אפשר לקבל הסבר מה זה קאש קראנץ"
תודה

תומר - בוקר אחד האזרחים בהודו גילו כי הממשלה מבטלת את שטרות ה 500 וה 1000 רופי
ויש להם כחודשיים להחליף כל השטרות בכסף חדש. הכלכלה ההודית נשענת עפ"י הערכות בחלקה
המשמעותי על כלכלה שחורה. מצב שכזה מוביל מיידית את כולם להפקיד את הכסף בבנק אלא
שאז מתחילות שאלות ובעיות גילוי מה שהוביל בתורו את כל הודו לסחרחורת נוראית. הוסף על כך
העובדה שהבנק המרכזי לא התכונן כראוי ואין מלאי שטרות חדשים וקיבלת תורים של שעות מול
כספומטים מתרוקנים במהירות ועליה במפלס האלימות.
עכשיו לשאלה: לפני הכל הדבר יצר אינפלציה מטורפת בהודו סביב ה 10% חודשי משני גורמים.
הראשון, אין סיבה של ממש לעמוד שעות בתור לקבל (אולי) שטרות חדשים אז מוטב כבר להמיר
השטרות הישנים בחדשים בערך רחוק מ 1:1. משיחות שלי עם אנשים באיזור מדברים אפילו על
1:7 - 1:10 ובמלים פשוטות היפר אינפלציה. בנוסף, עסקאות כבר נעשות בערכן האמיתי ולא בערכן
המונמך בכוונה להתחמק מתשלום מיסים וככה שוק הנדלן רשם בדצמבר (לכאורה כמובן כי בפועל
המחירים היו גבוהים יותר) את העליה החדה בתולדות הודו.
בנוגע לשימוש שמתכוונת הממשלה להנהיג דרך אפליקציות - חביב אבל לא ישים. אנחנו לא מדברים
על קוריאה או יפן אלא על הודו בה מארטפונים אינם נגישים ל 90% מהאוכלוסייה ככה שלא באמת
ברור מה תהיה התועלת. רוצה להביט אל מעבר לאופק, זה אפשרי אבל הייתי נותן לזה להתבסס בארה"ב
ואם שם זה לא קרה אז אין מה לבחון בשנים הקרובות.
מבחינת השקעה אין [BstockB="382010"] באמת [/BstockB] מי שיהנה מהסיפור הזה כדי שנוכל להתמקד בו. עבור הבנקים אין בזה רווח
אלא רק כאב ראש. זו אינפלציה מדומה שלא באה לידי ביטוי במחירי המזון, לבוש וכדומה אז כל שנותר
לבחון הוא האם הממשלה נכנסה למשהו שגדול עליה? לפחות מבחינת המשקיעים מדובר על ערעור שלטוני
פוטנציאלי והדבר בא לידי ביטוי בעלית תשואות אגח ממשלתי. 6.5% ל 8/10 שנים זו כבר תשואה מעניינת
ובבחינת השקעה לטווח ארוך בהחלט אפשרית.