כללי:
המחקר הראשון שהצביע על קיום אפקט ינואר (המכונה לפעמים גם אפקט תחילת השנה (turn-of-year)) פורסם בשנת 1976. הוא הקיף את התקופה 1904-1974, בה הניב מדד כלל המניות שנסחרו בבורסה לניירות ערך בניו יורק בחודש ינואר תשואה חודשית ממוצעת של 3.48%, בהשוואה ל-0.42% בלבד בכל אחד מאחד עשר חודשי השנה האחרים.
מחקר זה קיבץ יחדיו, במשקל-שווה (equal-weight), את כלל המניות, גדולות כקטנות. ב-1983 התפרסמו שלושה מחקרים שאישרו את קיום האנומליה והראו כי היא מיוחדת למניות קטנות דווקא. ברבות השנים התפרסמו מחקרים רבים שחזרו ואשרו את קיום התופעה, בשוקי מניות שונים בעולם, בעידנים שונים ובתקופות זמן שונות בתוך חודש ינואר עצמו; במיוחד בשבוע או בשבועיים הראשונים של השנה, שבהם מתרכז האפקט.
אחת מהבדיקות העדכניות ביותר, שהקיפה את השנים 1927-2001 מצאה "אפקט ינואר" מובהק וחיובי של כ-6% תשואת-יתר לאורך התקופה; גודלו השתנה משמעותית מעידן לעידן: בשנות השבעים הגיע לשיא של 8.8%. במקרה או שלא במקרה, הייתה זו התקופה שבה החלו כלכלנים לשים את לבם לתופעה ולחקרה.
במקביל לבדיקת התשואה, בדקו כמה מהחוקרים את סטיית התקן, המייצגת את התנודתיות במחירי המניות ואת הסיכון שבהן. הם גילו שבחודש ינואר קיימת לא רק תשואה גבוהה יותר אלא גם תנודתיות גבוהה יותר במחירי המניות הקטנות, אולם מידה נוספת זו של סיכון אינה גדולה מספיק כדי להסביר לבדה תשואה עודפת גדולה כל כך.
לאחר השיא בהיקף האפקט בשנות השבעים, חלה ירידה חדה ובשנות השמונים הצטמצמה תשואת היתר של המניות הקטנות בשני השבועות הראשונים של ינואר ל-4.4%. היה זה העשור שבו התפרסמו ספרים על התופעה, שנועדו לציבור הרחב ולא לאקדמאים. רבים ניסו את כוחם במימוש אסטרטגיית השקעות של קניית מניות קטנות בסוף השנה ומכירתם לאחר שבועיים או חודש. למרות שפעילי ארביטראז" אלה צמצמו את ממדי האפקט, הם לא העלימו אותו לגמרי, ויש אף ראיות שהוא התחזק בשנות התשעים לכדי 5.8%, קרוב לממוצע ההיסטורי שלו.
אפקט ינואר היא הנטייה המוכחת של מדדי המניות להניב בחודש ינואר תשואת יתר, לעומת שאר חודשי השנה.
תופעה זו, אשר תקפה בעיקר (ויש אומרים רק) במניות הקטנות, היא אחת ממספר אנומליות, הסותרות את תאוריית השוק היעיל ומעידות על קיומם של גורמים נוספים המשפיעים על מחירי מניות, שאינם באים לידי ביטוי במודל לתמחור נכסים פיננסיים (CAPM), המודל הסטנדרטי לתמחור ניירות ערך.
ניתוח מדד תא-100 ומדד תא-25 בבורסה בתל אביב:
ניתוח נתוני שער הסגירה בחודשי ינואר במשך 15 השנים האחרונות במדדים המובילים בבורסה בתל אביב, מציג תמונה מעט שונה מהאמור במבוא לסקירה זו:
מדד תא-100
מדד תא-100 הוא המדד המייצג את 100 החברות בעלות שווי השוק הגדול ביותר בבורסה בתל אביב (והוא כולל את מניות מדד תא-25 ומניות מדד תא-75).
בחינת שיעור השינוי בחודשי ינואר ב- 15 השנים האחרונות במדד זה, מעלה כי בממוצע יורד המדד בחודש ינואר בשיעור של 0.05% – .
לאורך השנים 1996-2009, סגר מדד תא 100 בעליות שערים 8 פעמים (בשיעור עליה ממוצע של 4.67%) ואילו ב- 6 פעמים סיים חודש ינואר בירידות שערים (בשיעור ירידה ממוצע של 4.17%).
