אנליסטים בעולם מתחבטים בנוגע למעמדו של הדולר, כיצד ישפיעו עליו מדיניות הממשלה בסין או באיראן - אך בעולם בו מרבית הריביות אפסיות, שינויי הריבית יהיו אלו שיקבעו את יחסי הכוחות בין המטבעות בשנה הקרובה.
אחד המניעים העיקריים לאחזקה של מטבע, הוא "מניע הפיקדונות", כלומר, הרצון ליהנות מהריבית אותה משלם אותו מטבע. מתוך רצון זה, משקיעים מרחבי העולם נוהגים להשקיע במטבעות השונים מהמטבע של המדינה בה נמצא מרכז חייהם.
גובה הריבית, ובעיקר – ההפרש בין הריביות על המטבעות, משמש סוג של פיצוי על ההשקעה במטבע האחר. הפרש זה מוביל משקיעים להעדיף פיקדון במטבע אחר ולהסתכן בתנודתיות שערי החליפין. אם משקיע אמריקאי יוכל לקבל 10% בפקדון הנקוב בריאל הברזילאי לעומת ריבית אפסית בדולר, הרי שגם אם הריאל הברזילאי ייחלש בשיעור של עד 10% מול הדולר, במונחים של "ריבית והצמדה" אותו משקיע עשה עסקה טובה.
עם זאת, בעולם של היום, הריביות במרבית המדינות המפותחות הן אפסיות וההפרשים אינם יוצרים כדאיות לבצע תנועות מטבעיות. ניתן להניח כי הראשון שיפר את האיזון בשוק המט"ח הוא הנגיד האמריקאי, אשר יקדים את אירופה בהעלאת ריבית ויביא בכך להתאוששותו של הדולר ביחס ליורו.
שתי המחשות ליכולתו של המהלך המקדים, ראינו בשני מטבעות שונים: השקל הישראלי והדולר האוסטרלי. החלטת הריבית של בנק ישראל, בה הוא העלה את הריבית בשיעור של 0.75%, יצרה חיזוק לשקל. כך גם החלטת הריבית באוסטרליה: היא יצרה מהלך משמעותי של הדולר האוסטרלי.
בשתי המדינות, הבנקים המרכזיים גילו חשש מפני התגברות בקצב האינפלציה. באוסטרליה הדבר עשוי להתרחש בהשראת העליה במחירי הסחורות, בעיקר המתכות, עליהן כלכלת המדינה מתבססת. בישראל, הדבר נובע בהשראת התאוששות [BstockB="704015"] ביצוא,[/BstockB] עליו מתבססת כלכלת המדינה.
שער הדולר האוסטרלי מול דולר ארה"ב (בשחור) וריבית הבנק המרכזי במדינה (אדום): עליה בשיעור של 0.25% בריבית גררה מהלך התחזקות אגרסיבי בשיעור של כ-9% בדולר האוסטרלי, מול האמריקאי.

גם בנק ישראל ביצע מהלך מקדים של עליה בריבית. הדבר גרר מהלך התחזקות נוסף של השקל, אשר נהנה מתמיכה נאה מאווירת ההתאוששות של הכלכלה הריאלית, כפי שניתחו זאת מרבית השחקנים בשוק המט"ח. מהלך זה הביא להתחזקות בשיעור של כ-3% בשקל לעומת הדולר וניתן להניח כי אלמלא התערבותו של הבנק המרכזי, היינו רואים מספר אחוזים נוספים של התחזקות בשקל, לעומת הדולר.
גם לגבי הדולר האוסטרלי וגם לגבי השקל, המהלך של הבנק המרכזי הוא מהלך ראשון אשר לא בהכרח יגרור מהלך שני. התגובה האגרסיבית של המטבע ביחס לשינוי קל בריבית, הביא את הבנקים המרכזיים להשתהות עם המהלך השני. הדבר עולה בבירור מהפרוטוקול של החלטתו האחרונה של בנק ישראל, כאשר הנגיד הטיל את כובד משקלו בהחלטה נגד העלאת הריבית. בניגוד לחברה הועדה המייעצת, הנגיד ראה את ההשפעה הכבדה והחריגה של העלאת הריבית על המטבע והיה מוכן להימנע מהעלאת הריבית הריבית.

בעולם בו הריביות כה אפסיות ובעיקר – סטטיות, שינוי קל בריבית מפר את האיזון הקיים ויוצר תנודה חריפה במטבע. במדבר של שוק הכסף, כל טיפה נוספת של ריבית – מהווה גורם משיכה למשקיעים הכל כך צמאים לה.

הריבית על הדולר אפסית וכך גם בנוגע ליורו. על פי כללי התנהגות אלה, הנגיד הראשון שילחץ על הדק הריבית, יגרום להתאוששות נאה במטבע שלו.

ניתן להניח כי הראשון שיעלה את הריבית, יהיה הנגיד האמריקאי, יו"ר הפדרל ריזרב, בן ברננקי. כלכלת המדינה שלו מייצרת סימני התאוששות קלים אך בולטים ביחס להיעדר ההתאוששות כפי שאינה עולה מהנתונים באירופה. גם יכולת ההחלטה וההובלה שלו – התבררה כטובה ומקדימה את זו של אירופה.
לפיכך, סביר כי הוא יקדים את עמיתו האירופאי בהעלאת הריבית. במדבר של הריביות, הדבר יצור הפתעה גדולה וזרימה של כל הצמאים – חזרה אל הדולר.