השבוע המקוצר בת"א נחתם בדשדוש עם נטיה לירידות, כשפעם נוספת בולטת תשואת החסר אל מול מדדי ארה"ב ואירופה. אלה וגם אלה, על אף תיקון אלים מטה במהלך שלישי, מצאו את הדרך הירוקה בשלושת ימי המסחר החותמים, וסגרו שבוע נוסף של עליות. אין ספק כי הסטת הכספים לחו"ל עושה את שלה, אך מדהים לגלות את האשמים התורנים עפ"י ראשי הבורסה והחברות בשוק. במקום להתמודד עם המציאות לאשורה הנובעת משילוב של שדרוג משק שפגע בבורסה; מצב בטחוני בעייתי, רגולציה קשה, תחזיות אופטימיות מעבר לים והעלאת המס – מוסיפים אלה להפנות אצבע מאשימה אל עבר המקומות הלא נכונים. כך לדוגמא, ניתן היה לראות כיצד אסתר לבנון, מנכלית הבורסה, מוצאת את האשם במכונות האלגוטרייד בזירה המקומית. במקרה הטוב מדובר על האשמה מגוחכת ובמקרה הרע על חוסר הבנה משווע (ומייד כמובן התקשורת מצאה סוחר אלמוני שיתמוך בטענה...). [BstockB="382010"] האמת [/BstockB] הפשוטה היא שאסתר לבנון חייבת את משכורתה ואת קיום הבורסה למכונות המסחר ושחקני המעוף שאלמלא שני אלה, מחזורי המסחר היו נחתכים בחצי. היכולת של המכונות לספק ציטוט מיידי, הגם אם בשער בו הן מרויחות פיפס, הוא ערך מוסף שאין כמותו לבורסה מקרטעת עם מחזור של מאות מליוני ש"ח בלבד. המכונות אינן "מתפרנסות" מהזזת המדד או מבחירת כיוון אלא מארביטראז" טהור, ולכן גם אם במחיר פגיעה מינורית, היכולת לרכוש/למכור בכל רגע נתון ממניות ת"א 25 הוא אך ורק תודות להן. בבורסות רבות בעולם נהוג לשלם למכונות מסחר ולעושי שוק עבור פעילותם כפרומילי סנט מכל פעולה, המצטברים בשל היקף עצום להכנסות נאות. כאן, במקום לברך על אותן מכונות אלגו הופכים אותן למוקצים, ודי אם אזכיר כי כ 90% ממכונות המסחר אינן שורדות את שנתן הראשונה, ולכן בסה"כ מדובר על נזילות [BstockB="351015"] חד-[/BstockB] כיוונית. והרי מכונות המסחר היו קיימות גם לפני שנה ושנתיים, ואין ספק שהתופעה קיימת במימדים גדולים בהרבה בבורסות חו"ל, אז במקום לעשות בדק בית
העדיפו רבים להשתלח באלו שלא רק שאינם מזיקים אלא פעמים רבות תורמים משמעותית ליציבות ומחזורי המסחר.
גם לשחקני המעוף חלק מרכזי במחזורי המסחר, אך היות ואנו הרבה פחות מהירים מאותן מכונות, התרומה שלנו למחזורים הינה קטנה יותר, אם כי גם כאן מדובר בהאשמת שווא. העוקבים אחר האתר מודעים היטב לכך, שמזה כחצי שנה השחקנים לא התערבו כלל במסחר, שכן כל פקיעה היתה אידיאלית להפליא, וכל כתיבה הניבה רווח. [BstockB="382010"] אמת [/BstockB] כי השחקנים מתערבים בשוליים עם בריחה של המדד מגבולות הרווח, אך מכיוון שלא היה זה המצב, הרי שהאשמה היא מופרכת.
לעומת זאת, ראוי להתיחס לנעשה בשוק דוגמת דרישת הלימות ההון מהבנקים ע"י בנק ישראל (מהלך לכשעצמו נבון וראוי). דרישה זו הובילה באחת לסגירת ברזי האשראי, ובהתאם לפגיעה ישירה בהכנסות הבנקים. מדד הבקים שנחתך קרוב ל50%, ללא כל משבר בורסאי עולמי דומה אינו נסחר בתשואת חסר, ומגלם היטב את הפגיעה הצפויה בדוחות הקרובים. ללא הבנקים מובן מאליו שהמעוף אינו יכול להתרומם, ולכן שלא במפתיע מדד ת"א 75 מציג ויציג תשואת יתר על ת"א 25, ולכן אולי ראוי יותר להשוות את המדדים המובילים בעולם דוקא לת"א 100 המשלב את השניים.

