הסיבה שסוריה רוצה גישה לכנרת לא ידועה לאובמה ולא לרב הפוליטיקאים בארץ ובעולם. כי אין לנו הסברה! אנא תקראו את המאמר ותעבירו לחברים.

סיפור על גניבת מים - ד"ר גיא בכור

סוריה חווה אסון, קריסה, ושואה כלכלית, אין דרך אחרת לתאר את מה שהמשטר הסורי מתאמץ כל כך להסתיר. המדינה מתייבשת, ולא פחות מרבע מליון חקלאים נאלצו בשלוש השנים האחרונות לנטוש לנצח את האדמות שלהם, ולהגר לערים הגדולות. שם הם חיי באוהלים, נטושים לחלוטין על ידי המשטר והמדינה. הנתונים הללו התפרסמו במחקר מיוחד שנעשה על ידי האו"ם, ופורסמו באתר ערוץ אלערביה, לתדהמת הערבים והסורים. אילו שינויים דמוגרפיים גדולים, שינוי מראה פניה של המדינה כולה.

כרגיל בעולם הערבי, אין נתונים, ואין הבנה של המתרחש מתחת לאף, ולא במקרה.

נתחיל בכך שנהר הפרת האדיר, מקור המים העיקרי של סוריה בעבר, הולך ומתייבש. התורכים עוצרים את המים שלו בשטחם, בשורה של סכרים אדירים, כך שלסוריה ולאחר מכן לעיראק מגיע חלק הולך וקטן. בתוך כעשור נהר הפרת אמור להתייבש לגמרי, כאשר הוא עוזב את תורכיה. גם עכשיו הנהר מגיע לסוריה עם מים מזוהמים, ולכן הדגה שלו, מקור מחיה חשוב, הולכת ונכחדת. מליחות המים עלתה, ולעיתים קרובות הם כבר אינם ראויים לשתיה. חלק מן היובלים של נהר הפרת כבר אינם קיימים עוד, למשל נהר ח"אבור, שהתייבש לגמרי. הוא כיום נקיק חול יבש. דלתת נהר הפרת, מרכז האוכלוסיה הסורית, מתייבשת.

בשל בצורת שנמשכת כבר כמה שנים, נהר העאסי ("העקשן"" אורונטוס בלטינית), מקור מים חשוב נוסף במדינה, מתייבש, מימיו ממליחים ומזוהמים, והדגה בנהר מתה. אין דגים, אין פרנסה. כפרים שלמים שניזונו ממימיו מאות שנים, פשוט ננטשים. והבצורת נמשכה, גם השנה.

מי התהום במדינה ירדו לדרגת שפל, שכבר אי אפשר להשתמש עוד בלא פחות מ-420 אלף בארות פיראטיות, שנחפרו על ידי התושבים במהלך השנים. אם אין מים, אין גידולים חקלאיים, עוזבים את הכפר, ועוברים לעיר. כיוון שגם שם אין עבודה, המצוקה איומה, והלחץ הפוליטי עולה. מי שמרוויח מכך היא כמובן התנועה האסלאמית.

לכך נוספת בעיה עדתית: חלק גדול מן החקלאים הנוטשים את הכפרים, הם כורדים, מה שהופך את הבעיה לעדתית. הפליטים הכורדים מאשימים את הממשלה שאינה עושה דבר למענם. הם גרים באלפי אוהלים בצמוד לערים הגדולות, כבר כמה שנים, ואין להם מענה.

מתברר שבכל אשמה מפלגת הבעת" השלטת, והגאווה הטיפשית שלה. כבר משנות הששים החליטה המפלגה להפוך את סוריה למדינה המייצאת תבואה. ראו בכך יעד אסטרטגי, וניצחון של המהפכה האגרארית הסורית. בשל כך אילצו את החקלאים לעבוד ממרעה, באדמה חצי-יבשה, לגידול תבואה. המשטר העלים עין מכריית 420 אלף בארות, ששאבו מים לצורך גידולי התבואה. כל כלכלן שהעיז לצאת נגד המדיניות הזו, הושלך לכלא. כלכלן סורי בכיר, שהעיז לבקר את המדיניות הזו, במדינה חצי יבשה, הושלך לשבע שנות מאסר בכלא, לא פחות. אבוי לצרה, השלטון גם כפה גידול כותנה, עוד זללן של מים.

עכשיו, עם הבצורת הנוראה, קוטפים את הפירות הבאושים, במדינה (בת 20 מליון נפש), שחצי מאזרחיה הם חקלאים. במקום 1.9 מליון טון תבואה, להם ציפו השנה, הצליחו החקלאים לספק רק 892 אלף טון, חורבן במונחים סוריים. משמעות הדבר: סוריה מייבאת היום את התבואה שלה מבחוץ, ואין לה כסף. התל"ג לנפש צונח.

