הכלכלה של הכנסת, בראשותו של חבר הכנסת דוד ביטן, אישרה לקריאה שנייה ושלישית את פרק י"ח לחוק ההסדרים, המהווה מנוע מרכזי בתוכנית הכלכלית של שנת 2026. התיקון, שהוגדר על ידי המעורבים בדבר כציון דרך היסטורי למשק הישראלי ולתחרות הפיננסית, מתמקד בשני עוגנים מרכזיים. מחד גיסא, הקמתו של מאגר נתוני אשראי ייעודי לעסקים שנועד לשבור את מונופול המידע של הבנקים, ומאידך גיסא, שורת תיקונים שנועדו לשפר את יעילותו והגינותו של מאגר נתוני האשראי הקיים עבור אנשים פרטיים.

הצורך בהקמת מאגר אשראי לעסקים נובע מן הנתונים הכלכליים המציגים עיוות עמוק בהקצאת משאבי האשראי במשק. על אף שהעסקים הקטנים והבינוניים נחשבים לקטר הצמיחה של המשק הישראלי, תורמים למעלה ממחצית מהתוצר הלאומי ומעסיקים את רוב העובדים, הם זוכים לחלק קטן באופן יחסי מהאשראי העסקי המוענק על ידי המערכת הפיננסית. המצב הנוכחי גורם לכך שרובם המכריע של עסקים אלו נותרים שחקנים שבויים של בנק הבית שלהם, אשר מחזיק בבלעדיות על ההיסטוריה הפיננסית שלהם ועל פרופיל הסיכון שלהם. מאגר האשראי החדש עתיד לשתף את המידע הפיננסי על העסקים, ובכך לאפשר לגופים פיננסיים חוץ-בנקאיים להציע תנאי אשראי תחרותיים ומשתלמים יותר, תוך הסרת חסמי המידע שמנעו מהם להתחרות בבנקים המסורתיים. במשרד האוצר מעריכים כי המהלך צפוי להוביל לירידה משמעותית בריביות ולהניב לעסקים חיסכון של כמיליארד וחצי שקלים בכל שנה. בנק ישראל מתחייב להשקיע משאבים אדירים כדי לוודא שחוק זה יתורגם במהירות לחיסכון של מיליארדי שקלים.

בנוגע למועד יישום הרפורמה והקמת המאגר, נקבע מתווה הדרגתי שמטרתו לאפשר לבנק ישראל ולמערכת הפיננסית להיערך באופן מלא להפעלת המאגר החדש. לאחר משא ומתן בין יושב ראש ועדת הכלכלה לנגיד בנק ישראל, סוכם כי תקופת ההיערכות תעמוד על שנתיים וחצי, מתוך הבנה שהתהליך מורכב ודורש פיתוח טכנולוגי נרחב ובניית מודלים מורכבים. עם זאת, לנגיד ניתנה הסמכות להאריך תקופה זו בשישה חודשים נוספים במידת הצורך, בכפוף לאישור ועדת הכלכלה, והוא נדרש לספק לוועדה דוח התקדמות שנתי. במקביל, למרות התנגדותם של גופים שונים כמו איגוד חברות הביטוח שביקשו להחריג עסקאות ענק, הוועדה הכריעה כי המאגר יכלול נתונים של כלל העסקים במשק, מקטנים ועד גדולים, מתוך הבנה כי שלמות הנתונים היא הכרחית לבניית מודל אשראי יציב ומדויק. יושב ראש הוועדה, דוד ביטן, הדגיש כי אם הלווים והעסקים הקטנים חשופים במאגר, אין סיבה שהגדולים לא יהיו חשופים גם הם.

לצד הבשורה לעסקים, התיקון לחוק מביא עימו הקלה משמעותית גם לאזרחים הפרטיים, במיוחד לאלו שנפגעו מרישומים שליליים המכונים "כתמים" בהיסטוריית האשראי שלהם. עד כה, נתונים שליליים כדוגמת שיקים שחזרו או הוראות קבע שלא כובדו, נשמרו במערכת ופגעו בדירוג האשראי של הלקוח למשך שלוש שנים, דבר שהקשה על קבלת אשראי בנקאי בתנאים סבירים ודחף רבים למציאת פתרונות בשוק האפור, לעיתים בריביות גבוהות במיוחד. בעקבות הדיונים בוועדה, הוחלט על שינוי דרמטי בניהול הנתונים הללו: המידע השלילי בחיווי האשראי יימחק לאחר תקופה של שנה אחת בלבד, במקום שלוש שנים. עם זאת, הנתונים השליליים ימשיכו להישמר בדוח האשראי המלא לתקופה של שלוש שנים. תיקון זה נועד לאזן בין הצורך של המערכת הפיננסית במידע מהימן לבין מתן הזדמנות אמיתית לאזרחים להשתקם במהירות ממשבר כלכלי נקודתי ולחזור למעגל האשראי הלגיטימי מבלי לשאת קלון כלכלי למשך זמן רב. חבר הכנסת ביטן ציין כי ברגע שמישהו נדחה על ידי המערכת הבנקאית, הוא עשוי לפנות לשוק האפור ולשלם ריביות רצחניות, ועל כן יש למנוע מצב זה ולאפשר לאנשים להשתקם מהר.

סוגיה נוספת שקיבלה מענה במסגרת הרפורמה היא הטיפול באוכלוסיות מוחלשות שאינן מסוגלות לקבל אשראי כלל, המוגדרות כמודרי אשראי. נציגי ארגונים חברתיים דרשו לשפר את פעילות הקרן הייעודית שהוקמה למטרה זו בעבר, ואף להכפיל את היקפה העומד כיום על חמישים מיליון שקלים. נציגות משרד האוצר הציגו נתונים המעידים על הצלחת התוכנית הקיימת ועל יכולת החזר טובה של האוכלוסייה המקבלת סיוע מהקרן. בדיון סוכם כי הכספים המוחזרים לקרן מתוך ההלוואות שניתנו יופנו מחדש לשימוש עתידי, דבר שיאפשר את הרחבת פעילותה, וכי אגף התקציבים ימליץ בעתיד על הרחבת היקף הקרן בהתאם לצורך שיתגלה. המהלכים הללו, לצד הקמת המאגר העסקי, מייצרים מסגרת חדשה לשוק האשראי הישראלי, כזו ששואפת לאזן בין צמיחה, תחרותיות והגנה על צרכנים.