לתוך קלחת הבנקים, נזרקת כעת עצם נוספת בדמות רכישת אליהו את מגדל ביטוח. אליהו המחזיק באיגוד ובלאומי (9.51%) יודע כי יאלץ להיפטר מהחזקות אלה. בשוק ישנן מספר הערכות כי הממונה על שוק ההון באוצר יתן לאליהו כשלוש עד חמש שנים לעשות כן, אך כבר כעת מניית [BstockB="604611"] לאומי [/BstockB] מגלמת מצב לפיו אליהו לא ימתין ויעדיף לממש במהרה בכדי לצבור כמה שיותר מזומן וכמה שפחות מינוף, טרם השלמת העיסקה. די בהערכה מדויקת זו, בכדי ללחוץ את מנית [BstockB="604611"] לאומי [/BstockB] בשבועות הקרובים, ואיתה את מדד הבנקים ובהתאם את כל המעוף. לכך יש להוסיף את התמחור ההוגן של מגדל: תמחור סביר למדי, אך כזה המעמיד את יתר החברות בצל ושופך אור על מחירן האמיתי. לפני כרבעון בלבד העז דנקנר לבקש סכום דומה עבור כלל הרחוקה ממגדל מרחק רב, ולכן כעת כל מניות הסקטור צפויות להתאים עצמן למציאות לפיה הענקית היא הסמן הימני מבחינת מחיר המקסימום, ולפיו קל מאוד לחשב את שווי כל אחת מהחברות בנפרד. כשגם סקטור הבנקאות מושך מטה, וגם סקטור הביטוח, כל קוי האשראי במשק מקוצצים, ולכן אין כל סיבה לסגירת הפערים שנוצרו בטווח הקצר. וזיכרו את שאנו אומרים מזה חודשים – לעלות איננו עולים עימם, אך לרדת בהחלט נרד בצוותא.
הדברים נכונים כפליים החל ממחר (שני) ועד תום החודש, עת בשל שינוי שעון הקיץ ניכנס למסחר חופף עם וול-סטריט. מיותר לציין, שבלתי אפשרי לדמיין תרחיש בו ניו-יורק יורדת אחוז ואנו שומרים על ירוק איתן, ולכן לפחות מגמת פתיחת המסחר מעבר לים היא הקובעת עד לחג הפסח הבא עלינו לטובה.

מבין נתוני המאקרו אתמקד השבוע בשניים המספרים את סיפורה של הבורסה. הנתון הראשון הינו נתון הצמיחה של הלמ"ס המעיד על 4.7% צמיחה בשנת 2011. נתון מצוין עם ובלי קשר לנעשה בעולם, המעיד על איכות וקשיחות המשק המקומי. בתוך כך, הצריכה הפרטית עלתה ב 3.6%, ואילו [BstockB="704015"] יצוא [/BstockB] הסחורות זינק ב 4.9%. משקיעים בבורסה ידעו כי נתוני 2011 יהיו טובים עוד מהרבעון הראשון, ולכן הצמיחה התקבלה כמובנת מאליו על גבול האדישות ובבחינת הדבר מגולם בשוק. להבדיל מנתון זה, שנת 2012 נפתחה ברגל שמאל על ירידה של 4% [BstockB="704015"] ביצוא [/BstockB] התעשייתי בחודשים דצמבר- ינואר. עליה שנתית נמחקה בחודשיים והיד עוד נטויה. כעת, משקיע המביט לעתיד (וזוהי מהות הבורסה) צריך לבחור בין ישראל בנתוני שיא שמכאן יש לה כמעט בודאות רק לאן לרדת והנתונים אף החלו להציג מגמה זו; ובין ארה"ב המציגה שיפור מדי חודש, ואירופה המציעה אופק בעל פוטנציאל אטרקטיבי גדול בהרבה. אין זה משנה כי כלכלת ישראל כרגע עדיפה על האירופאית והאמריקנית (לבורסה) אלא מי יכול להוסיף ולשמור על גחלת נתוני הלונג ובכך ישראל נכשלה ברבעון הראשון וצפויה אף להיכשל בשני.