ככל שגבר היובש, שאבו החקלאים יותר, ומפלס מי התהום ירד עוד יותר.

על החקלאים ניחתה מכה נוספת: עצי הזית סובלים, ולכן השמן שלהם, אותו מייצאת סוריה מזה דורות לאירופה, הופך חמוץ יותר, איכותי פחות, ולא נדרש. [BstockB="704015"] היצוא [/BstockB] של שמן הזית, מענפי [BstockB="704015"] היצוא [/BstockB] החשובים ביותר, יורד מידי שנה.

החורבן רק מתגבר, שכן סוריה מיצתה את עתודות הנפט שגילתה, אין כסף לתשתית, להתפלה או לעזרה לרבע מליון אומללים, שהולכים ומתרבים.

מה הלקחים מן החורבן הזה?

1. מפלגת הבעת" השלטת עוד משנות הששים רצתה לכונן מהפכה חקלאית מפוארת, והמיטה אסון על המדינה. כל יום שהמפלגה הזו ומשפחת אלאסד שולטות במדינה, רק גדל החורבן.

2. עכשיו אתם מבינים שלסוריה אינטרס קיומי לשים יד על מי הכינרת, כדי לשאוב אותם, להשקיית השדות באזורי דמשק, חלב וחומס. כן כן, הכינרת המסכנה שלנו, שכבר היום המים שלה מגיעים לישראל כמובן, לירדן (אנו מספקים כמות קבועה כל שנה, מתוקף הסכמי השלום), ובעתיד לסוריה. אם סוריה תיגע בכינרת, השאיבה ממנה תהיה עצומה. כמו שהחריבה את הנהרות שלה, מי התהום ומה לא, כך תחריב סוריה גם את מקור המים הראשי שלנו. היא לוטשת אליו עיניים, למרות שבשום אופן אין היא מעוניינת בשלום עם ישראל.

3. למה זו בכלל בעיה שלנו? האם הנשיא אובמה, שרוצה שלום בין ישראל לסוריה, יודע בכלל על בעיית המים הסורית? האם ישראל צריכה לשלם את המחדלים והעליבות של מפלגת הבעת" המדומיינת בסוריה? רק טיפש יסכים שיגנבו לו את המים שלו. האם אנחנו טיפשים?

4. ועכשיו, כאשר מבינים עד כמה עושקת תורכיה את סוריה, האם את תורכיה הייתם לוקחים כמתווכת בינינו לבין הסורים? הרי לתורכים אינטרס קיומי שהסורים יקבלו את הכנרת, זה מוריד לחץ מהם. בעבר כאשר הסורים רתחו שהתורכים עוצרים את מי הפרת, בניגוד למשפט [BstockB="593038"] הבינלאומי,[/BstockB] גילו התורכים שהסורים עוצרים את מי נהר העאסי, שזורם מסוריה לתורכיה, הפוך. אם לכם מותר, קבעו התורכים, גם לנו מותר. אלא שהעסי הוא נחל זעיר ועלוב לעומת נהר הפרת האדיר. אך עבור התורכים זה הספיק: תקדים זה תקדים. הם יידעו לעשות שימוש נהדר בכינרת, תיקחו משם, יגידו לסורים במקרה של הסדר.

5. הסורים מדברים על רמת הגולן והכבוד הסורי האבוד. למעשה, הם מדברים על משהו אחר לגמרי. אוי ואבוי לישראלי שלא יידע את הנתונים האלה, אבוי לאמריקני שיתעלם מן המצוקה הקיומית הזו למשטר בדמשק. אם המים שם נעלמו, כך, הרי, עשוי לקרות גם עם המשטר עצמו.

ולנו אסור לשכוח את הדברים הללו, אפילו לא לשנייה.

עם כל הכבוד לכתבה המאירה, איפה אתה ואיפה הכנרת, בקושי מדובר על פירוז רמה"ג, מעגל הכנרת כולל כל כך הרבה יישובים כך שלהעביר אותם ליישות סורית כמו לחלק את תל אביב לפלסטינאים ובנוסף לחבר צינור שאיבה עד סוריה, לא הגיוני. הפתרון שנראה יותר הגיוני לקיים הסכם שלום לניצול כ"א זול סורי לפיתוח הכלכלה + מענקים בינ"ל כ"פרס" על השלום שחלקם ישמשו להקמת מפעלי התפלה שכמובן מי יבצע=ישראל כך שכך או כך ידנו על העליונה.
אז הסר דאגה מליבך, הכנרת וסביבתה תשכון בגבולות ישראל ומאמרים כאלה יש לבדוק מה האינטרס העומד מאחוריהם. 🙂