בשבוע החולף המדד לא רשם כל תנועה מעניינת ונסחר סביב רמות הבסיס. מרבית הסוחרים התמקדו בחגים והעדיפו להמתין עם השינויים המהותיים בתיק, להוציא הציבור שרכש בהמוניו ולכך אתיחס בהמשך.
גם בקרב שחקני המעוף לא נרשמה תנועה ערה, וכעת פתוחות רק מעט יותר ממחצית הפוזיציות האופייניות לשלב זה של החודש, כ 300 אלף פוזיציות בלבד. הכותבים ממתינים לשני בכדי לקבל אינדיקציה על החודש הצפוי, כשבמהלך השבוע תיחתם הפקיעה האידיאלית. מרכז הכתיבות הנוכחי מתמקד סביב רמת 1200 הנקודות, קרי בשלב זה ההעדפה היא לירידות, אם כי יתכן כי יותר מההעדפה, יש לומר תיקון מתבקש שכן לאחר הראלי שחוינו בחודש האחרון בהחלט רבים מהכותבים סבורים כי לכל הפחות תיקון קל הוא בלתי נמנע. בפרט אמורים הדברים ביחס לנתונים שאינם מציגים שיפור מהותי מעבר לים וחלקם אף מאותתים האטה ברורה.
גבולות החודש מתחילים להתגבש כשרמת 1250 הנקודות מהווה גבול עליון (לרבות תקבול – 1265) ואילו הגבול התחתון מתחיל להתגבש ב 1160 הנקודות.
מעניין לציין כי הצפי לתיקון בא לידי ביטוי גם בעליה קלה בסטית התקן, המתקרבת ל 16%. מוקדם לציין אם מדובר במגמה אך הדבר בהחלט תואם את העליה שהתרחשה גם במדד הויקס וסה"כ מדגישה תיקון אפשרי ומתבקש.

הגורם המוביל את הבורסה לטפס בשלב זה הוא רכישות הציבור, כשהקרנות המנייתיות גייסו סכום חלומי של 230 מליון ₪ בספטמבר. הדבר מדהים במיוחד אם נזכור כי חודש ספטמבר היה דליל בימי מסחר, ולכן זהו קצב גיוס שיא בחלוקה לימי המסחר. כמובן שתאוות הסיכון מצד הציבור באה לידי ביטוי גם בחלקה השני של המשוואה, וכך קרנות האגח מדינה וצמודות המדד פדו
סכום משמעותי של כ 450 מליון ₪. המספרים מדברים בעד עצמם ובשלב זה הציבור נכנס בהמוניו, כרגיל ברמות השיא, תוך התעלמות מכך שגם במקרה האופטימי ביותר מדובר על אפסייד של אחוזים בודדים. הדבר כמובן הוא חלק מתופעה רחבה יותר, דוגמת הבריחה לכיוון מניות הנפט, אך הציבור אינו האשם כי אם התסמין בלבד. הכל מתחיל ונגמר בהיעדר האלטרנטיבה בחסות בנק ישראל, ובהתאם במרכז המאקרו המקומי עמדה החלטת הנגיד להעלות ריבית. הערכנו בסקירה הקודמת כי במידה והדולר לא ישבור את רמת 3.67 טרם ההחלטה, יבחר הנגיד להעלות את הריבית ואכן כך התרחש. ההחלטה היא במקום ובהחלט חיובית למשק, אך נדמה כי הנגיד אינו מאותת בצורה [BstockB="351015"] חד-[/BstockB] משמעית על כוונותיו בנושא. במסיבת עתונאים שנערכה היום (ראשון) הסביר הנגיד כי במידה והממשלה לא תגדיל את היצע הדירות הרי שבנק ישראל יפעך, אך יש בגישה זו מעט פרזה מכוחו האמיתי של הבנק. הנגיד פועל לאט מידי ובאיחור, עד כי העלאות הריבית אינן משיגות את יעדן. משבר הנדלן, שהנגיד היום אף כינהו בועה, מלמד על קבלת ההחלטות האיטית של הנגיד כאשר אך לפני שלושה חודשים הדגיש פישר כי אין בועה במחירים. כעת זוהי אחת המטרות המרכזיות של בנק ישראל אך [BstockB="382010"] האמת [/BstockB] היא כי גם העלאה של אחוז נוסף בריבית על פני שנה לא תוביל לירידה במחירי הדיור. בכדי להשיג יעד זה, הנגיד חייב לבצע העלאות אגרסיביות יותר ובטווח זמן ממוקד. כמובן שכאן נכנסת בעיית המטח המפורסמת שהנגיד דאג לטפח. מיום החלטת הנגיד לפני כשנתיים וחצי הדגשתי כי צעד זה נידון לכשלון והנה היום, חוזר שער הדולר לנקודה בה החליט הנגיד להתערב. ההבדל הוא תוספת של כ 70 מיליארד נוספים ליתרת המטח של ישראל שכל כולם הימור של אדם בודד כי ארה"ב לא תאבד מהותית מנכסיה ולא תרד מגדולתה. סביר כי זהו התרחיש הרציונאלי, ועדין, מה שעד לא מזמן אמרו מעטים כיום אומרים כולם בפה מלא – הנגיד נכשל. ולא שלא היו לכך סימנים מוקדמים: מעולם לא הצליח בנק מרכזי לשלוט בשער המטבע המקומי, אך ההתעקשות של פישר הובילה לקיצוניות שאין כדוגמתה. רק השבוע, שלושה ימי מסחר בלבד, רכש הנגיד למעלה מחצי מליארד דולר, ועדין השקל התחזק משמעותית. יש בכך התרסה בפני הנגיד שמשום מה מוסיף לרכוש בניגוד לכל דעה, וכעת זקוק לאירוע חיצוני (בטחוני) בכדי ששער הדולר יתחזק מול השקל. אם בטלנו את פוזיציית השורט מול השקל, הרי שכעת לאחר שהנגיד הודיע במלים פתלתלות כי העלאות הריבית תימשכנה ניתן בהחלט לחזור לפוזיציה זו, ולפתוח פעם נוספת שורט על הדולר בצמד דולר-שקל.

