חזרנו מחופשת החגים שהייתה אמורה להיות זמן למנוחה ושקט לנפש, אבל אז התברר כמה דק הקו בין שגרה מבורכת לאסון עצום.
אפשר לקרוא לזה נס, מזל או השגחה עליונה אך תקרית הטרור החמורה בטיסת פליי דובאי הוכיחה השבוע עד כמה המציאות שלנו נזילה ושברירית.
מעבר לדרמה האנושית המצמררת בגובה של עשרות אלפי רגלים והתושייה המדהימה של הנוסעים הישראלים שהשתלטו על המחבל בתוך תא הטייס, האירוע הזה פתח מחדש תיבת פנדורה עסקית וביטחונית שאי אפשר להתעלם ממנה.
ברמת החברה עצמה, פליי דובאי חווה מטלטלה תדמיתית קשה מאוד. חברה שנבנתה על בסיס של אמינות, קשרים אזרחיים הדוקים ונוחות עבור הנוסע הישראלי, מוצאת את עצמה פתאום תחת זכוכית מגדלת של רגולטורים, בדיקות אבטחה מחמירות והשעיות קו תעופה שמערערות לחלוטין את אמון הציבור בה.
ההדף בשוק ההון לא איחר להגיע, אך הוא התגלגל ישירות למניות התעופה הישראליות (כמו אל על וישראייר), שרשמו זינוק חד של כ-9% בערכן בעקבות האירוע. המשקיעים תמחרו מחדש את תמונת המצב התחרותית: פגיעה באמון הנוסעים בחברות זרות והסטה מיידית של ביקושים לחברות התעופה המקומיות, שנתפסות אצל הציבור כבעלות מעטפת ביטחונית הדוקה ומוכרת יותר. בשורה התחתונה, השוק הוכיח שוב שאירועים גיאופוליטיים מתורגמים מיד לתזוזות הון חדות ולשינוי מהיר בנתחי השוק.