השבוע החולף עמד בסימן שלילי אך יותר משהדברים נוגעים למדד ההתיחסות הינה לסנטימנט המקומי הכללי. ירידה במחזורים לצד תנועה אפסית ודיפולט שלילי בת"א 25 הפכו את המסחר לעצל וכבד המושך מטה בלבד. כשאירופה נוסקת כ 3% והחוזים נושקים לאחוז, עליה של עשיריות בודדות בת"א, בטח על רקע הירידות, מבליטות את תשואת החסר וחוסר האטרקטיביות במדד. [BstockB="382010"] אמת,[/BstockB] כי בשבוע החולף ההשפעה הינה טכנית: נסיגת פוטאש מעיסקת [BstockB="281014"] כיל [/BstockB] לצד ארביטראז" שלילי מצד מלאנוקס (שוב) הם הגורם המרכזי לירידות אך שבועות קודם לכן היה זה מדד הבנקים, והרושם הכללי הוא שהסיבה תמיד תמצא. יחס P/C רושם בשבועיים האחרונים ירידה תלולה ורק מחדד העניין: ללא תלות במדד, לרבות בימים חיוביים, ניכר כי כמות החוששים מירידות הולכת וגדלה וכתיבות ה CALL הולכות ומעמיקות. הדבר מתיישב עם הערכת שחקני המעוף למאי, שבמהלך השבוע החולף לא השתנתה אך עובתה בכתיבות, להמשך זליגה של המדד: גבול עליון ברמת 1240, גבול תחתון ב 1160 ופקיעה אופטימאלית סביב 1170-1180. יש בכך מקדם הגנה גם מפני אפשרות לעליה בסטית התקן המצויה בשפל של 12%, כמו גם משך הזמן הארוך החודש המאפשר לתקן לא מעט, אבל מעל הכל ההערכה כי נתקשה להדביק את הראלי העולמי. היציאה המוקדמת של שחקני המעוף מהשוק באה לידי ביטוי ביום הפקיעה עם מחזור פקיעה דליל של כחצי מיליארד ₪ בלבד. העדרות השחקנים, כמו גם תעודות הסל שבשל הדשדוש המתמשך לא נאלצו לגלגול חוזים מסיבי, מנעה ממוסדיים הנהנים בימים אלה ממחזור גבוה לממש סחורה. כיון שכך, חלק מהלחץ יתגלגל לשבוע הקרוב ואף הוא צפוי להוות משקולת על המדד. ועדיין, כיוון שהמוסדיים מסיטים כספים מעבר לים, והשחקנים אינם מעורבים אך נוטים מטה ניתן היה לשער כי המדד ירד בצורה ניכרת יותר והסטיה תזנק. אין זאת המצב. כבחודשים קודמים, וביתר שאת הציבור מספק את התמיכה הדרושה לת"א עם נתונים מפלצתיים ממש: מתחילת החודש גויסו למעלה מ 4 מיליארד ₪ בשוק קרנות הנאמנות, שמחצית מהן לקרנות מעורבות אפיק קונצרני-מנייתי. כבכל שבוע בועת התל-בונד ממשיכה להתנפח עם שיא חדש אך פשפוש בנתונים יבהיר את הנעשה בת"א. המחזור היומי הממוצע בשוק הינו כ 700 מליון ₪ ואם נתעלם לרגע מתעודות הסל, שכמובן גם בהן קיימת פעילות ציבור ערנית, הרי שרכישות הציבור דרך קרנות היא לבדה סיפקה תמיכה לשבוע שלם. המדקדקים יוסיפו כי היה זה אף לא חודש מלא בשל חגים, אך התמונה הכללית ברורה: מרגע שהציבור יתפס בפאניקה, הרי שתנועת המעוף עלולה להיות חסרת פרופורציות לחלוטין ואף יתכן ומנוגדת למגמה העולמית.