כמובן שזוהי חלק ממגמה עולמית, לאחר שהאירו רשם זינוק משמעותי והגיע עד רמת 1.38 לדולר אך במטוטלת הבעיות שהזכרתי לא פעם, הרי שהשבוע מרכז החדשות השליליות צפוי להיות מאירופה ולכן ניתן לצפות להיחלשות של האירו מול המטבע האמריקני. טרם יש מקום לפתוח פוזיציה בשל הבחירה בין פח לפחת אך בהחלט יש לעקוב אחר המאקרו האירופאי שיקבע את הטון במטבעות.
בשוק הסחורות הזהב מוסיף לנו נחת לאחר שהגיע לרמת 1315 דולר לאונקיה. פוזיצית הלונג בעינה נשארת ורק שינוי מהותי באג"ח ארה"ב, ה"בונקר" השני, עלול לאותת כי יש לממש את הרווחים.
דוקא הנפט הפתיע השבוע לאחר שטיפס מעל 80 דולר לחבית, וזוהי הזדמנות להגדלת פוזיצית השורט ברמה הנוכחית. מחירה הריאלי של חבית נפט, בהתבסס על דוח המלאים ונתוני המאקרו נמוך במעט מ 70 דולר, והזינוק הנוכחי אינו מבוסס דיו בכדי להחזיק את הזהב השחור מעל רמה זו.

פעם נוספת אני מוצא לנכון להתמקד באסיה עוד לפני אירופה, מאחר ונתונים המגיעים מהיבשת אינם מגולמים כנתונים האירופאים והאמריקנים. הפעם הרעה הגיעה מיפן לאחר שנתון התפוקה הציג ירידה של 0.3% בעוד הצפי היה לעליה של 1.1%. לכך נוסף נתון המכירות הקמעונאיות במדינה שהציג אף הוא עליה מתונה בכחצי מהצפי. יש לזכור כי התאוששות ארה"ב נשענת ברובה על בשורות חיוביות מהמזרח, ולכן הצעתי היא לתת משקל גדול יותר בתקופה הקרובה לנעשה באסיה, כקדימון לצפוי בחוזים עתידיים.

