הדולר התחזק השנה ב-11.5% מול השקל, במה שנקרא "פיחות של המטבע המקומי", וזאת בניגוד לתחזיות הכלכלנים בשוק שדיברו על המשך היחלשות של הדולר, כלומר ייסוף (התחזקות) של השקל. השינויים בשער הדולר היציג הם אוסף השינויים היומיים, שער הדולר הרציף.

אבל מי המרוויחים ומי הנפגעים כתוצאה מהשינויים במטבע? באופן כללי, כל מי שמייצא מעדיף מטבע מקומי חלש, שכן הוא מוכר בעולם ומשלם במטבע המקומי, ולכן כל דולר, אירו, ליש"ט שהוא מקבל בחו"ל שווה יותר כסף בארץ. מנגד, מי יבואן מעדיף מטבע מקומי חזק, כי הוא משלם בחו"ל במט"ח ומוכר כאן במטבע מקומי.

לכן, בכל פעם שהשקל מתחזק (ייסוף) מול הדולר, אתם שומעים את התעשיינים צועקים "הצילו" ומבקשים מבנק ישראל לרכוש עוד ועוד דולרים כדי לתמוך בשקל. בשנה האחרונה הם שותקים, והם כמובן יודעים למה - השקל נחלש (פיחות בשקל), הדולר התחזק, והם שמחים. בשנים הבאות, כאשר השווקים בעולם יחזרו לעלות - סביר להניח ששוב יהיה ייסוף של השקל (הדולר יחזור להיחלש, השקל יתחזק) ואז שוב תשמעו אותם צועקים גוועאלד.

כעת, מחקר של בנק ישראל מנסה לתת אומדנים לכך - מי מרוויח, מי מפסיד, ומה האחוזים במשק של כל גורם. על פי הבנק, השינוי המצרפי שנגרם במשק כתוצאה מהשינויים בשער החליפין הוא - קרוב לאפס, כי הגורמים השונים בשוק מקזזים את ההשפעות זה של זה.

אבל כמובן שהענפים במשק מושפעים בצורה שונה לגמרי: על פי בנק ישראל, כ-80% מהעובדים במשק מועסקים בענפים החשופים לפיחות - ייפגעו מהיחלשות של המטבע וייהנו מהתחזקות של המטבע, "כלומר החשׂיפה שלהם לשער החליפין בצד ההוצאות גדולה מזו שבצד ההכנסות. עם זאת, עוצמת החשיפה הממוצעת של ענפים אלו לפיחות קטנה יותר מעוצמת החשיפה הממוצעת לייסוף בקרב הענפים החשופים לייסוף".

מנגד, ענף התעשייה, המעסיק כ-10% מהעובדים במשק, חשוף לייסוף בשער החליפין - והוא מעדיף מטבע מקומי חלש. "אומנם, שיעור [BstockB="704015"] היצוא [/BstockB] מתפוקת הענף שקול בקירוב לשיעור היבוא הישיר (של תשׂומות), והעקיף (תשומות מיובאות המשמשות בייצור תשומות מקומיות שהענף רוכש) לענף, אולם חשׂיפתו לייסוף נובעת מקיומו של יבוא מתחרה משמעותי הפוגע בתחרותיות של היצרנים המקומיים בשוק המקומי בעת ייסוף".

ומה לגבי ההייטק? ענף המידע והתקשורת, המהווה כיום כ-7% מהתעסוקה, מעדיף גם הוא שער מטבע מקומי חלש, כי הוא "חשוף לייסוף בשער החליפין בשל המשקל הגבוה של [BstockB="704015"] היצוא [/BstockB] בתפוקתו ובשל מיעוט התשומות המיובאות".

לדברי בנק ישראל: "החשיפה לייסוף של ענפי התעשייה, המידע והתקשורת משקפת חשיפה גבוהה יחסית של תחומי ההיי-טק בענפים אלו לייסוף. עם זאת, ניתן להניח שיכולתם של ענפים אלו לקבוע את המחיר הדולרי של מוצריהם מצמצמת, ככל הנראה, את ההשפעה של שינויים בשער החליפין על סך הכנסותיהם".

מנגד, ענפי המסחר, הבינוי, השירותים הציבוריים והשירותים האחרים חשופים לפיחות
כיוון שהם מייבאים תשומות, אך כמעט שאינם מייצאים.

ביזפורטל