מצד שחקני המעוף המביטים מהצד על הנעשה, גם השבוע שעמום ושממון כשכל הכתיבות נשחקו היטב, וחלקן אף בו-זמנית ברמה היומית. בהתאם, הגבולות כמעט לא השתנו כשהגבול העליון עודנו 1130, ואילו זה התחתון התקדם לרמת 1010. ראוי לציין, כי הקידום אינו נובע מהערכת כיוון שונה אלא פשוט מהטעם שאופציות הפוט כה איבדו מערכן במהלך השבוע, עד כי אין עוד כל טעם לשמור על תקבול נמוך ולכן הקידום. ההערכה, והפקיעה האופטימאלית היו ונותרו על רמת 1065-1075, כשקשיי נזילות עלולים להוביל לסגרה מוקדמת מייד עם פתיחת שבוע הפקיעה.

בשוק המט"ח, הדולר שב להיסחר ברצועת ה 3.7-3.8 המוכרת לנו כה טוב. כבסקירות האחרונות אנו מתקשים לראות תרחיש בו הדולר מתבסס מעל רמה זו, ובל נשכח כי המצב הבטחוני כבר כעת הינו בכי רע. שיפור בצד הבטחוני יחזיר את הדולר לרמת ה 3.6-3.7 הריאלית, אך אנו נמנע מפוזיציה בשל החשש מעימות עם איראן (לאו דוקא ישראלי). אם בשבוע החולף הנחנו כי הדולר יתחזק אל מול האירו, הרי שהדבר התקבל השבוע כמובן מאליו לאור כל הקרקס התקשורתי סביב יוון. דיבורים על חדלות פרעון אינם עושים טוב למטבע אך הרמה הנוכחית תישמר במהלך הימים הקרובים עם תנועה צרה סביב 1.29-1.32.

בשוק הסחורות, הנפט והזהב לא רשמו בסיכומו של שבוע כל תנועה מהותית אך ראוי לציין כי הדבר התרחש בתנודתיות גבוהה. הזהב כבר הספיק לרדת מתחת לרמת התמיכה של 1700 $ לאונקיה (ושב במהרה) ואילו הנפט נסחר בפראות עפ"י כותרות המשתנות תדיר. בנפט הפוזיציה עודנה ניטראלית ואילו בזהב הלונג בעינו עומד, בשל סיבות שכבר נמנו לא פעם בעבר.

עוד לפני אירופה, פעם נוספת שאני בוחר להתמקד באסיה ובפרט בסין. בשבועות האחרונים ציינתי כי בעוד שהברדק האירופאי חוגג אך מוכר, הנעשה בסין חומק מתחת לרדאר. השבוע נוכחנו בנתון בעייתי נוסף ולא פחות חשוב מכך מפתיע: גרעון הסחר הסיני זינק לרמות שיא מאז שנת 1989, ובמקביל לנתון הצמיחה הבעייתי במונחים הסינים הנמוך מ 8%, מוביל את הסינים למיתון עפ"י הגדרת המדינה (להבדיל, מהגדרת המערב). לכל אלה נלווה סימן שאלה גדול ביחס לשוק הנדלן בסין, ובסה"כ רשה לראות כיצד סין מוסיפה להיות הקטר העולמי. כל עוד נתוני ארה"ב מעודדים ניחא, אך משאלה ילמדו על דשדוש ועמידה במקום, או אז צפויים המשקיעים להביט קדימה ולגלות כי הקטר תוקע את הקרונות. אסיה כולה שוקעת לאיטה, דוגמת יפן שהתכווצה ברבעון האחרון בלא פחות מ 0.7%, ולכן לצד החגיגה האירופאית יש מקום לתת התמקדות עדיפה דוקא לסין בשבועות הקרובים.

