בנק ישראל פרסם היום, יום רביעי, את המדד החודשי לפעילות הכלכלית לחודש אוקטובר. לפי הפרסום, המדד עלה ב-0.6%, קצב גבוה בבירור ממגמת הצמיחה ארוכת הטווח של המשק, העומדת על כ-0.3% בחודש. המדד משקף את ממוצע אומדני הצמיחה החודשיים של התוצר בשלושת החודשים אוגוסט עד אוקטובר. בחישוב שנתי, קצב כזה מקביל לצמיחה של כ-7.4%. קצב המגמה ארוכת הטווח מקביל לצמיחה שנתית של כ-3.7% בלבד. הנתון מתפרסם חמישה ימים לפני החלטת הריבית הבאה, והוא מצטרף לשורת נתונים שמצביעים על משק שממשיך להתרחב ברבעון האחרון של השנה.
לפי בנק ישראל, שורה ארוכה של רכיבים תרמה לעלייה. נתוני הרכישות בכרטיסי אשראי פעלו לחיוב, וכך גם יצוא הסחורות, ובמיוחד יצוא התעשייה בטכנולוגיה מעורבת-עילית. גם יבוא מוצרי ההשקעה ונתוני שוק העבודה של ספטמבר תרמו למדד. מנתוני אוגוסט תרמו הפדיון בענפי המסחר והשירותים, נתוני הייצור התעשייתי ומדד המסחר הקמעונאי. בנוסף, הבנק ציין את תרומת מדד הנאסד"ק 100 ומדד המניות הכללי בבורסה בתל אביב בספטמבר ובאוקטובר. מנגד, נתוני המסים של ספטמבר מיתנו את העלייה במדד. הבנק עדכן כלפי מעלה גם את ערכי המדד לשלושת החודשים הקודמים, בעקבות פרסום נתונים סופיים. המדד מבוסס על מודל שפותח בבנק ישראל, ומשלב נתונים מהלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, מחברת שב"א, ממשרד האוצר וממינהל הדלק.
התמונה שמצייר המדד מתיישבת עם האומדן הראשון לתוצר ברבעון השלישי, שפרסמה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה בתחילת השבוע. האומדן הצביע על צמיחה בקצב שנתי של כ-8%. בניכוי פעילות ייצור של חברות בחו"ל, קצב הצמיחה עמד על כ-4%. נתוני התוצר בפועל של הרבעון תרמו גם הם לחיוב למדד שפורסם היום. השנה עברה על המשק בתנודתיות חריפה. ברבעון הראשון התכווץ התוצר בקצב שנתי של כ-1.5%, על רקע המבצע הצבאי שפרץ במרץ. ברבעון השני הוא צמח בקצב שנתי חד של כ-15%, בעיקר בזכות התאוששות בצריכה הפרטית, בצריכה הציבורית וביצוא.
נתוני הרבעון השלישי מראים התרחבות רחבה בענפי המשק. הרכישות בכרטיסי אשראי עלו בשיעור ריאלי של כ-5%, לפי נתוני המגמה. יצוא התעשייה עלה ברבעון בכ-17% בחישוב שנתי, בעיקר בזכות יצוא ביטחוני. יבוא מוצרי הצריכה עלה בכ-15%, ויבוא חומרי הגלם טיפס בכ-24%. יצוא שירותי ההייטק עלה מתחילת השנה בכ-19%. חברות ההייטק גייסו ברבעון כ-4.7 מיליארד דולר מחו"ל, לעומת כ-5 מיליארד דולר ברבעון השני. בשוק הדירות נמכרו באוגוסט כ-3,100 דירות חדשות, בדומה ליולי בנתונים מנוכי עונתיות. הקצב גבוה מהממוצע של 2025, שעמד על כ-2,800 דירות בחודש, אך נמוך בהרבה מהממוצע של 2024.
גם נתונים נוספים מצביעים על פעילות ערה. שיעור האבטלה הרחב, בקרב בני 15 ומעלה, עמד בספטמבר על 4.0%. זאת רמה נמוכה מעט מזו שנרשמה ערב המבצע. מספר המשרות הפנויות בספטמבר היה גבוה מרמתו לפני המבצע. מספר השכירים בענף ההייטק נותר יציב סביב 440 אלף. הגירעון הממשלתי ב-12 החודשים שהסתיימו בספטמבר ירד ל-3.2% מהתוצר. הירידה נבעה מעלייה חדה בהכנסות ממסים ישירים, לצד הוצאה אזרחית נמוכה יחסית.
חטיבת המחקר של בנק ישראל צפתה באוקטובר צמיחה של 5.6% בתוצר בשנת 2026 כולה. באותה תחזית העריכה החטיבה ששיעור האבטלה בקרב בני 25 עד 64 יעמוד השנה על 4.6% בממוצע. הנתונים של החודשים האחרונים מתיישבים עם תחזית הצמיחה. במקביל, המגמה בשוק המט"ח התהפכה בחודשים האחרונים. השקל, שהתחזק בחדות בתחילת השנה, נחלש מול הדולר ומול סל המטבעות מאז הקיץ. ברבעון השלישי ירד השקל ב-2.9% מול הדולר, ובאוקטובר נחלש ב-1.8% נוספים. היום נגע הדולר ברמה הגבוהה ביותר שלו מול השקל מזה כשנה, והיחלשות המטבע המקומי מייקרת את היבוא.
הוועדה המוניטרית של בנק ישראל תפרסם את החלטת הריבית הבאה ביום שני, 23 בנובמבר. בהחלטה הקודמת, ב-21 באוקטובר, הותירה הוועדה את הריבית ללא שינוי ברמה של 3.25%. לפי סיכום הדיונים, כל חברי הוועדה תמכו אז בהחלטה. קצב האינפלציה ב-12 החודשים שהסתיימו בספטמבר עמד אז על 1.6%, מתחת לאמצע יעד יציבות המחירים. גם הבוקר פרסם הבנק נתון רלוונטי להחלטה: ממוצע התחזיות של החזאים לאינפלציה בשנה הקרובה עלה ל-2.2%. צמיחה מהירה, שוק עבודה הדוק ושקל חלש יעמדו מול חברי הוועדה בדיון של שבוע הבא, לצד אינפלציה שעדיין נמוכה מאמצע היעד.