קיבלתי שאלה לגבי המנעות מאגחים לא סחירים וראיתי לנכון לחלוק את הקוראים:

איך נמנעים מהמילכוד של להתקע
עם אגח לא סחיר במסגרת הסדר?

האם זה קורה במצבים של הקפאת הליכים
כמו מלרג ולידקום או יכול לקרות גם בהסדרים
רגילים?

למעט מקרים חריגים, אגח נהפך ללא סחיר רק לאחר תאריך יעד מסויים שידוע מראש.

אפילו כאשר הרשות הופכת נייר ללא סחיר היא נותנת התראה שאם התנאים שבה לא יקוימו עד לתאריך מסויים - האגח (או לצורך העניין כל נייר - כולל מנייה) יהפך ללא סחיר.

במקרה של יציאה להסדר אי סחירות בנייר או הפסקת מסחר קבוע בו עד להשלמת ההסדר גם היא מדווחת מראש - כך שמי שרוצה יכול לצאת מהאגח.

אפילו בהעמדה לפרעון מיידי תוך הפיכת הנייר ללא סחיר או בתביעת החברה יש למשקיע יכולת לצאת מראש - שכן גם אז יוצאת הודעה על זימון האספה והרצון לעשות זאת.

המקרה היחיד בו האגח נהפך ללא סחיר לא התרעה מראש זה ביציאת הודעה משמעותית, ללא מידע מקדים, שגורם להפסקת מסחר מיידית. בדרך כלל מדובר בהפסקה קצרה לצורך קבלת הבהרות או לשם נתינת זמן למשקיעים לעיין בחומר ולקבל החלטה "שווה".

במקרים נדירים הנייר אכן לא חוזר למסחר בגלל חריגה מהותית - לדוגמה כאשר מדובר במשהו פלילי.

בכל מקרה כאשר מדובר באגח לא סחיר במסגרת הסדר - היציאה להסדר כפי שנאמר ידוע ומוגדרת מראש, אם אתה לא מעוניין בנייר לא סחיר, פשוט לא להיכנס לנייר שדרכם להסדר או לצאת מהם לפני יציאתם להפסקת מסחר.

גם בלמרג וגם בלידקום הפסקת המסחר היתה ידוע מראש, כך שהימנעות מימנה היה צריך להיות תהליך פשוט - הבעיה שמרבית המשקיעים הקטנים פשוט לא עוקבים אחרי הודעות.

באותו נושא ומהצד השני, חשוב לזכור, כי באי סחירות בפני עצמה יש לעיתים פוטנציאל רווח לא מבוטל למי שמוכן לקחת את הסיכון ומסוגל להושיב את הכסף לתקופה לא ידוע (פעמים רבות ארוכה).

אני, לשם דוגמה, כבר הראתי בעבר כי כניסה לאגחים רגע לפני יציאתם לאי סחירות או למסגרת הסדר מניבה תוצאות טובות - כאשר יודעים לקרוא את הנתונים ולחשב את הערך האמיתי הפוטנציאלי מאחורי הנייר.

גם בפורום זה ראינו מספר דוגמאות שהגיעו לידי סיום שהניבו תוצאות מעולות למשקיעים - ובגלל שמדובר ביכולת לחשב את הדברים מראש - גם בסיכון נמוך מאוד!