באירופה עוד לפני הנתונים יש לתת תשומת לב לשביתות ההולכות ומשתלטות על היבשת. לכל השביתות בסיס משותף, והוא תכניות הצנע שכפו הממשלות על אזרחיהן. אלו מצידם טוענים, ובצדק, כי לא היה להם יד בחגיגות הפיננסיות, ולכן אין עליהם לשאת בעול. אין כאן עניין ברמה הפיננסית המיידית, שכן השביתות לא יובילו להפסדי עתק, כי אם אפשרות של סירוס כלכלי. ממשלות תתותקשינה להעביר עוד מסים וקיצוצים כשמעבר לפינה מאיימות שביתות = אובדן קולות מצביעים. הדבר רחוק מאוד מהיאוש האמריקני המוביל לאדישות, ובהחלט יעמוד ברקע למסחר השבוע.
שביתות אלה תהיינה שניות לדאגה ממצבה של אירלנד, בה שני בנקים יולאמו, קרוב לודאי בימים הקרובים, דבר שיעלה למשלם המסים האירי למעלה מ 50 מיליארד אירו. הדבר כמובן מזכיר נשכחות מהעבר הקרוב (יוון, ספרד,...) ובהחלט השפיע על המסחר באירופה השבוע שהיה ברובו שלילי. בשל השוני יתכן ריחוק מסויים בקורלציה בין אירופה לארה"ב, כשאירופה צפויה להיות שלילית יותר.

בארה"ב הנתונים מוסיפים להיות מעורבים, כשהשבוע נטו הפרמטרים לצד השלילי. לרעה בלט מדד בטחון הצרכנים לספטמבר שהציג ירידה לרמה של 48.5 – הרמה הנמוכה ביותר מאז פברוראר, כשהצפי הוא לרמה של 52 נקודות. אני מוצא בנתון זה תמיהה ואנומליה רבה: כיצד ניתן להסביר ירידה בבטחון הצרכנים כשברקע משתולל ראלי אדיר בשוק המניות?! בשל כך אני רואה בנתון זה כבעייתי ביותר, המדגיש עד כמה שוק המניות מנותק לחלוטין מהכלכלה הריאלית עד כדי חוסר פרופורציה.
מנגד, מדד קייס שילר לחודש יולי הציג עלייה גבוהה יותר מן התחזיות המוקדמות, עת הציג עליה בת 0.6%. הצפי היה לעליה בת 0.4%, אך על הנתון האיבה העובדה כי רבע מהבתים שנמכרו בארה"ב, מספר שיא מאז ומעולם, היו בתים שעוקלו ע"י הבנקים.
לעומת זאת, נתון חיובי בצורה מוחלטת היה מדד מנהלי הרכש של שיקגו שהציג עליה לרמה של 60 נקודות. הנתון הינו חיובי לכשעצמו אך חשוב מכך, הפתיע בהחלט את האנליסטים שצפו ירידה לרמת 55 הנקודות.

נתונים נוספים לא הוסיפו מידע רב ביחס לכלכלה האמריקנית, אך הקונצנזוס הוא כי ההאטה הולכת ומעמיקה. דבר היכול לתמוך ברמות הנוכחיות הוא עונת הדוחות הצפויה להיפתח השבוע, כשלהערכתי עונה זו תהא חלשה משמעותית מקודמתה, והדבר כבר ניכר בהנמכת תחזיות של חלק מהחברות.
כמובן שהנתון המרכזי יתקבל ביום שישי, עת יתפרסם דוח התעסוקה הצפוי לרשום עליה באחוז האבטלה לרמת של 9.7%. כל עליה שמעבר לכך, תיחשב כחזרה אחורה, ובהחלט אינה מגולמת במדדים.

מניות ומגזרים
דולר-שקל – פעם נוספת אנו חוזרים לפוזיציית שורט על הדולר.

פייב סטאר (FVE) – חברה מאוד סולידית המתמחה בהקמת בתי דיור לבעלי צרכים מיוחדים, הקמת קהילות סיעודיות וכיוצא בזה. צפויה לקבל תמיכה משמעותית מממשל אובמה במידה ותכנית הבריאות תתממש במלואה, וגם במידה ולאו עוסקת במגזר מאוד דפנסיבי בו הרווחיות רק עולה עם השנים. מתאימה לכל טווח.