מסקנה – לא ניתן להצביע על מובהקות לקיומו של "אפקט ינואר" במדד תא-100.
מדד תא-25
מדד תא-25 (מעו"ף) מייצג את 25 החברות בעלות שווי השוק הגבוה ביותר בבורסה בתל אביב, והוא נחשב למדד המייצג את שוק ההון הישראלי.
בחינת שיעור השינוי בחודשי ינואר ב- 15 השנים האחרונות במדד זה, מעלה כי בממוצע יורד המדד בחודש ינואר בשיעור של 1.37% – .
לאורך השנים 1996-2009, סגר מדד תא-25 בעליות שערים 6 פעמים (בשיעור עליה ממוצע של 3.18%) ואילו ב- 7 פעמים סיים המדד בחודש ינואר בירידות שערים (בשיעור ירידה ממוצע של 5.92%). בשנת 2006 סיים המדד את חודש ינואר בשינוי מזערי של 0.02% ולמעשה ללא שינוי.
מסקנה – לא ניתן להצביע על מובהקות לקיומו של "אפקט ינואר" במדד תא-25.
[attachment=0:38stqwbu].png[/attachment:38stqwbu]
שבת שלום
רונן
[פורסם לראשונה באתר bursa.org.il]
הנושא מעניין מאוד. יש כל כך הרבה אפקטים פסיכולוגיים המטים שוק,
הבהרת את הנושא בצורה מדהימה, השכלתי ממך פעם נוספת, תודה רבה רונן.
שמתי לב שבגרף שצירפת ירידות ינואר קוראות דווקא כאשר השוק נמצא בפסימיות (אסון התאומים, איום הטרור, עיראק, משבר הסאב-פריים).
האם ניתן לצפות על בסיס נתוני עבר שכאשר בעולם שוררת אופטימיות יתר וההתאוששות הכלכלית בעיצומה דווקא השנה אפקט ינואר יהיה חיובי וחזק?
אנליסיטים מצהירים כי השוק לרוב מתומחר בהתאם ואין בועות, אזי הרי אין שום מכשול לאפקט ינואר חיובי באחד העם. מה דעתכם?
הנושא מעניין מאוד. יש כל כך הרבה אפקטים פסיכולוגיים המטים שוק,
הבהרת את הנושא בצורה מדהימה, השכלתי ממך פעם נוספת, תודה רבה רונן.שמתי לב שבגרף שצירפת ירידות ינואר קוראות דווקא כאשר השוק נמצא בפסימיות (אסון התאומים, איום הטרור, עיראק, משבר הסאב-פריים).
האם ניתן לצפות על בסיס נתוני עבר שכאשר בעולם שוררת אופטימיות יתר וההתאוששות הכלכלית בעיצומה דווקא השנה אפקט ינואר יהיה חיובי וחזק?אנליסיטים מצהירים כי השוק לרוב מתומחר בהתאם ואין בועות, אזי הרי אין שום מכשול לאפקט ינואר חיובי באחד העם. מה דעתכם?
אני לא זיהיתי קורלאציה בין האסונות שהזכרת לבין ירידות בינואר.
ההפך הוא הנכון, כל אסון שהוצג בגרף, לווה לאחר מכן בעליות שערים והמסקנה המתבקשת היא שאסונות מהווים מנוף לבורסה ולא להפך (זה גם הגיוני מבחינה פסיכולוגית שכן כל אסון מלווה בציפייה לתגובה שתשפר את רמת החיים מחד, ותלווה בהתפתחות כלכלית מאידך - מלחמות היו מאז ומתמיד קטליזטור לשיפור הכלכלה).
שבת שלום,
רונן
בשיחה היום עם יועץ ההשקעות בבנק
הוא המליץ למכור את כל המניות,תעודות סל וכ"ו שנמצאות ברווח
משני טעמים
האחד לצמצם את שיעור המס
השני "תחושה" שעומד לבוא גל ירידות
כך שלדעתו עדיף לשבת על הגדר עד אמצע ינואר ואז לחזור.
אשמח לשמוע דעתך על שני האספקטים
בשיחה היום עם יועץ ההשקעות בבנק
הוא המליץ למכור את כל המניות,תעודות סל וכ"ו שנמצאות ברווח
משני טעמים
האחד לצמצם את שיעור המס
השני "תחושה" שעומד לבוא גל ירידות
כך שלדעתו עדיף לשבת על הגדר עד אמצע ינואר ואז לחזור.
