בודאי שיש.
מעניין לקרוא איך אפשר להציג את הנתונים מתוך "פוזיציה"...
לעיונכם הכתבה:

אמיר ברנע: "ברור שיש תספורת [BstockB="611012"] באפריקה,[/BstockB] החבילה למשקיעים שווה אולי 10%-15% פחות מ-7.5 מיליארד שקל"
21:26 | 17.1.2010 אתי אפללו

ברנע לוורמוס: יפה שאתה מספר מדוע אין תספורת, אבל בוא לא ניתמם, [BstockB="611012"] אפריקה [/BstockB] לא היתה הולכת להסדר בלי תספורת

המשתתפים במועדון הכלכלי של המרכז הבינתחומי בהרצליה ציפו אולי לערב עיון רגוע בסוגייה "שינויים מבניים בשוק ההון בישראל: החיסכון הפנסיוני והרגולציה בשווקים". ואולם במקום זאת הם קיבלו עימות מעניין בין מנכ"ל פסגות, רועי ורמוס, ליועץ הכלכלי של [BstockB="611012"] אפריקה [/BstockB] ישראל, פרופ" אמיר ברנע.
העימות נהפך למעניין במיוחד בזכות היפוך תפקידים. בעוד ורמוס ניסה להסביר באמצעות מצגת מפורטת מדוע בהסדר של [BstockB="611012"] אפריקה [/BstockB] לא היתה תספורת למשקיעים, דווקא ברנע, מהצד של [BstockB="611012"] אפריקה,[/BstockB] הסביר לו היכן מצויה התספורת.
ורמוס נשא דברים על הצורך בהפחתת ניגודי העניינים בגופים המוסדיים. הוא סיפק הסבר מפורט על ההסדר שהושג [BstockB="611012"] באפריקה [/BstockB] והסביר מדוע הוא עומד בכל עקרונות האקטיביזם המוסדי שלהם התחייבה פסגות כלפי עמיתיה.
בסיום דבריו של ורמוס נעמד ברנע וטען שהוא חייב להגיב לדברים. "זה יפה שאתה מסביר לנו שמפני שאין לך חיתום אז אין שום ניגודי עניינים ואתה פשוט תינוק טהור, אבל זה לא ממש מדויק", אמר ברנע לורמוס. יש לך ניגוד עניינים מובנה אפילו אם אתה רק מחזיק גם באג"ח קצרות וגם בארוכות. זה יפה גם שאתה מנסה להציג מדוע אין תספורת, אבל בוא לא ניתמם, [BstockB="611012"] אפריקה [/BstockB] לא היתה הולכת להסדר בלי תספורת".
עם זאת, על פי ברנע דבר אחד ברור ¬ החלופה של ההסדר הרבה יותר טובה מפירוק: "אפילו חתמתי על זה בתצהיר בבית משפט", הוא אמר. מהו היקף התספורת? לפי ברנע, שווי השוק של החבילה שמקבלים המשקיעים עשוי להיות נמוך ב 10% או ב 15% מ 7.5 מיליארד שקל.
"נכון שהמשקיעים קיבלו תוספת ריבית על האג"ח, אז עכשיו היא בריבית של 7%, אבל ברגע שהיא תצא למסחר היא יכולה גם להיסחר ב 9%, והשווי שלה יירד. אני לא יודע מה יהיה השווי שבו היא תיסחר כשהיא תצא למסחר, אבל אם זה היה בשווי טוב יותר מהפארי, בעלי האג"ח הקצרות לא היו מתעקשים כל כך על קבלת כסף במזומן ¬ הם היו לוקחים את האג"ח ומוכרים אותן בבורסה".
"לפעמים 90% זה מספיק"
ברנע התייחס גם לשאלה אם בסופו של דבר תפרע [BstockB="611012"] אפריקה [/BstockB] את חובותיה. "קראתי ב TheMarker שמישהו התראיין ואמר שאפריקה לא תוכל להחזיר את החובות שלה", הוא אמר. "אני לא יודע על סמך מה הוא אמר את זה ואם הוא בכלל מכיר את החברה.
"יכול להיות שאפריקה ישראל לא תחזיר את החובות שלה, אבל במסגרת ההסדר, החוב של [BstockB="611012"] אפריקה [/BstockB] ירד בסכום מסוים, ולא במקרה נבחר הסכום ¬ אלא אחרי ניתוח של יכולת החזר החוב של [BstockB="611012"] אפריקה [/BstockB] ישראל במצבים קיימים, מבלי להסתמך על מיחזור משוק ההון. אולי אם יהיה משבר שימשיך ויתחזק, [BstockB="611012"] אפריקה [/BstockB] לא תוכל לעמוד בהחזר, כמו שרבים אחרים בשוק לא יוכלו".
ורמוס הגיב וטען כי כשאמר שאין תספורת בהסדר [BstockB="611012"] אפריקה [/BstockB] ישראל, הוא התכוון שאין ויתורים [BstockB="351015"] חד-[/BstockB] צדדיים של מחזיקי האג"ח ללא תמורה. "קשה לדעת אם [BstockB="611012"] אפריקה [/BstockB] תוכל לעמוד בסופו של דבר בהחזרי האג"ח", אמר ורמוס, "אבל כשמנתחים את ההסדר חייבים להשוות את האג"ח שהיו לפני ההסדר לאג"ח שאחריו. זה לא אומר שעכשיו אין סיכון באג"ח של [BstockB="611012"] אפריקה,[/BstockB] אבל יש שיעבוד שלילי על נכסי החברה, [BstockB="1097278"] אמות [/BstockB] מידה פיננסיות, העלאה בריבית והזרמת כסף".
