בשלוש השנים האחרונות נרשם קיפאון בהיקף תיק ביטוחי החיים המשווקים על ידי חברות הביטוח. לפי נתוני רשות שוק ההון, תיק ביטוחי החיים של הציבור הישראלי ב-2023 הסתכם ב-544 מיליארד שקל, בעוד שבשנת 2021 הוא נאמד ב-546 מיליארד שקל. הקיטון נובע מתשואות שליליות שהשיגו הביטוחים ב-2022 (לביטוחים יש גם רכיב חיסכון), לצד ירידה בהיקף המכירות של פוליסות ביטוח חיים.
ביטוח חיים נועד לספק הגנה מיידית במקרה של פטירה מוקדמת של המבוטח – כך שמשפחתו תקבל סכום [BstockB="351015"] חד-[/BstockB] פעמי שישמש למחיה שוטפת, החזר הלוואות, חינוך ועוד. ביטוחי חיים, שמכונים "ריסק", משווקים בישראל בעיקר בשתי דרכים: כאמצעי משלים לבעלי ביטוחי מנהלים (שברובם המכריע חסרים רכיב זה), או כפוליסה בפני עצמה למבוטחים.
הירידה בהיקף המכירות של ביטוחי חיים נובעת בעיקר מהירידה בשיווק של ביטוחי מנהלים – מוצר חיסכון לפנסיה שכאמור אינו כולל ביטוח חיים ולכן נהוג לשווקו יחד עם פוליסת חיים נפרדת, שתכסה את היקף החיסכון במקרה מוות.
בעשור האחרון נרשמה צמיחה מתמדת בקרנות הפנסיה הכוללות מרכיב ביטוחי מובנה ואינן דורשות רכישת פוליסה נפרדת. כתוצאה מכך, נרשמה ירידה במכירת פוליסות ביטוח החיים. ביטוח חיים נרכש מדי שנה עד לפרישה – או כל עוד המבוטח משלם את הפרמיה.
למרות שקרנות הפנסיה כוללות מרכיב של ביטוח חיים, החברות בקרן פנסיה אינה מייתרת לחלוטין את הצורך בביטוח חיים נפרד. ראשית, הפיצוי בקרן הפנסיה נעשה באופן חודשי בלבד והוא מוגבל בסכום. מותו של חוסך בעל קרן פנסיה יביא לתשלום של עד 60% מהשכר הקובע לבן/בת הזוג, ו-30% לילדים עד גיל 18 – אך הסכום מוגבל לפי שכרו של הנפטר. לדוגמה, אם אדם הרוויח 15 אלף שקל בחודש, אשתו תקבל 9,000 שקל, ושני ילדיו יקבלו 3,000 שקל כל אחד.
בפוליסת ביטוח חיים, לעומת זאת, המבוטח קובע את גובה הפיצוי – בהתאם ליכולתו ורצונו לשלם לאורך חייו. רוב ביטוחי החיים בישראל הם "קלאסיים", כלומר מספקים תשלום [BstockB="351015"] חד-[/BstockB] פעמי במקרה מוות, שמועבר ליורשים. קיימות גם פוליסות חיים שמתנהגות כמו קרן פנסיה – משלמות מדי חודש וללא מגבלה לפי שכר, אלא בהתאם לסכום הביטוח שנרכש.
עלות ביטוח החיים תלויה בגילו, מינו ואורח חייו של המבוטח (למשל – האם הוא מעשן) בסכום הפיצוי ובתקופת הביטוח. לדוגמה, גבר בן 45 שאינו מעשן, המבקש פיצוי של מיליון שקל במקרה שימות, ישלם בין 70 ל-100 אלף שקל לאורך תקופה של 20 שנה. ניתן לרכוש מספר פוליסות חיים – אך פעולה זו תגדיל את התשלום הכולל לחברת הביטוח.
לא מתאים לכל אחד
חברות וסוכני ביטוח נוטים להציע ביטוח חיים להורים צעירים, בשל החשש שמוות פתאומי של מפרנס צעיר יטלטל את המשפחה. על פי המשווקים, פטירה פתאומית מביאה עמה גל של הוצאות, ולכן סכום [BstockB="351015"] חד-[/BstockB] פעמי של מאות אלפי שקלים או מיליוני שקלים עשוי להקל משמעותית על ההתמודדות הכלכלית.
בנוסף, הפנסיה אינה מכסה את הצרכים העתידיים של הילדים – כגון עזרה ברכישת דירה, תשלום על חתונה או לימודים. מעבר לכך, מאחר שרוב העובדים חווים עליות שכר עם השנים, מוות פתאומי קובע שהכנסת המשפחה נתקעת על שכרו האחרון של הנפטר – ואינה כוללת העלאות עתידיות. תשלום [BstockB="351015"] חד-[/BstockB] פעמי מביטוח חיים יכול לפצות על כך.
ואולם מי ששוקל לשלם עד 100 אלף שקל במשך 20 שנה על ביטוח חיים, עשוי לבחון אפשרות לחסוך סכום זה בעצמו – ולהשקיע אותו בחשבון השקעות נפרד. חשבון כזה צפוי לצמוח לאורך זמן – ואף להכפיל או לשלש את עצמו עד גיל הפרישה. הכסף יוכל לשמש את החוסך גם בעודו בחיים – ולא רק את יורשיו.

בשורה התחתונה: ביטוח חיים הוא מוצר יקר יחסית, שנועד לכסות תרחיש קיצון. מכירת ביטוחי חיים משתלמת מאוד לחברות הביטוח – והנתונים מדברים בעד עצמם. על פי דוח רשות שוק ההון לשנת 2023, שיעור ההחזר לציבור המבוטחים (Loss Ratio) עומד על 50% – כלומר, על כל שקל שגבתה חברת הביטוח, חצי הוחזר למבוטחים והחצי השני נשאר בקופת החברה. בשנת 2020, שיעור ההחזר עמד על 36% בלבד. לשם השוואה, בביטוח רכב שיעור ההחזר עומד על כ-75%, בביטוח דירה – כ-60%, ובביטוח משכנתא – כ-70%.

מקור