אשמח לשמוע דעתך על שני האספקטים
אתחיל מהסוף:
אני לא מתמודד עם תחושות אלא עם עובדות. גם לי יש תחושה שעומד להגיע גל ירידות, אבל העיתוי הוא הרלוונטי. עד אז אפשר לעשות עוד אחוזים רבים, מה עוד שלא כל השוק מגיב באותו זמן ובאותה עוצמה. בהחלט ניתן לראות מניות היורדות כשהשוק עולה ולהיפך - כאלה שעולות ללא גבולות כשהשוק יורד.
Timing is money
לשאלת המס:
אם יש לך הפסדים השנה, ואתה רוצה לקזז אותם כנגד הרווחים שיש לך בתיק, ההמלצה נכונה. לא ניתן לקזז "רווח תיאורטי" אלא לאחר שמומש בפועל.
אם אין לך הפסדים, אין טעם במהלך, שכן לא ניתן להעביר רווחים משנה לשנה ולקזז בשנה הבאה את הרווח של השנה כנגד הפסד שיווצר (אם בכלל) בשנת 2010.
בכל מקרה רצוי לעשות תכנון מס ולמכור רק מה שדרוש לצורך קיזוז ההפסד ("מגן מס").
בהצלחה,
רונן
בשיחה היום עם יועץ ההשקעות בבנק
הוא המליץ למכור את כל המניות,תעודות סל וכ"ו שנמצאות ברווח
משני טעמים
האחד לצמצם את שיעור המס
השני "תחושה" שעומד לבוא גל ירידות
כך שלדעתו עדיף לשבת על הגדר עד אמצע ינואר ואז לחזור.
אשמח לשמוע דעתך על שני האספקטים
אתחיל מהסוף:
אני לא מתמודד עם תחושות אלא עם עובדות. גם לי יש תחושה שעומד להגיע גל ירידות, אבל העיתוי הוא הרלוונטי. עד אז אפשר לעשות עוד אחוזים רבים, מה עוד שלא כל השוק מגיב באותו זמן ובאותה עוצמה. בהחלט ניתן לראות מניות היורדות כשהשוק עולה ולהיפך - כאלה שעולות ללא גבולות כשהשוק יורד.Timing is money
לשאלת המס:
אם יש לך הפסדים השנה, ואתה רוצה לקזז אותם כנגד הרווחים שיש לך בתיק, ההמלצה נכונה. לא ניתן לקזז "רווח תיאורטי" אלא לאחר שמומש בפועל.
אם אין לך הפסדים, אין טעם במהלך, שכן לא ניתן להעביר רווחים משנה לשנה ולקזז בשנה הבאה את הרווח של השנה כנגד הפסד שיווצר (אם בכלל) בשנת 2010.
בכל מקרה רצוי לעשות תכנון מס ולמכור רק מה שדרוש לצורך קיזוז ההפסד ("מגן מס").בהצלחה,
רונן
רונן שלום.
שוב תודה על הכל, תשובות, הסברים.
הסבלנות ראוייה להערכה.
יש לי שאלה. מקווה לקבל עליה תשובה.
ניסיתי גם בפורומים אחרים.
מכרתי נייר בהפסד במהלך השנה ועכשיו אני צריך לבצע מכירת נייר ברווח כדי לקזז את ההפסד שנוצר במהלך השנה.
אלא שהנייר עם הרווח נוצר בשתי קניות שונות.
לדוגמא: על הקנייה הראשונה יש רווח של 50%.
על הקניה השניה והמאוחרת יש רווח של 25%.
בהנחה שמספיק למכור רק חלק קטן מהנייר
האם הקיזוז יתבצע מהקנייה הראשונה או מהמאוחרת???
כדי לא להעמיס על הפורום והמיילים אני מודה לך כבר עכשיו.
ותודה לכולם על המידע הרב ש"נזרק" פה בפורומים השונים.
תודה: איתן
הכלל הוא: ראשון נקנה ראשון נמכר
ולכן אם אתה מוכר רק חלק קודם יחושב החלק שנקנה ראשונה.
פוסט אחרון: קרנות ביטקוין ישראליות המצטרף האחרון לאתר: nik24689 פוסטים אחרונים תגובות שלא נקראו
