נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ חשף ביום שישי האחרון תוכנית השקעות ממשלתית נרחבת בהיקף של שלושה מיליארד דולר, המיועדת לפיתוח תעשיית כריית המינרלים הקריטיים בארצות הברית. ההכרזה, שהתקיימה במהלך מפגש ייעודי במחלקת המדינה בהשתתפות בכירים בתעשייה, נועדה לשרת מטרה אסטרטגית עליונה של הממשל הנוכחי והיא ניתוק שרשראות האספקה האמריקניות מהשליטה המוחלטת של סין. במהלך האירוע, הדגיש טראמפ כי המיזמים החדשים צפויים לייצר אלפי מקומות עבודה חדשים, לקדם את היציבות הכלכלית של המדינה ולבצר את ביטחונה הלאומי. לדבריו, המהלך נועד להחזיר את הכורים האמריקנים לעבודה ולהשיב לארצות הברית את מקומה הטבעי כמעצמת העל העולמית בתחום המינרלים. מהלך זה אינו עומד בחלל הריק, אלא מהווה המשך ישיר למדיניות שנועדה להבטיח שהכלכלה האמריקנית לא תהיה תלויה עוד במדינות זרות, ובוודאי לא בכאלו הנחשבות לעוינות, בכל הנוגע למשאבים החיוניים להובלה טכנולוגית בעתיד הנראה לעין.
כדי להבין את גודל השעה, חשוב להכיר את התפקיד המכריע שמשחקים מינרלים קריטיים ויסודות נדירים בכלכלה המודרנית. חומרים אלו, הכוללים בין היתר סקנדיום, גרפיט, נחושת ומתכות נדירות נוספות, מהווים את אבני הבניין של הטכנולוגיות המתקדמות ביותר בעולם. הם נמצאים בלב ליבן של סוללות ליתיום-יון המניעות רכבים חשמליים, הם הכרחיים לייצור מגנטים קבועים המשמשים בטורבינות רוח ובמנועים חשמליים, והם קריטיים לתעשיות התעופה, החלל והביטחון, לרבות מערכות נשק מתקדמות ומטוסי קרב. המאבק על השליטה במשאבים אלו הוא למעשה המאבק על השליטה בכלכלת המחר, ולכן ההשקעות שעליהן הוכרז אינן רק כלכליות באופיין, אלא בעלות משמעות גיאופוליטית עמוקה שמטרתה להבטיח עצמאות תעשייתית מלאה.
פירוט ההשקעות חושף פריסה רחבה של תמיכה ממשלתית לאורך כל שרשרת הערך של התעשייה. החלק הארי של התקציב יופנה להסכם הלוואה חסר תקדים בסך 1.4 מיליארד דולר עם חברת הטכנולוגיה סילה ננוטכנולוגיס. מימון זה, שיגיע ממשרד ההון האסטרטגי של מחלקת ההגנה, נועד להאיץ את הפיתוח והייצור של רכיבים מתקדמים לסוללות. במקביל, הפנטגון ישקיע 400 מיליון דולר בהרחבת ייצור הסקנדיום באוסטרליה דרך חברת סאנרייז אנרג'י מטאלס, צעד שממחיש את הנכונות האמריקנית לשתף פעולה עם בנות ברית אסטרטגיות כדי לעקוף את המונופול הסיני. בנוסף, הוקצו 150 מיליון דולר לחברת נירון מגנטיקס ממינסוטה, המתמחה בפיתוח טכנולוגיות מגנטים חלופיות שאינן נשענות על היסודות הנדירים המסורתיים שנשלטים על ידי בייג'ינג.
מעורבות ממשלתית נוספת באה לידי ביטוי בפעילותו של הבנק לייצוא ויבוא של ארצות הברית, אשר פועל לספק מימון אדיר של למעלה ממיליארד דולר לפרויקט הנחושת סנטה קרוז של חברת איוונהו אלקטריק במדינת אריזונה. השקעה זו מצטרפת להקצאה של 25 מיליון דולר לטובת השקת פרויקט לכריית גרפיט במדינת אלבמה. מעבר להשקעה בתשתיות הפיזיות ובחברות המסחריות, הממשל מבין כי ללא הון אנושי מיומן, התעשייה לא תוכל להתרומם. לכן, טראמפ שיבח את התוכניות להשקיע למעלה מ-180 מיליון דולר בחיזוק תוכניות חינוך והכשרה מקצועית עבור תעשיית הכרייה. השקעה זו נועדה להכשיר את הדור הבא של הכורים והמהנדסים האמריקנים, מתוך הבנה שהידע המקצועי בתחום זה נשחק לאורך העשורים האחרונים בעקבות נדידת התעשייה למזרח אסיה.
