עורק האנרגיה המרכזי של הכלכלה העולמית הפך לזירת התגוששות שבה כל תנועה נמדדת במונחים של היצע וביקוש. פיקוד המרכז של צבא ארצות הברית מציג תמונה אופטימית של שליטה ימית, כאשר האדמירל בראד קופר מדווח על מעבר של מיליארד חביות נפט דרך מצר הורמוז במהלך שישים הימים האחרונים. לדבריו, נתיבי השיט המרכזיים נוקו לחלוטין ממוקשים ימיים, ונפח תעבורת הנפט, הגז הטבעי והסחורות בשבועיים האחרונים זינק לרמתו הגבוהה ביותר מזה חצי שנה, תקופה המקבילה לתחילת המערכה שכללה תקיפות אמריקאיות וישראליות. קופר אף טוען כי הסגר האמריקאי חנק לחלוטין את ייצוא האנרגיה של טהראן, והוריד אותו לאפס מוחלט. אולם, גורמי מעקב אזרחיים משרטטים מציאות שונה בתכלית. הנתונים בשטח מצביעים על כך שתנועת האוניות רחוקה מלחזור לממדים שהכרנו לפני פרוץ הקרבות. איראן, מצידה, ממשיכה להטריד כלי שיט במטרה לבסס את אחיזתה בנתיב המים האסטרטגי, שדרכו עברו בעבר עשרים אחוזים מכלל הסחר העולמי בנפט וגז טבעי.
במקביל למתיחות הפיזית בים, המערכה הדיפלומטית עולה מדרגה. ראש המועצה העליונה לביטחון לאומי של איראן, מוחסן רזאי, חשף בראיון לרשת אל-ג'זירה כי מסמך דרישות מפורט הועבר לוושינגטון באמצעות התיווך הקטארי. כעת, הכדור נמצא במגרש של הנשיא דונלד טראמפ, שנדרש להכריע האם לקבל את התנאים לסיום העימות. רזאי פירט כי הדרישות כוללות עצירה מוחלטת של הלחימה בכלל החזיתות, שחרור מיידי של נכסים איראניים מוקפאים, והסרה מוחלטת של המצור הימי מעל נמלי המדינה. מעניין לציין כי טהראן הביעה רצון פומבי לראות גם את סיום שפיכות הדמים בין סעודיה לתימן, רמז אפשרי לניסיון להרגיע את הגזרה האזורית כולה לאחר שסבבי משא ומתן קודמים בין ארצות הברית לאיראן עלו בתוהו.
גלי ההדף של חוסר היציבות מורגשים היטב בשווקים המתפתחים, שם מחירי האנרגיה המאמירים מאיימים לערער את היציבות השלטונית. שר החוץ הפקיסטני, אישאק דאר, קיים לאחרונה שיחת טלפון דחופה עם מקבילו האיראני, עבאס עראקצ'י, בה הדגיש את הצורך הקריטי בשמירה על רצף אספקת האנרגיה ומעבר בטוח של אוניות סוחר. דאר הציף את ההשלכות ההרסניות של שיבושים בשרשראות האספקה הגלובליות על כלכלות חלשות. בתוך פקיסטן עצמה, הלחץ הכלכלי מתורגם למשבר פוליטי חריף. ממשלתו של ראש הממשלה שהבאז שריף ניצבת בפני אולטימטום מצד מפלגה איסלאמיסטית, המאיימת להעלות המונים על הבירה איסלמאבאד אם מחירי הדלק לא יופחתו לאלתר. הכלכלה הריאלית משלמת את מחיר הקיפאון הגיאופוליטי.
הזירה הקרקעית והאווירית מספקת תזכורת יומיומית לשבריריות של תשתיות האנרגיה במזרח התיכון. סעודיה אישרה כי המורדים החות'ים מתימן ניסו לשגר טיל בליסטי לעבר הבירה ריאד. מדובר באירוע חריג, שכן זוהי הפעם הראשונה שעיר הבירה הסעודית הופכת למטרה ישירה מאז שההסלמה מול הכוחות הנתמכים על ידי איראן פתחה חזית חדשה במערכה הכוללת. למרות שמערכות ההגנה יירטו את האיום בהצלחה, תושבים באזור דיווחו על הדי פיצוצים ותמרות עשן שהיתמרו סמוך לנמל התעופה הבינלאומי, ללא נפגעים בנפש או נזק לרכוש. במקביל, מתקפה משולבת כוונה לעבר תשתיות אזרחיות בעיר הנמל ינבוע שלחוף הים האדום, נקודת קצה אסטרטגית של צינור נפט סעודי מרכזי. החות'ים טענו כי פגעו באתרים רגישים ובמתקנים של ענקית הנפט הממשלתית ארמקו, ואף גרמו לשריפות ענק, אך החברה, שנחשבת לתאגיד האנרגיה הגדול בעולם, בחרה שלא להגיב לטענות. יעדים נוספים כמו טאיף, בייש ופראסאן היו גם הם על הכוונת, אך ההתקפות סוכלו.
הפגיעה בריבונות הסעודית מייצרת תזוזה בלוחות הטקטוניים של הבריתות האזוריות. שר החוץ הטורקי, הקאן פידאן, אותת על נכונות להפעיל את ברית ההגנה המשולשת הכוללת את ארצו, פקיסטן וסעודיה. בראיון לרשת הטלוויזיה המקומית, כאשר נשאל על האפשרות של התערבות צבאית נגד החות'ים, הבהיר פידאן כי אנקרה לא תתקשה לספק כל דרישה צבאית שתעלה. ההצהרה ולפיה טורקיה עומדת מאחורי המילה שלה לנוכח הפגיעה בשלמות הטריטוריאלית של הממלכה, מסמנת אפשרות להתרחבות מעגל הלחימה. בזמן שהממשל בטהראן מנהל מאבקים חובקי עולם, מבית הוא ממשיך להתמודד עם סדקים במשמעת האזרחית. הטלוויזיה הממלכתית דיווחה כי פרקליטות טהראן הגישה כתבי אישום נגד מארגני מרוץ ריצה, לאחר שמספר נשים השתתפו בו ללא כיסוי ראש, בניגוד לחוקי השריעה. חביב סוטודהנג'אד, בכיר במחלקת הספורט המקומית, ציין כי מתוך כלל המשתתפים במרוץ לעשרה קילומטרים, כחמישה אחוזים הפרו את התקנות הנוקשות המחייבות לבוש רפוי וכיסוי שיער.
התמונה המצטברת מציגה מזרח תיכון המצוי בנקודת רתיחה, שבה כל תקרית ביטחונית עלולה להצית משבר אנרגיה גלובלי. בעוד שארצות הברית מנסה לשדר שליטה בנתיבי הסחר הימיים, הדרישות האיראניות והתקיפות החות'יות על תשתיות נפט סעודיות מוכיחות כי הסיכון הגיאופוליטי רחוק מלהתפוגג. משקיעים ברחבי העולם ייאלצו להמשיך ולתמחר את פרמיית הסיכון הזו, המשפיעה ישירות על מחירי הסחורות ועל יציבות הכלכלות המתפתחות.