ורמוס ענה גם על שאלה שנגעה לביקורת שנשמעת לגבי פסגות, שלפיה בהסדרים שבהם היא מעורבת היא אמנם אקטיביסטית, אך ישנם הסדרים שהיא בוחרת מראש שלא להגיע אליהם. לפי הטענות פסגות מעדיפה למכור את אחזקותיה בחברות אלה בשוק במחירים נמוכים ערב כניסת החברות להסדרים.
ורמוס אמר בהקשר זה: "אם אנחנו חושבים שבמחיר השוק התוצאה תהיה טובה יותר ממה שנצליח להשיג בהסדר, אז נמכור, הרי החובה הראשונה שלנו היא להביא תשואה גבוהה ללקוחות. המחלקה הכלכלית שלנו בודקת, ובמקום שהשוק המשני מתנהל בכשל שמאפשר לנו להשיג עבור האיגרת סכום בשוק שגבוה ממה שיהיה ניתן להשיג בהסדר, נמכור".
"אנחנו נמצאים באופן אקטיבי בכל עסקות בעלי העניין הגדולות. לפי נתונים של רשות ניירות ערך, אנחנו הגוף שמעורב במספר הרב ביותר של הסדרי חוב".
ורמוס אמר כי אחד הכשלים שנתגלו במשבר הזה הוא כשל בתמחור הסיכון: "השאלה היא לא אם יש מספיק בטוחות, אלא אם תימחרנו את הסיכון בצורה הולמת. לפעמים אם נתנו הלוואה ב 10% ריבית, גם אם גבינו רק 90% מההלוואה זו עדיין עסקה משתלמת".
בכר נגד בכר
דובר נוסף בערב העיון היה פרופ" אסף חמדני, שנגע בדיוק באותה נקודה ¬ ואף השיא עצה לממונה החדש על שוק ההון. "אני לא יודע אם [BstockB="382010"] באמת [/BstockB] יש תמחור לקוי, אבל אם הייתי הממונה על שוק ההון הייתי מוטרד וחושב טוב איך אפשר להתמודד עם זה", הוא אמר. "כולם מתעסקים עכשיו בתמחור הסיכונים הלקוי בתחום האג"ח, אבל תמחור סיכונים לקוי, אם הוא קיים, לא אמור להיות מוגבל רק לסוג מסוים של נייר. ומניות מתומחרות נכון? וניירות ערך אחרים? ואם יתחילו לעשות כאן איגוח, אז המוסדיים יידעו לתמחר את המוצרים האלה נכון?
"אם בנק ישראל יתחיל להוביל שוב מהלך לעידוד איגוח, אני במקום הממונה על שוק ההון הייתי מודאג משאלת התמחור", אמר חמדני. לדבריו, בישראל מנסים כרגע לפתור כשלים בשוק הקונצרני באמצעות ועדת חודק ¬ דרך טיפול באיכות המוצר. כלומר יש ניסיון לשפר את איכות האג"ח על ידי בטוחות והוספת [BstockB="1097278"] אמות [/BstockB] מידה פיננסיות.
בהקשר זה סיפר חמדני: "בכנס שנערך באוניברסיטה העברית נשמעה רבה על ועדת חודק. אז קם אחד המשתתפים הזרים ואמר שהוא לא מבין. כשיש ביקורת בחו"ל על הרגולטור ועל מהלכים רגולטורים קיצוניים כמו סרביינס אוקסלי, האיום הכי גדול זה שהחברות ילכו וינפיקו בחו"ל. אם הרגולטור בישראל מתערב בצורה קשה, מדוע שהחברות לא ייצאו וינפיקו בחו"ל ¬ הרי מדובר בכלכלה גלובלית".
את הרגולציה ואת מערכת הבנקאות ייצג בערב ד"ר יוסי בכר, לשעבר מנכ"ל משרד האוצר. בכר פתח בתגובה לדברי ריקי בכר, יו"ר ועד עובדי [BstockB="691212"] דיסקונט,[/BstockB] שהתבטא לגבי תפקידו החדש כיו"ר בנק [BstockB="691212"] דיסקונט.[/BstockB] "בכר אמר עלי "הרצחת וגם ירשת", כאילו רצחתי את הבנקים בוועדה ועכשיו אני בא לאסוף את השלל. אבל אם רצחתי את הבנקים, איזה שלל בדיוק אני אמור לאסוף?".
לאחר מכן אמר בכר כי הוא עייף מדיונים על ועדת בכר, אך עדיין יש לו כמה הערות. בכר אמר כי אף שהוועדה לא חזתה את המשבר, יציבות המערכת עמדה לנגד עיניה כשהיא דנה במכירת קופות הגמל וקרנות הנאמנות מהבנקים לברוקרים הפרטיים ולחברות הביטוח.
"אומרים שאלו שנותנים אשראי ואינם בנקאים עושים את זה פחות טוב, ואולי זה נכון, אבל אין לי ספק שהעובדה שנכסי הציבור היו מחוץ למערכת הבנקאות תרמה ליציבות המערכת ברבעון הראשון של 2009, חודשים שבהם היה נורא להסתובב ברחוב יהודה הלוי בתל אביב".