הרקע להכרזות אלו נטוע במציאות גיאופוליטית מורכבת ומתוחה מול סין, אשר מחזיקה כיום ביתרון עצום בשוק המינרלים הקריטיים. על פי נתונים מוצלבים ועדכניים, סין שולטת ביותר מ-80% מיכולת הזיקוק וההפרדה של מינרלים קריטיים בעולם, ומחזיקה בנתח שוק חסר תקדים של כ-95% בייצור מגנטים קבועים. השליטה הכמעט מוחלטת הזו מאפשרת לבייג'ינג להשתמש במינרלים כנשק אסטרטגי לכל דבר. לאחרונה, סין אף החריפה את צעדיה כאשר הטילה מגבלות ייצוא קפדניות על יסודות נדירים אסטרטגיים ועל טכנולוגיות הקשורות לעיבודם ולייצור מגנטים. מהלכים אלו של ממשלת סין הדליקו נורות אזהרה אדומות בוושינגטון, והבהירו למקבלי ההחלטות כי התלות הנוכחית מהווה איום ממשי על הכלכלה ועל תעשיית הביטחון האמריקנית, מה שהוביל להאצת המאמצים לבניית שרשרת אספקה חלופית ועצמאית לחלוטין.
העיתוי של האירוע ושל פרסום ההשקעות אינו מקרי, והוא נועד להפגין עוצמה ונחישות לקראת ביקורו המתוכנן של נשיא סין שי ג'ינפינג בוושינגטון בחודש ספטמבר הקרוב. למרות קיומה של הפוגת סחר זמנית שהקלה מעט על בקרות הייצוא סביב מינרלים קריטיים ומגנטים, הנושא נותר אחד ממוקדי המתיחות המרכזיים בין שתי הכלכלות הגדולות בעולם. במהלך האירוע, שאליו הוזמנו בכירי התעשייה מחברות ענק כמו ריו טינטו, בי-אייץ'-פי, פריפורט-מקמורן, יו-אס איי רייר ארת' ועוד, הדגיש טראמפ כי תחת ממשלו נפתחים מכרות מקומיים בקצב מהיר. הוא אף התגאה בהקמתו של מכרה היסודות הנדירים האמריקני הראשון מזה למעלה משבעים שנה ובבנייתו של מפעל התכת האלומיניום החדש הראשון בארצות הברית מאז שנת 1980.
המאמץ האמריקני הנוכחי הוא חלק ממערכה רחבה הרבה יותר, שבה הממשל הפדרלי כבר התחייב להשקעות של למעלה מ-10 מיליארד דולר בניסיון להזניק מחדש את השווקים המקומיים ליסודות נדירים ולמגנטים קבועים. מסע הרכישות וההשקעות של הפנטגון החל כבר לפני למעלה משנה, כאשר הוכרז על רכישת מניות בכורה בשווי של 400 מיליון דולר בחברת אמ-פי מטיריאלס, שהיא למעשה היצרנית המקומית היחידה של יסודות נדירים בארצות הברית. מאז אותו מהלך, ארצות הברית לא הפסיקה להכריז על פרויקטים נוספים שהממשלה מקדמת במרץ, הכול במטרה לבנות שרשרת אספקה שלמה ורציפה שמתחילה בכרייה במכרה ומסתיימת בייצור המגנט הסופי, מבלי להסתמך בשום שלב על גורמים סיניים.
על אף קנה המידה העצום של הפרויקטים וההתגייסות הממשלתית חסרת התקדים, הדרך לעצמאות מלאה בתחום המינרלים הקריטיים עודנה ארוכה ורצופה במכשולים משמעותיים. בניית תעשייה מקומית יש מאין, או ליתר דיוק שיקומה של תעשייה שגוועה במשך עשורים, מלווה באתגרים רגולטוריים, טכנולוגיים וסביבתיים מורכבים. התקדמות הפיתוח של מכרות חדשים ומתקני זיקוק מתקדמים בארצות הברית נתקלת לא פעם בקשיים בירוקרטיים ובקצב עבודה איטי מהמצופה. הקמת שרשרת אספקה חלופית שתתחרה ביעילות ובמחירים של התעשייה הסינית המבוססת דורשת לא רק כסף, אלא גם זמן, התמדה ושיתוף פעולה הדוק בין המגזר הציבורי למגזר הפרטי. המבחן האמיתי של הממשל האמריקני ושל החברות המעורבות יהיה היכולת לתרגם את ההצהרות ואת התקציבים האדירים לפעילות תעשייתית רציפה, יציבה ורווחית לאורך זמן.