באירופה, כמו באירופה גם השבוע חגגו ! בפעם השמינית אפשר לפתוח שמפניה לרגל חילוץ יוון מהבוץ עם תספורת (חלילה לא דיפולט) של 75% ריאלי. היה ברור כי המשקיעים הפרטיים יענו להצעה, שהרי בכל זאת רבע עדיף על אפס, אך עדין [BstockB="382010"] האמת [/BstockB] צריכה להיאמר – מלבד מנהיגי אירופה, לא נראה שיש מישהו ביבשת שבאמת מאמין שהסיפור היווני נגמר. מי שצועק זאב זאב לא פחות משמונה פעמים בשנה האחרונה, אל יופתע לאור העובדה כי עלות ביטוח האגח לא פחתה לאחר החילוץ/מתנה/תקומה, ולכן כבר כעת ברור שעוד נחזור לחוב החדש ביוון בעוד מספר שבועות. ואולי מוטב היה לאירופאים להוסיף והלתמקד ביוון, שכן כעת, סוף כל סוף, מופנות העיניים לפורטוגל ורבים נזכרים כי יש כאן כלכלה משמעותית פי כמה בתשואה דו-ספרתית שכמעט כלל לא דובר בה. כל עוד הזרקור היה מופנה ליוון היה בכך בשורה חיובית ליתר המדינות, ומעניין יהא לעקוב אחר תשואת אגח פורטוגל שלבטח תטפס בהשוואה לסל האג"ח האירופאי כבר החל ממחר (שני).
לא היו ביבשת נתוני מאקרו מיוחדים במהלך השבוע, אך פעם נוספת היה זה מדד מנהלי הרכש בגוש שצנח ל 49.3 נקודות. המדד מאבד בחודשים האחרונים מכוחו, ורושם ירידות ניכרות על פני תחזיות האנליסטים, ולכן רק שבוע חיובי למדי בארה"ב משך אחריו את אירופה לעליות. אע"פ כן, ראוי לציין כי במהלך שלישי חזינו בירידות החדות מזה חודשים (כ 3% במדדים המובילים), מה שממחיש שמתחת לכל הירוק בחודש האחרון, עדין מפלס החרדה גבוה.

בארה"ב, במהלך השבוע כבר ניתן היה לחשוב כי הנה ויצאנו לתיקון המתבקש אך אז הגיעו שוב נתוני האבטלה המדהימים וטרפו את הקלפים: תוספת של לא פחות מ 227 אלף משרות למשק האמריקני, כשגם נתוני החודשיים החולפים שופרו מעלה ! לאמינות הנתונים התיחסתי כבר בעבר, ולא אדרוש בשנית, אך גם אם הנתון נכון רק לכדי מחציתו הרי שמדובר בבשורה מלהיבה לכל הדעות. וול-סטריט המשייטת ברמות שיא, לא היתה צריכה יותר מזה בכדי שהחוזים יזנקו מעל 1%, ורק אויר הפסגות הדליל מקשה על המדדים להתקדם אל עבר הנקודה הבאה, בואכה 1400 הנקודות. דוקא בשל כך, ובשל אותו תיקון המבושש מלהגיע, ההערכה היתה ונותרה כי דשדוש או עליות מתונות אפשריות, אך התרחיש הסביר הוא תיקון מטה, גם אם לא בצורה דרמטית במיוחד.
לעומת נתון זה, שעליו יש בי ספקות, הרי שביחס לנתון החוב הצרכני אין כל ספק כי מדובר בשינוי מגמה ברבעון האחרון: החוב הצרכני זינק ל 17.8 מיליארד דולר, עם ניפוץ כל תחזית שהיא מצד האנליסטים ומוכיח כי האמריקנים חזרו, גם אם בחשש מסוים, לבזבז עצמם לדעת. בכל מדינה אחרת מדובר על בשורה רעה, אך מכיוון שהמשק האמריקני חי ונושם את המינוף ברמה הצרכנית, הרי שיש בכך להבטיח כי הישגי הרבעון הראשון בוול-סטריט ישמרו ברובם המכריע עד תום הרבעון הקרוב ללא מהמורות מיוחדות בדרך.

מניות ומגזרים

• אין שינוי בהערכת מי מהמניות או המגזרים.

שבוע טוב ומוצלח !