מה שהחל כהנפקת חוב שגרתית של חברה אמריקאית בבורסה בתל אביב, הפך בתוך חודשים ספורים לאחת הפרשות המטרידות והחריגות שחווה שוק ההון המקומי בשנים האחרונות. חברת סימד הולדינגס, המפעילה מחנות קיץ בארצות הברית, גייסה רק בחודש דצמבר האחרון סכום עתק של כשש מאות ועשרים מיליון שקלים מציבור החוסכים הישראלי באמצעות אגרות חוב. אולם, חמישה חודשים בלבד לאחר מכן, החברה הודיעה כי לא תוכל לעמוד בתשלום הריבית הראשון שלה, שעמד על עשרים ואחד מיליון שקלים. בעקבות ההודעה וההתפתחויות השליליות, בורסת תל אביב החליטה להשהות את המסחר באגרות החוב שלה, ופרשה זו שוב ממחישה את הסיכון העצום הגלום בחברות זרות שמגיעות לגייס הון בישראל על רקע תיאבון המשקיעים לאפיקים מניבים.
המשבר החריף נחשף במלוא עוצמתו כאשר הדירקטוריון הישראלי של החברה דיווח כי בעלי השליטה האמריקנים, האחים דיוויד ומייקל שאבסלס, משכו מקופת החברה כמאה מיליון שקלים לאורך מספר חודשים. משיכה זו, שתוארה כטעות, הותירה את החברה ללא המזומנים הדרושים לפעילותה. אף על פי שהאחים התחייבו להשיב את הסכום, הם הודיעו בהמשך כי אין ביכולתם לעשות זאת. בתגובה, חברי הדירקטוריון הישראלי מיהרו להגיש את התפטרותם, ובמקביל דווח כי קיים ספק ממשי ביכולתה של החברה לפרסם את הדו"חות הכספיים שלה לרבעון הראשון של השנה במועד החוקי.
הדאגה בקרב המשקיעים התעצמה לנוכח חשדות כבדים כי על נכסי החברות המפעילות את מחנות הקיץ בארצות הברית נרשמו למעשה שיעבודים כפולים. המשמעות של מהלך כזה היא פגיעה אנושה בתוקף הביטחונות שהוצגו למשקיעים בעת רכישת אגרות החוב. במקרה של חדלות פירעון, בעלי החוב הישראלים עלולים למצוא את עצמם נדחקים לתחתית תור הנושים, הרחק מאחורי גורמים אמריקנים מקומיים שלהם יתרון ברור של כלי אכיפה וגבייה במגרש הביתי. השוק הגיב בפאניקה מיידית למשמע החדשות, ואגרות החוב של סימד צללו ביום מסחר אחד בכמעט שלושים ושמונה אחוזים. הקריסה הזו מחקה קרוב למאתיים וארבעים מיליון שקלים משווי החוב הסחיר של החברה והטיסה את התשואה לרמות זבל. במקביל, חברת משמרת, המשמשת כנאמן לסדרה, כבר פרסמה קול קורא במטרה לאתר עורכי דין לייצוג המחזיקים בהליכים המשפטיים המורכבים שצפויים בארצות הברית.
במבט לאחור, הדו"ח הכספי השנתי האחרון של סימד לא סיפק תמרורי אזהרה מובהקים למשבר שעמד לפרוץ. אמנם נרשמה ירידה מסוימת בהכנסות לצד צניחה חדה ברווח הכולל, אך הנתונים הציגו גם ירידה משמעותית בהיקף ההלוואות הפיננסיות. אלא שהתמונה הזו לא שיקפה את ההלוואות האישיות שנלקחו על ידי הבעלים, אשר הן שעומדות כעת בלב הקריסה. ההנפקה זכתה לביקושים גבוהים במיוחד, כאשר מרבית החוב נרכש על ידי קומץ גופים מוסדיים גדולים בישראל.
את מהלך גיוס החוב הובילה חברת החיתום אינפין, אשר נהנתה מעמלות הפצה וניהול הנפקה שמנות שהסתכמו בכעשרים מיליון שקלים. גורמים בשוק מציינים כעת כי אחד מבעלי חברת החיתום היה מעורב בעבר הקרוב בפרשת קריסה מהדהדת אחרת בשוק האשראי החוץ-בנקאי. ביקורת קשה מופנית כעת כלפי שומרי הסף של ההנפקה, בטענה שמי שהיה אמור לוודא את קיומם של מנגנוני בקרה והגנה אפקטיביים על כספי המשקיעים פשוט כשל במשימתו, וכעת ציבור החוסכים הוא זה שנותר לשאת בנזק הכלכלי הכבד.
