המטבע האירופי, היורו, נסחר היום (ד") בשווקים הגלובליים בירידות שערים על רקע החששות הגוברים מתוצאות משאל העם באיטליה ביום ראשון הקרוב.

על פי הערכות, אם האיטלקים יצביעו "לא" במשאל בנושא הרפורמות במבנה הפרלמנט, מהלך שנועד להפוך את ממשלת איטליה מגוף מסורבל וחסר שיניים לכזה שיכול לקבל החלטות חשובות, יציבות היא הדבר האחרון שיהיה באירופה. אורי גרינפלד, הכלכלן הראשי של בית ההשקעות פסגות אמר בתחילת השבוע כי "משאל העם עשוי להיות אחד מהצמתים החשובים ביותר בעתידו של גוש היורו לשנים הקרובות".
בשוק המקומי, היורו נסוג ב-0.5% מול השקל ונסחר ברמת שפל של 14 שנים - 4.07 שקלים. בשוק העולמי המטבע האירופי יורד ב-0.1% מול הדולר והצמד נסחר ברמה של 1.06 דולר ליורו. כמו כן, המטבע האמריקאי נחלש מול השקל ב-0.5% לרמה של 3.84 שקלים.

אתמול, בנק ישראל הותיר את הריבית במשק לחודש דצמבר על כנה ברמה של 0.1%. רונן מנחם, מנהל מחלקת המחקר והאסטרטגיה בבנק [BstockB="695437"] מזרחי טפחות [/BstockB] טוען כי "בנק ישראל ממשיך לשבת על הגדר ונראה כי יצטרך להיערך לשהות חורף, סתיו וקיץ ממושכת". לדבריו, "הודעת הריבית אתמול מראה זאת היטב. בנק ישראל חזר על שני הקווים המנחים אותו זה זמן: המדיניות המוניטרית תיוותר מרחיבה למשך זמן רב והסיכונים להשגת יעד האינפלציה נותרו גבוהים. בנק ישראל אותת אתמול פעם נוספת לשוק ההון המקומי כי על מנת לחפש אצלו סימנים ראשונים להרהור בהעלאת הריבית, יצטרך להמתין שהבנק המרכזי האמריקאי יעשה מעשה ויעלה למעשה את הריבית". מנחם מסביר שהסיבות לכך שהריבית אצלנו לא תעלה בטווח הנראה לעין חוזרות על עצמן: האינפלציה בהסתכלות ל-12 החודשים האחרונים עדיין שלילית; ירידה בקצב ההתרחבות של הסחר העולמי ורמתו הגבוהה של שער החליפין של השקל ממשיכות להקשות על פעילות הייצוא והמגזר הסחיר; בנקים מרכזיים בעולם ממשיכים לנקוט מדיניות הומניטרית מאוד מרחיבה וגם קצב העלאת הריבית בארה"ב צפוי להיות איטי; ומסתמנת האטה מסוימת של נטילת המשכנתאות ומלאי הדירות החדשות נותר גבוה. לכך נוסף הפעם גורם חדש: יש אי ודאות רבה באשר לשינויים שיהיו בטווח הבינוני במדיניות הכלכלית האמריקאית והשלכותיהם על כלכלת ישראל.

עם זאת מציין הכלכלן של מזרחי, "בנק ישראל מאותת כי לא הכול שחור-לבן. ייתכן שהריבית תצטרך לעלות קודם אם הגורמים הבאים יתחזקו: זה מספר חודשים מסתמנת עלייה באינפלציה השנתית (עם התפוגגות השפעת מחירי האנרגיה והפחתות מחירים יזומות); תמונת הפעילות הריאלית ממשיכה להיות חיובית (התוצר צמח 3.2% ברבע השלישי, בהולכת ההשקעה והצריכה הפרטית); יש עלייה מתמשכת של השכר והתעסוקה; ומחירי הדירות עדיין עולים". בשורה התחתונה מסכם מנחם "אמנם לפי הנגיד הקודם סטנלי פישר, בנק מרכזי לעולם לא יאמר לעולם לא, אך לבנק ישראל יש היום כמעט את כל הסיבות שבעולם לא לעשות דבר בחזית הריבית עוד חודשים ארוכים קדימה".

כלכליסט