פרמטר שמסייע בתמחור מניות, ומחושב על ידי חלוקת מחיר המניה בתזרים המזומנים למניה

מכפיל תזרים מזומנים.


פרמטר שמסייע בתמחור מניות. הוא מחושב דרך חלוקת מחיר המניה בתזרים המזומנים למניה (או חלוקת שווי השוק של חברה בתזרים המזומנים שלה). השימוש בפרמטר הזה נעשה בדרך כלל בצמוד לשימוש במכפיל הרווח.


מכפיל הרווח נחשב לפרמטר נוח וקל לשימוש. המשמעות שלו מייצגת את מספר השנים המשוער שייקח למניה להחזיר את ההשקעה בה. למשל, אם הרווח של חברה שמציגה רווח נקי של דולר אחד למניה בשנה לא ישתנה בשנים הבאות, ומנייתה נסחרת במחיר של 12 דולר - הרווחים שתניב המניה במשך 12 שנה יכסו את ההשקעה בה. אם החברה תחלק את כל רווחיה לבעלי המניות, אחרי 12 שנה המשקיע יקבל בחזרה 12 דולר. כמובן שהוא עדיין יחזיק במניה עצמה, ויוכל לקבל נתח מהרווחים העתידיים. ואולם חישוב זה מתעלם מהיבטי מיסוי, ומכך שרווחי החברות יכולים לעלות או לרדת במהלך השנים.


מכפיל הרווח הוא פרמטר נוח ושימושי, אבל הבעיה היא שרווח נקי הוא מספר "מלוכלך" שקשה לסמוך עליו. חברות יכולות לעשות מניפולציות רבות בחישוב הרווח הנקי, והמספר שמדווח על ידן עשוי לא פעם להטעות משקיעים. מסיבה זו עולה מאוד חשיבותו של תזרים המזומנים מפעילות, שהוא נתון שקשה לעשות בו מניפולציות והוא מספק תמונה משלימה לרווח הנקי.


התזרים התפעולי מספר למשקיע כמה כסף מזומן ייצרה החברה מפעילותה השוטפת בשנה נתונה. אם למשל החברה מכרה סחורה, אבל לא גבתה את תמורתה במזומן - התזרים שלה ייפגע. אם לחלופין היא גבתה חובות ישנים והקטינה את חובות הלקוחות -התזרים שלה יגדל. אלה שינויים שאינם משפיעים על הרווח הנקי של החברה, אבל הם מספקים אינפורמציה חשובה על התנהלות החברה ויעילותה.




באופן טיפוסי, תזרים המזומנים מפעילות יהיה לרוב גבוה מהרווח הנקי. הסיבה העיקרית לכך היא שתזרים המזומנים מנכה את השפעות הפחת שנוצר מהשקעות. כאשר החברה משקיעה הון במפעל חדש או במערכת מחשב יקרה - היא מפחיתה את ההשקעה על פני כמה שנים. ההפחתה עצמה אינה מבטאת הוצאת מזומן (שכבר קרתה בעבר). היא מקטינה את הרווח הנקי השוטף, אבל לא פוגעת בתזרים המזומנים מפעילות שוטפת.


אם אותה חברה שמנייתה נסחרת במחיר של 12 דולר, מייצרת תזרים מזומנים של 2 דולר למניה - מכפיל תזרים המזומנים שלה יהיה 6. אם לא יחולו שינויים אחרי 6 שנים - התזרים מפעילות יכסה את ההשקעה. עם זאת, חלק מהמזומנים נדרשים להשקעה חיונית בחידוש הציוד שמשמש את החברה בפעילותה. לכן, נכון יותר יהיה להשתמש בחישוב בתזרים המזומנים החופשי, שממנו מנוכות ההשקעות החוזרות בהון לשימור יכולת הייצור (או מתן השירותים) של החברה.


ככל שהיחס בין מחיר המניה לתזרים המזומנים החופשי למניה נמוך יותר - המניה "זולה יותר". המילה "נמוך" מתייחסת להשוואה לחברות אחרות באותו ענף, או לנתוני העבר של אותה חברה. אם יצרנית מכוניות מסוימת, שנסחרת במכפיל רווח של 10 - שדומה לרמת המכפילים בענף שלה - השלימה באחרונה השקעה גדולה בחידוש המפעלים שלה, בעוד מתחרותיה עדיין לא עשו זאת - הפחת שלה יהיה גבוה יותר ויפגע ברווח הנקי.


מאידך, תזרים המזומנים התפעולי של החברה, וגם התזרים החופשי, גבוהים יותר בהשוואה לרווח הנקי. בהתאם לכך, מכפיל התזרים התפעולי של חברה כזאת יהיה נמוך יותר לעומת המתחרות. לא בטוח שאלה נתונים מספיקים כדי לקבל החלטת השקעה, אבל אם כל התנאים האחרים דומים, החברה שנסחרת במכפיל התזרים הנמוך יותר תיחשב "זולה יותר" עבור משקיעים פוטנציאליים, ומנייתה תיחשב אטרקטיבית יותר להשקעה.

The Marker