מדד הפלאפל - כן, יש כזה דבר - הוא דוגמא טובה לכוח הקניה של הכסף שלנו בישראל לעומת מקומות אחרים בעולם. ממש כמו השקעה רק בישראל לעומת גיוון עם שווקים יותר מפותחים, גדולים ומשוכללים.

מה לשים בפיתה?

הכל חוץ מעמבה ושיהיה חריף!

אוהבים/ות פלאפל? כמה עולה מנה בפלאפליה המועדפת עליכם/ן?

למרות שמדובר במנת רחוב הכי עממית שיש - בכל זאת, גרגרי חומוס ותבלינים בשמן (כל פלאפליה וסודות התיבול שלה...) - בישראל היא כבר ממש לא זולה.

הנה, אפילו מגזין Forbes בחן את עלות הכדורים הנחשקים, באמצעות "מדד הפלאפל". זה מעלה חיוך ואולי נשמע כמו קוריוז, אבל מטרתו של המדד הזה היא למדוד את עוצמת המטבעות במזרח התיכון.

זה בטח לא מפתיע אתכם/ן שתל אביב וחיפה מובילות את המדד, נכון?

כמו שרואים בתמונה, ב-10 דולר אפשר לקנות שתי מנות בלבד בתל אביב ובחיפה (וגם בנסיכות הנפט, עומאן). אבל, בעזה כבר תוכלו להאכיל בכיף 17 מחובבי המנה. רוצים מקום "קצת" יותר חזק כלכלית מעזה? בעיר ריאד שבערב הסעודית תוכלו לקנות 5 מנות.

מדד הפלאפל הוא וריאציה מקומית של "מדד [BstockB="1097260"] הביג [/BstockB] מק", שעובד על אותו עקרון: כמה עולה בכל מיני מקומות בעולם מנת המבורגר. המדד הזה אמנם הושק כקוריוז, אבל מתפרסם על ידי ה"אקונומיסט" כבר 30 שנה ברצף. המטרה שלו היא להשוות את כח הקניה של צרכנים במדינות שונות בבואם לרכוש מנת המבורגר, או במילים אחרות, את כוח המטבע המקומי שלהם.

מדד [BstockB="1097260"] ביג [/BstockB] מק אינו כלי כלכלי-מדעי מדויק, שכן מחיר הקציצה מושפע מפרמטרים רבים, ששער החליפין הוא רק אחד מהם. ובכל זאת, עלות [BstockB="1097260"] ביג [/BstockB] מק בארה"ב עומדת על 5.04 דולר, בעוד שבשוויץ, המדינה היקרה ביותר במדד, עלותו היא 6.44 דולר. באוקראינה תאכלו את [BstockB="1097260"] הביג [/BstockB] מק הזול ביותר, ב-1.57 דולר.

ואיפה ישראל? שוב, כמובן, במקום "טוב" למעלה, עם 4.38 דולר למנת [BstockB="1097260"] ביג [/BstockB] מק בסניף מקומי.

אז איך כל זה קשור לניהול תיק השקעות בחו"ל?

כאשר בוחנים את עוצמת השקל על סמך מדד [BstockB="1097260"] ביג [/BstockB] מק ומדד הפלאפל, ניתן לומר באופן מובהק שמדובר במטבע מהחזקים בעולם.

כלומר, עבור אותה יחידת מטבע ניתן לקבל פחות המבורגר ופחות פלאפל.

עוצמת המטבע משפיעה על תיק ההשקעות שלנו במספר מובנים, אבל השניים הברורים ביותר הם: השפעת שערי המטבע ופיזור.

ככל שהמטבע מתחזק, יש לנו יתרון כשאנחנו בצד המשקיע, כלומר, בצד הקונה. אמנם, יש חיסרון אם התיק משוערך בשקלים והמטבע ממשיך להתחזק, אבל אפשר לנטרל זאת.

במצב העולם הנוכחי, יש היגיון רב לבחון השקעות בחו"ל, בעיקר אם אנו מחפשים גיוון ופיזור. הנה מספר דוגמאות:

למשל, נניח שמעניין אותנו להשקיע בקרנות ריט (חברות ציבוריות שתחום עיסוקן העיקרי הוא נדל"ן מניב). "ריט1" הישראלית נסחרת בבורסה בתל אביב, ואילו Simon Property היא חברת ריט הנסחרת בארה"ב. שתי החברות הן מאותו הסקטור אבל יש להן תמחור שונה, ולא רק זה: שווי השוק של Simon Property גדול פי 100 מזה של [BstockB="1098920"] ריט 1.[/BstockB]

הנה דוגמא מעולם הבנקאות: נשווה בין בנק [BstockB="662577"] הפועלים,[/BstockB] הבנק הגדול בישראל, לבנק Wells Fargo האמריקאי. מדובר בשתי מניות מאותו סקטור, שאמנם שונות מעט בפעילויות הליבה, אבל, שוב, תסתכלו על השווי: שווי השוק של Wells Fargo גדול פי 35 מזה של בנק [BstockB="662577"] הפועלים.[/BstockB]

למה רק [BstockB="230011"] בזק [/BstockB] כשאפשר גם AT&T?

וזה לא רק זה.

כאשר אנו בוחרים להשקיע חלק מתיק ההשקעות שלנו בחו"ל, אנו ניגשים לחברות הגדולות בעולם. זה לא שהשקעה במניות [BstockB="777037"] שופרסל [/BstockB] או [BstockB="1104249"] רמי לוי,[/BstockB] לצורך הדוגמא, לא טובות. הן בסדר, אבל, בכל מקרה, הרי הן מהוות חלק כמעט בלתי נפרד מכל תיק השקעות "ישראלי", אז למה לא לגוון?

למשל, נצא אל העולם הגדול ואולי נשקיע במקבילות האמריקאיות של [BstockB="777037"] שופרסל [/BstockB] [BstockB="1104249"] ורמי לוי [/BstockB] - Walmart וCostco.

אותו הדבר לגבי [BstockB="230011"] בזק.[/BstockB] היא אולי מעניינת, אבל שוב, נמצאת בכל תיק השקעות מקומי (כלומר, בקופת הגמל, בקרן הפנסיה וכו"), אז מה עם חברות התקשורת האמריקאיות Verizon ו-AT&T?

עוד? קחו את [BstockB="1081124"] אלביט מערכות [/BstockB] ו-Lockheed Martin, [BstockB="1084128"] דלק קבוצה [/BstockB] ו- Exxon Mobil ועוד ועוד ועוד.

אז מהי השורה התחתונה?

המסקנה המתבקשת, לדעתנו, היא שללקוח שברשותו תיק השקעות או שניים בישראל, כדאי לפזר את השקעותיו בשווקים ובמטבעות נוספים.

וזה עוד לפני שדיברנו על כך שהשוק בישראל קטן ונתון לסיכונים רגולטוריים, גיאופוליטיים וגם סובל מחוסר שיכלול, בטח ובטח בהשוואה לשווקים הגדולים בחו"ל.

כאשר מבקשים ליצור פיזור אמיתי של הנכסים שברשותנו, אין מנוס מלהוציא חלק מהם לשווקים שונים, מחוץ לישראל.

כמו בפלאפל, אם רוצים מנה ממש טעימה, המשפט מהפלאפליה לוקח גם כאן: הכל חוץ מעמבה ושיהיה גם חריף.

בית ההשקעות IBI