לכאורה, אין גוף בעל השפעה גורלית יותר על עתידן של החברות והעסקים בישראל מאשר הממשלה והכנסת. אלה קובעות את המדיניות המוניטרית, את מדיניות המסים ואת היקפי ההשקעה בתשתיות, ומסדירים מסגרת חוקית לביצוע עסקאות. אלא שלמרות ההשפעה הגדולה שיש להחלטות הממשלה והכנסת נראה שלאורך שנים המתאם בין המדדים המובילים בבורסה המקומית לבין המדדים המובילים בעולם הולך וגדל - מתוך ניתוק מסוים מההתפתחויות בזירה המקומית.
אירועים מכוננים המתרחשים אצלנו לעתים תכופות כגון פתיחה במלחמה, רצח ראש ממשלה, פיגוע מתועב בלב הבירה העסקית של ישראל וכדומה מצליחים להשפיע על המגמה בבורסה לימים קצרים בלבד. כפי שהחברה הישראלית למדה לחזור ממלחמה אל שגרה - כך גם המדדים. לקראת הבחירות לכנסת ה־18 בדק "כלכליסט" כיצד הגיבה הבורסה בתל אביב לתוצאות הבחירות חודש וחצי שנה לאחר קיומן, ב־16 השנים האחרונות. בכל התקופות נבדקה תשואת מדד ת"א־100 לעומת מדד נאסד"ק, כדי לנטרל השפעה של תקופת מיתון או תקופה של צמיחה.
הפתעות מרסקות את המדד
כיצד הגיבו הבורסות לראש הממשלה החדש?
מהבדיקה עולה מסקנה ברורה: בחירות, ולא משנה מה הן תוצאותיהן, מיטיבות עם הבורסה המקומית בפרק זמן של חודש לאחריהן. בחמש משש מערכות הבחירות האחרונות רשם מדד ת"א־100 תשואה טובה יותר באופן מהותי מתשואת מדד נאסד"ק באותן התקופות. כשמרחיבים את הבדיקה לתקופה של חצי שנה, המצב נעשה קצת יותר מעורפל - רק במחצית מהמדידות עלתה תשואת ת"א־100 על זו שרשם מדד נאסד"ק.
נתחיל דווקא במערכת הבחירות הדרמטית שהרסה את הסטטיסטיקה - הפעם היחידה שבה הציגה הבורסה בתל אביב תשואת חסר לעומת מדד נאסד"ק היתה לאחר הבחירות של 1996. בנימין נתניהו גבר אז במערכת בחירות דרמטית על שמעון פרס - חודשים ספורים לאחר רצח רבין. הפסדו של פרס התקבל בהפתעה על ידי הסוחרים והסוקרים. בתגובה, רשמה הבורסה בחודש שלאחר הבחירות ירידה חדה של 7.4% - וגם מדד נאסד"ק רשם תשואה שלילית, אם כי מתונה יותר. גם חצי שנה לאחר הבחירות לא הצליח נתניהו לחולל את המפנה, והפער בין תשואת מדד ת"א־100 לנאסד"ק גדל. מדד ת"א־100 ירד ב־6%, ונאסד"ק שינה כיוון והתחזק ב־5.5%. ככלל, בתקופות שנבדקו השיגה כהונתו של נתניהו את התשואות הגרועות ביותר מבין חמשת ראשי הממשלה שכיהנו מאז 1992.
תשואה חיובית במיתון הקודם
עוד נתון מעניין הוא שבשתיים משש מערכות בחירות נרשמו תשואות חיוביות באופן משמעותי בחצי שנה שלאחר יום הבחירות. הפעם האחרונה שקרה הדבר היתה ב־2003, בשיאו של המיתון העולמי הקודם. אריאל שרון נבחר לראש ממשלה ומינה את נתניהו לשר האוצר. הבורסה הריעה, נתניהו ביטל פטורים ממס, הוריד את נטל מס ההכנסה ומס החברות במשק, והמשק יצא ממיתון. בחצי שנה שלאחר הבחירות זינקה הבורסה ב־37.7%. גם מדד נאסד"ק רשם תשואה חיובית משמעותית של 29.3%.
הפעם השנייה שבה נרשמה תשואה גבוהה היתה כאשר נבחר יצחק רבין ביוני 1992. הוא הביא לכלכלה הישראלית תקוות רבות לשלום וחשף את ישראל לזרם השקעות רבות. בחודש שלאחר מינויו זינק מדד ת"א־100 ב־10.3% - התשואה הגבוהה ביותר בחודש שלאחר הבחירות מבין השש שנבדקו. בחצי שנה שלאחר הבחירות כבר רשם ת"א־100 תשואה של 42.1% לעומת תשואה של 19.8% במדד נאסד"ק. ככלל, מבין השש שנבדקו - הבורסה השיגה את התשואה הגבוהה ביותר גם חודש וגם חצי שנה לאחר מערכת הבחירות הזו.
בחודש שלאחר בחירות 1999, שבהן נבחר אהוד ברק ברוב גדול, הוא זכה לאמון מצד המשקיעים עם תשואה עודפת על פני מדד נאסד"ק. לרוע מזלו, "שחר של יום חדש", כפי שהבטיח בנאום הניצחון שלו, לא עמד במבחן המציאות מול מדד נאסד"ק בחצי שנה שלאחר הבחירות. נאסד"ק נהנה אז משיאים חדשים והחל לצבור תאוצה - ואף להתנתק מהמציאות.
הוודאות היא מצרך מבוקש
אם כך, מה צפוי לבורסה לאחר הבחירות הנוכחיות? בהתחשב בניסיון העבר, הבורסה אמורה באופן תיאורטי להגיב בחיוב בחודש שלאחר הבחירות. אם תהיה הפתעה, התוצאה עשויה להיות הפוכה.
למרות הסטטיסטיקה חשוב לזכור שהתנהגותה של הבורסה אינה תלויה בזהותו של ראש הממשלה הנבחר, אלא בתמחור של המשקיעים את החברות בבורסה על סמך הביצועים העסקיים שלהן והצפי להמשך הצמיחה. יכולתו של ראש הממשלה להשפיע על התוצאות הוא נמוך - וכנראה מה שבאמת קובע מה קורה בבורסה מתרחש מעבר לים - שם מוכרות רוב החברות הגדולות את תוצרתן.
עם זאת, על דבר אחד יסכימו כולם. המשקיעים בבורסה מחפשים ודאות, והם מצפים למעשים ולא להבטחות. כשברק אובמה נבחר לנשיא ארצות הברית, הבורסה בארה"ב הריעה לו בימים שלאחר בחירתו, אף שעדיין לא הצדיק את אמון הציבור. בתקופה קשה זו של מיתון בעולם, תחושת הוודאות היא המצרך המבוקש ביותר אצל המשקיעים, והבחירות יכולות לתת למשקיעים תקוות לעתיד טוב יותר.