צהרים טובים.
התשובה הפשוטה - אף אחד. הבנק מדפיס הלכה למעשה כסף ע"י רכישות ורישום מאזן
שלילי. הוא לא [BstockB="382010"] באמת [/BstockB] צריך להוציא הכסף אלא תחשוב על חשבון אוברדראפט לא מוגבל
בו אתה מחליט לרכוש דולרים.

שחקן שלום ותודה על התשובה , אך היא נשגבה מבינתי .... מי שמכר דולר לבנק ישראל קיבל לחשבונו שקלים רבים , מי זה שמחזיק בכל כך הרבה שקלים .? הרי אם אני ימכור את המליון דולר שלי לבנק ישראל אז אני יקבל ממנו שקלים בתמורה ... השאלה היא מי מכר 100 מילארד דולר לבנק וקיבל תמורתו כ 400 מילארד שקל ....... מה אני מפספס

הבנק לא מדפיס דולרים הוא כמובן מדפיס שקלים.
אם אתה מוכר לבנק 100 מליון דולר הוא מעביר לך 340 מליון ש"ח.
מבחינתו במאזן אין שינוי כי מה שנקרא "הדפסה" זו שורה בגרעון
לא [BstockB="382010"] באמת [/BstockB] מימון.

בנק ישראל לא מדפיס שקלים כדי לקנות את המטח (אגב לא מדובר רק בדולרים שהבנק קונה אלא בכל המטבעות לפי משקלם בסל ולאחרונה נוספו לזה גם מניות בחו"ל שהבנק מחזיק).
מה שבנק ישראל עושה זה שהוא מנפיק מק"מ שזו למעשה הלוואה לשנה שהוא לוקח ממי שקונה את המקמ והבנק גם משלם על ההלוואה הזאת ריבית שהיא ריבית המקמ. עם השקלים שהוא מקבל מהמלווים הוא קונה את המטח. את ההלוואה שלקח באמצעות הנפקת מקם הוא מחזיר כל שנה באמצעות הנפקת מקמ נוסף כשמקמ קודם מגיע לפידיון. הכסף היחיד ש"מודפס" כתוצאה מהנפקות המקמ הוא הריבית על המקמ שכיום עומדת כל כעשירית האחוז לשנה. אבל גם הכסף הזה של הריבית על המקמ לא ממש מודפס אלא ממומן ממק"מ נוסף שהבנק מנפיק.
בקיצור, הבנק לוקח הלוואות בשקלים ממי שמוכן להלוות לו וקונה בכסף מט"ח, כך שהוא למעשה סופג כסף מהלווים ולא שופך כסף לשוק. כידוע יש חוק איסור הדפסת כסף במדינת ישראל כבר יותר משלושים שנה - וזה חל גם על הממשלה וגם על בנק ישראל. אפשר להגדיל את הגרעון ע"י לקיחת הלוואות או לקצץ בהוצאות במשרד או אגף אחד כדי להעבירו למטרה אחרת אבל אסור להדפיס וזאת כדי למנוע אינפלציה שתצא משליטה. לכן גם 400 המיליארד ש"ח שבנק ישראל השתמש בהם כדי לקנות מטח לא הגיעו לשווקים וייצרו אינפלציה מטורפת משום ש-400 המיליארד הללו הם למעשה הלוואה שהבנק לקח והוא צריך להחזיר כל שנה בתוספת ריבית ללווים שקנו את המקם שהנפיק.

ההגדרה של מה שציינת היא בדיוק הדפסה. אף אחד לא חושב שמישהו בבנק ישראל כמובן
עומד ליד מכונות ענק ומדפיס שטרות אבל התיאור של מה שציינת זו הדפסה בעידן המודרני
מזה עשרות שנים (למעשה מאז ביטול תקן הזהב).
מאידך, לא נכון לומר שמדובר בהלוואה. המקמ ישרת את החוב לעולמים אלא אם מדינת
ישראל לא תתקיים ואז ממילא אין משמעות לכל הסיפור הזה.
תשואות האגח מדינה, בין אם ישראל, ארה"ב או לא משנה מי מעניינות בטווח המיידי רק
משקיעים ספקולטיביים. משקיעים שקונים אגח לפדיון, לא [BstockB="382010"] באמת [/BstockB] רואים את כל הדרמה
באמצע ואותם מעניין האם ארה"ב תהא חדלת פרעון או לא. באותה דרך יש להסתכל על
הלוואת המקמ שציינת.