ממשל טראמפ שוקל סבב נוסף של תקיפות נרחבות באיראן, כך דווח בלילה ב"ניו יורק טיימס". לפי הדיווח, ראש הממשלה בנימין נתניהו דוחף את וושינגטון להצטרף למערכה אווירית משותפת של ארבעה עד שבעה ימים. בכיר ישראלי הכחיש כי נתניהו הפעיל לחץ על הנשיא. לפי אותו דיווח, דונלד טראמפ טרם קיבל החלטה. הוא בוחן התרעות של המודיעין הישראלי, שלפיהן איראן משקמת את מערכי הטילים והכטב"מים שלה.
בשיחה עם אתר Axios, שהתקיימה במטוס הנשיאותי בדרכו חזרה מסין, אמר טראמפ כי אינו ממהר להחליט. לדבריו, ההתפתחויות מול איראן ייבחנו מחדש אחרי תחילת השנה החדשה. באותו דיווח נמסר כי ראש המוסד העביר לוושינגטון את חששות ישראל מפעילות איראנית בתחום הנשק הכימי. ישראל טוענת כי בידיה מודיעין שלפיו איראן הגבירה את פיתוח הנשק הכימי ואף ביצעה ניסויים. גורם אמריקאי אמר כי הנשיא תודרך על המידע.
התוכניות שעל השולחן שונות בהיקפן. לפי הדיווחים, מבצע משותף עם ישראל עשוי לכלול גם תקיפות במתקני גרעין חשודים, כמו האתר המכונה "הר המכוש". הבית הלבן ביקש מהפנטגון ומגורמי המודיעין הערכות לגבי תגובת איראן לכל אחד מהתרחישים. רק בשבוע שעבר אמר טראמפ כי סבב תקיפות גדול נוסף "די לא סביר". מאז נראה כי האפשרות חזרה לדיון, גם אם ללא לוח זמנים.
הרקע למתיחות ארוך. המלחמה החלה בסוף פברואר במבצע משותף של ישראל וארה"ב נגד איראן. מאז 1 בספטמבר לא תקפה ארה"ב בשטח איראן, וטראמפ התחייב להימנע מתקיפות עד אחרי בחירות האמצע. כבר בתחילת החודש דווח כי נתניהו לוחץ לחדש את התקיפות מיד אחרי הבחירות. טראמפ העדיף אז לתת הזדמנות למגעים המדיניים עם טהרן, והבהיר כי דרישתו המרכזית היא שאיראן לא תחזיק בנשק גרעיני. גם הנושא הכימי אינו חדש. כבר בתחילת החודש דווח כי ישראל העבירה לארה"ב ולמדינות המפרץ מידע על כוונה איראנית לשקול שימוש בנשק כימי. לפי אותם דיווחים, גורמים ישראליים טענו כי האיום הכימי דחוף יותר מתוכנית הגרעין. בממשל האמריקאי נחלקו הדעות לגבי אמינות המידע, ובמדינות המפרץ הביעו ספקנות. איראן הכחישה בעבר כי יש בידיה נשק כימי, והציגה את הטענות הישראליות כלוחמה פסיכולוגית.
בטהרן ממשיכים לאיים. דובר משמרות המהפכה הזהיר היום כי איראן תגיב לכל איום, גם לתקיפה שתצא מבסיסים במדינה שלישית. חבר פרלמנט איראני בכיר טען כי כושר ייצור הטילים של איראן גדל פי 50 לעומת תקופת מלחמת 40 הימים. לדבריו, מתקני ההתפלה בישראל נמצאים בטווח הטילים. במקביל מסרה איראן כי שתי מכליות, שנשאו יחד יותר מארבעה מיליון חביות נפט, עלו באש אחרי שפגעו במוקשים במצר הורמוז. דרך המצר עובר חלק ניכר מייצוא הנפט של המפרץ, ולכן כל אירוע בו נבחן מקרוב בשוק האנרגיה.
גם בוושינגטון המלחמה מול איראן עומדת במרכז. הסנאטורים הרפובליקנים חסמו הצעת החלטה שאושרה בבית הנבחרים. ההצעה נועדה לחייב את טראמפ לסיים את המלחמה או לקבל לה אישור מהקונגרס. גורם בכיר בפנטגון העמיד את עלות המלחמה לארה"ב על 48.3 מיליארד דולר, נכון ל-13 בנובמבר. הסכום גבוה בכ-26% מהערכה הקודמת של משרד התקציבים של הקונגרס. הנתון אינו כולל נזק למתקנים אמריקאיים באזור ועלויות כלכליות רחבות יותר. בינתיים נותרו באזור שתי נושאות מטוסים אמריקאיות.
בישראל אישרה אתמול מליאת הכנסת את הארכת ההכרזה על מצב חירום עד 18 במרץ 2027, ברוב של שמונה תומכים מול מתנגד אחד. בדרך כלל ההכרזה מוארכת בשנה. ועדת החוץ והביטחון הזמנית, שהוקמה אחרי הבחירות של 27 באוקטובר, רשאית לאשר ארבעה חודשים בלבד. ההכרזה מאפשרת לממשלה להתקין תקנות שעת חירום, שבנסיבות מסוימות גוברות על חקיקת הכנסת. היא גם משאירה בתוקף חוקים וצווים המותנים במצב חירום. כשתוקף ההכרזה יפוג באמצע מרץ, הכנסת תידרש לדון שוב בהארכתה.
ההיערכות ניכרת גם בשטח. חיל הים מתגבר את כוחותיו במפרץ אילת בספינות סיור מסוג דבורה, על רקע החשש מניסיונות חדירה מהים. בגבול הצפון תקף צה"ל היום כניסות למתקן צבאי של חיזבאללה באזור ג'נתא שבבקעת הלבנון. בשוק המט"ח ניכר המתח: הדולר מול השקל השלים היום רצף של שבעה ימי עלייה. השער היציג נקבע על 3.282 שקלים, רמה זהה לשיא של נובמבר 2025.