• בשאר המניות והמגזרים אין שינוי בהערכה.
• את אסטרטגיית האופציות ניתן למצוא תחת פורום אופציות אוקטובר.

שבוע טוב ומוצלח !

כרגיל, תודה מעומק הלב על הניתוחים המעולים שלך, שחקן.

תודה רבה שחקן.
🙂

אם הגבול העליון כעת הוא 1260 -כלומר שיא כל הזמנים נשבר.
לרוב שנשבר שיא כזה יש פריצה של 100 נק" מאיפה הביטחון שנעצר ב1260
לאור זה שהציבור אז ימשיך להיכנס ..ע"ע חודש שעבר...ואז ..

פורסם ע"י: @shaishai77

אם הגבול העליון כעת הוא 1260 -כלומר שיא כל הזמנים נשבר.
לרוב שנשבר שיא כזה יש פריצה של 100 נק" מאיפה הביטחון שנעצר ב1260
לאור זה שהציבור אז ימשיך להיכנס ..ע"ע חודש שעבר...ואז ..

2.5% מפה ומתחילים לרוץ

לצאת בהצהרה כזאת יומרנית בתחילת החודש...
אני מכיר הצהרות דומות מחודש שעבר

כמו תמיד, הסקירה מעוררת מחשבה. לי אישית חבל שהדולר צפוי להמשיך להיחלש מול השקל, כי הדבר מכרסם בתשואת הפוזיציה שלי על הזהב בתיק. אני תוהה אם בכלל יש הגיון בהשקעה בשוק ההון האמריקני בתקופה זו, עת ערך הדולר רק הולך ונחלש. האם אפשר להעריך מתי ישוב הדולר להתחזק?

היעד של 70$ לנפט נראה כמתבקש, בהתחשב בדפוסי העבר ובנתוני הכלכלה בהווה. אני שמח שהיתה לכך התייחסות בסקירה.

קראתי פרשנות על טבלת ה-COT כאן - - לפיה ההון המוסדי החכם כבר מצוי בפוזיציית שורט על הנסדאק100 בעוד ההון הלא-מוסדי הטיפש (Large Spec) קונה בקנה-מידה עצום.

ערב טוב שחקן,

כרגיל, סקירתך מאירת העיניים, מהווה מעדן לכל החברים שרעבונם למידע ולהבנת הנעשה סביבם אינו יודע שובע.

אשמח באם תוכל להתייחס לשני נושאים (טענות) אשר הועלו לאחרונה באתרים כלכליים אלו או אחרים, ולנושא אחד נוסף שהוא פרי דימיוני הפרטי:

1. מלחמת המטבעות הבינלאומית שתופסת לאחרונה תאוצה (יפן- התערבות הבנק המרכזי שלה) ובנוסף גם יוצאת מ"הארון" (ברזיל- דברי שר האוצר), ואם לא די בכך, בל נשכח את המערכה המתנהלת בין ארה"ב לסין על תיסוף או אי תיסוף היואן (בה שני השחקנים העיקריים נמצאים במאזן אימה, או אולי יותר נכון שארה"ב במצב "פט" במשחק השחמט ביניהם)

2. בועת הנדל"ן - בחינת מחירי הנדל"ן על פני 10-15 שנים אחרונות אל מול מדד המחירים לצרכן (ואם אפשר, בניכוי הוצאות הדיור), מעלה אצלי את השאלה- האם ייתכן ועליית מחירי הנדל"ן בשנתיים האחרונות אין בה גם אלמנט משמעותי של תיקון להישרכות מאחור של מחירי הנכסים מול האינפלציה, ולא רק יצירת בועה.
והאם ייתכן כי גם במקרה בו תיעצר העליה במחירי הנכסים, נמשיך עדיין לראות עליה בהוצאות הדיור (קרי, שכר הדירה) עקב הצורך של בעלי הנכסים (המשכירים) להעלות את התשואות עבור אותם נכסים שקנו במחיר יקר יותר, עד לנקודת שיווי משקל הגיונית יותר בין מחיר הנכס לתשואה.