בשוק המט"ח, הדולר שב להיחלש על אף רכישות (ואיומי) פישר והוא נסחר מתחת לרמת 3.6 ₪/דולר. הנגיד ימשיך קרוב וודאי להתעקש ולרכוש אך הסיבה לירידה בשער הדולר הינה מגוחכת וראינו זאת לא פעם בשיא תקופת הרכישות: בנק ישראל כמעט ואינו פעיל בשישי, ולכן ההחלשות הינה פקטור טכני שתחזור פעם אחר פעם כל אימת שהנגיד יתעקש להקפיץ את שער החליפין. יתרה מזאת, כל התערבות של הנגיד שאינה מחזיקה מעמד יותר מיממה מזמינה עוד ועוד ספקולנטים הניזונים מתנודתיות וממתינים לרגע הקריסה של בנק ישראל – זאת יכול להתרחש בשל כניסת גוף משמעותי לזירה המקומית הזניחה או פשוט כי הנגיד התחלף וזה שנכנס לנעליו לא רוצה שמפולת הדולר תשוייך אליו ולכן יעדיף לקטוע העניין באיבו. ההערכה לירידה לרמת 3.55-3.6 בעינה עומדת וזאת חרף התערבות הנגיד, ובניגוד להערכת יחס היורו/דולר בו אנו מצפים לרמת 1.28 בטווח הזמן המיידי.להבדיל משוק המט"ח ששמר על יציבות, בשוק הסחורות המשכנו לראות תיקון טכני ליומיים ירידות דרמטיות. הזהב קיפץ בקלילות מעל רמת 1400 הדולר, והנפט ביצע מהלך דומה מעל לרף 90$ לחבית. בשני המקרים לא מדובר על חצייה גבולית (1470 ו 93 בהתאמה) ולכן אין לצפות לתנועה חדה מטה אך הערכת מגמת הירידה בעינה עומדת בשתי סחורות אלו, בדגש על פוזיציית השורט בנפט.באירופה לא היו חדשות מיוחדות השבוע אלא רק המשך נתונים שליליים , ובכל זאת חלקם יוצאי דופן בחומרתם. כך מדד מנהלי הרכש לחודש מרץ שנפל לרמת 46.5 הינו עומד בניגוד גמור לתחזיות החיוביות יחסית בדבר צמיחה ברבעון השני של השנה באירופה. נזכיר כי התמ"ג השנתי נשען במידה רבה על צמיחה חיובית ברבעון הנוכחי, עד כי למעשה צמיחה שלילית ברבעון השני תוביל קרוב למדי למיתון ברמה השנתית בכל המדינות שעודן מתנדנדות. במקביל, האבטלה בספרד עלתה ברבעון הראשון ב 1.2% ל 27.16% וקבעה שיא כל הזמנים. כבסקירה מחודש קודם הרגי שגם הפעם אין מתח וברור כי זהו שיא זמני בלבד עד הנתון העוקב, אם כי הממשלה הספרדית עשתה מעשה – בבלון ניסוי ראשון מול האיחוד, ובדמיון מה לחבל הדק עליו מתנהלת ממשלת קפריסין, ביקשו הספרדים להאריך את תקופת היעד להקטנת הגרעון בשנתיים נוספות. המהלך כמובן היה צפוי למדי אלא שהטרויקה שהתקפלו מול קפריסין לא ימצאו עוז בליבם מול ספרד, ולכן רגישות העניין היא אקוטית. מרגע שיאושר לספרד למתוח את גבולות הזמנים, איבדו בטרויקה של התיחסות רצינית (שעוד נותרה) ביחס לתנאי חילוץ עתידיים למי ממדינות האיחוד. כרגיל בכדורי השלג הללו, יוון ופורטוגל תהיינה הראשונות ולא האחרונות אך הגרמנים עלולים לאבד סבלנות על כל המשתמע מכך. עד כה כל בקשה/איום של מדינה מראשי האיחוד נענתה בצורה חיובית זו או אחרת אלא שברקע, ומזאת מתעלמים המשקיעים, שתי