3. שאלה שלישית, פרי דימיוני בלבד (קונספירטיבית לחלוטין) -
האם ייתכן כי רכישות המט"ח של בנק ישראל, מלבד מטרתן המוצהרת והנאמרת שוב ושוב (שמירה על היצואנים, התערבות כאשר ישנו כשל שוק, וכו"), יש בהן שתי מטרות נוספות, לא פחות אסטרטגיות במהותן , אשר הס מלהזכירן ע"י מי מהגורמים הרשמיים:
א. צבירה של רזרבות מט"ח משמעותיות ליום סגריר בו ניאלץ לפעול נגד מדינה כלשהי באזורנו.
ואשר יאפשרו למשק המקומי להמשיך לרכוש במחיר סביר, סחורות, מוצרים ושירותים חיוניים מחו"ל, גם במקרה של בריחת מטבע חוץ / פיחות קיצוני בשקל.
ב. ע"י צבירת הר של מט"ח בידי גורם אחד (ממלכתי), יצירת מאזן הרתעה אצל גופים פיננסיים מחו"ל, בעלי משקל משמעותי במדינתם (בעיקר ארה"ב) אשר בקרות מצב שתואר בסעיף א", ישאפו ואף יפעלו ע"מ למנוע תנודות קיצוניות בין השקל ל-$, או במילים אחרות, אותם גופים פיננסיים עלולים להפסיד כל כך הרבה כסף מפיחות [BstockB="351015"] חד [/BstockB] בשקל, שיפעילו השפעתם על הממשל להעניק לישראל מטריית הגנה חזקה ואפקטיבית.

שי - אין לי מושג מהיכן הנתון הזה... פעם שעברה השיא נשבר בנקודות בודדות ואז המדד צלל 15%. יש לא מעט מקרים הפוכים לשציינת.
ג"ימי - לא נראה לי שאתה מבין את משמעות גבבול עליון. זה לא אומר שגבול זה לא יכול להיפרץ אלא ששם תתחיל התערבות השחקנים. גם חודש שעבר כל החודש ההצהרות עמדו בעינן עד הסקוויז, וכך יהיה גם החודש.
אבזם - קשה להעריך מתי מטבע יתחזק וכל שניתן הוא להעריך שבוע-שבועיים קדימה. רק מצב בטחוני/ירידות חדות יחזקו את הדולר בטווח המיידי.
גיל:
1. עושים מזה יותר ממה שזה (תקשורת...). למעלה משנה שכל מדינה מנסה לשמור את המטבע שלה חלש ככל שניתן, ואף ברננקי התבטא בנושא. אם ישנה מלחמה הרי שהיא החלה ממזמן ובכל מקרה קשה לנהל מלחמה בתנאים לא שויוניים (סין מול ארה"ב כדוגמא) שכן ברור מי יפסיד. ישראל היא בכלל לא פקטור בסיפור.
2. בנוגע לשכירות התשובה חיובית, וסביר כי לאחר עצירת מחירי המכירה תגיע עליה קלה במחירי השכירות אך לא משמעותית מכך. מהי בועה? כשנכס עולה מעל ומעבר עד שלפתע אין עוד ביקוש. כך המצב כיום הוא שנדרשות כמעט פי 2 משכורות לרכוש דירה בהשוואה ללפני 5 שנים בעוד המשכורת השנתית לבטח לא הוכפלה. זה הרבה מעבר לתיקון ההישרכות שציינת.
3.א. קונספירטיבי משהו אבל לדעתי לא. הסיבה לכך שראשית אין ממשלה שבאמת יכולה לפעול מול איראל (מנהיג בעל שיעור קומה) ודבר שני הנגיד מודע לכך שממשלות ישראל בעשורים האחרונים מחזיקות בממוצע שנתיים וקצת ולכן לא מתבסס על זה. אם יהיה מצב בטחוני אזי זו חצי נחמה לבנק ישראל אך לבטח לא משהו מתוכנן. בנוסף זהו מהלך הנפרש על פני שנתיים וחצי כבר, ולכן לא הגיוני צעד כה ממושך.
ב. כאן אתה מפרגן כבר יותר מידי לבנק ישראל 🙂

שחקן,

תודה רבה על התייחסותך והבהרותיך.
אכן, במחשבה שניה כנראה שהייתי נדיב מדי עם הערכתי לפונקציונרים מסויימים.