קרנות הסיוע שהוקמו בדיוק לעניין זה מידלדלות במהירות ולכן אנו קרובים לרגע ההכרעה: סכום זניח עבור ספרד שווה ערך לסכום עבור יוון וקפריסין אך מרגע שיש גבול לכסף יש גם לבחור. להערכתי, בחודשים הקרובים נשמע על תחיית המתים של שתי תכניות ישנות: הדפסת אג"ח כלל אירופאית ו/או הדפסת כסף במובן ה"ברננקי" של הדברים. האירופאים מתקנאים באמריקנים ועוקבים בעניין אחר הנעשה ביפן עם זינוק של 50% בחודשים בודדים בשל ביצוע דומה. לחץ החברות מתחיל לפעפע כיוון שמשמעות הדבר היא המשך כסף זול ותמיכה במחירי המניות ולכן קטליזטור ספרד הוא הרבה מעבר להנהון סתמי שכן משמעותו כאמור חיפוש אלטרנטיבות אחרות למימון מהלכי החילוץ.אם נגענו ביפן, אז באמצע השבוע ולאחר נסיגת מה של הבורסה הגיעה ההודעה מיוחלת מהבנק המרכזי (26/4) כי הוא ימשיך את ההרחבה הכמותית לשנתייים נוספות. לפחות. הנייקי כמובן קיבל את מנת הסטרואידים לה המתין אבל היפנים הופכים בעל כורחם לתלויים בתכנית ההדפסות האמריקנית. חולשת היין תיפסק באחת במידה ותכנית התמריצים תקטן, ואז הכלכלה היפנית תיאלץ להתמודד עם נתוני צמיחה לא מרשימים בלשון המעטה אך גם עם מטבע מתחזק במהירות.
בארה"ב, כפי שהערכנו רמת 1550 עמדה במבחן והזניקה את וול סטריט מעלה. למרות נתונים מעורבים, ראוי לבחון את התאוששות שוק הנדל"ן שחוטפת מהלומות אך תומכת בעליה הנוכחית. עלית המחירים במרץ הינה בשיעור [BstockB="351015"] החד [/BstockB] משנת 2005: 11.8% לעומת התקופה המקבילה אשתקד, וזאת על אף האטה מסוימת במכירות הבתים הקיימים. בד בבד, קצב מכירות הבתים החדשים עלה באותו החודש ב 1.5% ולכן העליות בוול סטריט אינן תלושות מהמציאות. נכון, מעל לכל דבר אחר מבוססות העליות על היעדר אלטרנטיבה אבל יש לזכור כי שני השווקים הריאלים החשובים משדרים יציבות: שוק הנדל"ן שלהוציא אחת למספר חודשים במגמת עליה איטית ועקבית, ושוק התעסוקה שלפחות לא נסוג. ברקע הריבית קיימת תמיכה לרמת המחירים הזו בטווח הקצר והחודשי אם כי ניתוח עונת הדוחות עד כה מלמדת על אנומליה מדאיגה. כשני שליש מהמדווחות עד כה עקפו את תחזית הרווח, שהורדו בכוונה תחילה, אך רק כ 40% עקפו את תחזית ההכנסות. משמעות הדבר היא ביקושים הולכים ופוחתים ורווחיות הנובעת מצעדי יעול בעיקר, צעדים שבאופן טבעי מוגבלים למדי מבחינת השפעתם ותדירותם. הרצון לעמוד בתחזית הרווח הוביל חלק מהחברות ל"הצלת" חובות אבודים בדוחות ועוד תעלולים פיננסים להם לא נדרשו בדיווחי הרבעונים האחרונים מה שמבטיח כי גם אם העליות תימשכנה, הרי שאנו צפויים לעליה במפלס התנודתיות ולמסחר שונה ברבעון השני מדיפולט העליות אליו התרגלנו מתחילת השנה.

שבוע טוב ומוצלח !