תודה שחקן
אני מבין טוב מאד מה זה גבול עליון ,,,שנפרץ
1185 ניפרצה במעוף לא השאיר שום ברירה אלאליבנות למהלך עולה נוסף
גם הטכני הצביע על כך .
לדעתי לא כל קורא יבין/מבין שכוונתך שברגע ש1260 תיפרץ תתחיל היתערבות שחקנים=סקוויז

- ג"ימי, השאלה היא מי ינצח את מי? האם ברגע ש-1260 תיפרץ תתחיל היתערבות השחקנים והם ינצחו? או לחילופין, האם ברגע שקו התנגדות 1260 נפרץ, האם אז יצטרף העדר וגם השחקנים הטכניים כדי לרכב על גב המגמה?

- אני לא יודע, אבל אני כן יודע שת"א25 הגזימה בספטמבר, והיא מעל למדדי וול סטריט ואירופה ודרום מזרח אסיה, ולכן השאלה הנ"ל עוברת מודיפיקציה לשאלה הבאה: "האם וול סטריט תמשיך ותעלה ותסגור את הפער שנפער לטובת ת"א25? או לחילופין, האם תרד וול סטריט ממרומי הסינוסואידה הלוקלית הנוכחית?

- אז ג"ימי, על הרקע הזה אתה צריך להבין את השחקן שכתב בסקירה: "הכותבים ממתינים לשני בכדי לקבל אינדיקציה על החודש הצפוי, כשבמהלך השבוע תיחתם הפקיעה האידיאלית."

תודה שחקן.

שאלה -
מהם המדדים / קרנות לשורט על נפט ולונג זהב ?
תודה

תודה רבה שחקן יקר , פשוט תענוג לקרוא !

פורסם ע"י: @%d7%a9%d7%97%d7%a7%d7%9f-%d7%9e%d7%a2%d7%95%d7%a3

...................
מיום החלטת הנגיד לפני כשנתיים וחצי הדגשתי כי צעד זה נידון לכשלון והנה היום, חוזר שער הדולר לנקודה בה החליט הנגיד להתערב. ההבדל הוא תוספת של כ 70 מיליארד נוספים ליתרת המטח של ישראל שכל כולם הימור של אדם בודד כי ארה"ב לא תאבד מהותית מנכסיה ולא תרד מגדולתה. סביר כי זהו התרחיש הרציונאלי, ועדין, מה שעד לא מזמן אמרו מעטים כיום אומרים כולם בפה מלא – הנגיד נכשל. ולא שלא היו לכך סימנים מוקדמים: מעולם לא הצליח בנק מרכזי לשלוט בשער המטבע המקומי, אך ההתעקשות של פישר הובילה לקיצוניות שאין כדוגמתה.

......................

אתה מתעלם בעקביות מנקודה חשובה:
יתרות המטבע של ישראל אינן מוחזקות בדולרים בלבד. הן מוחזקות בסל מטבעות, ומושקעות בהשקעות סולידיות שונות במטבעות שונים. כך שהנגיד לא מהמר דווקא על הדולר.

דבר נוסף:
הנגיד קונה מטבע חוץ אמיתי וטוב, שהוא מטבע עובר לסוחר, בתמורה לשקלים, שמהם יש לו כמות בלתי מוגבלת. אין הדבר מביא לאינפלציה, כי השקלים שניתנים אינם שקלים הנכנסים למחזור המסחר, אלא שקלים העוברים לשבת בבנקים ושתמורתם התקבלה תמורה אמיתית.

ביום סגריר, ביטחוני או כלכלי, יושבת ישראל על הר אדיר של מטבע חוץ - דבר שנותן לה ביטחון רב.

הבעיה היחידה שאני רואה היא עניין תשלומי הריבית למי שמחזיק את הרי השקלים. זה [BstockB="382010"] באמת [/BstockB] נזק אמיתי.