ההתנהלות היומיומית מול המערכת הבנקאית בישראל לוותה במשך עשרות שנים בתחושת תסכול עמוקה בקרב הציבור הרחב, בעיקר לנוכח שורה ארוכה של עמלות קטנות, מעורפלות ומיותרות שהצטברו מדי חודש לעשרות שקלים מחשבון העובר ושב. החל ממחר נכנס לתוקף השלב הראשון ברפורמת עמלות העו"ש המקיפה של בנק ישראל, מהלך שמסמן שינוי כיוון רגולטורי משמעותי שמטרתו לעשות סדר במחירונים, להפחית עלויות ישירות ולהחזיר מעט מההגינות ליחסים שבין הצרכן למערכת הבנקאית. הבשורה הבולטת והמיידית ביותר נוגעת לכרטיסי החיוב המיידי (דביט), שהפכו בשנים האחרונות לאמצעי תשלום נפוץ ביותר בקרב משקי בית רבים, ובראשם צעירים, חיילים ואוכלוסיות המבקשות לנהל תקציב מבוקר ללא כניסה לאשראי מתגלגל.
במסגרת השלב הראשון, תקרת העמלה החודשית שהבנקים רשאים לגבות בעד החזקת כרטיס דביט תוגבל ל-7 שקלים בלבד בחודש. מדובר בהוזלה ישירה ומוחשית, שכן הממוצע הנגבה כיום במשק עומד על כ-9 שקלים לחודש. כאשר מביאים בחשבון כי ברחבי המדינה מוחזקים כיום כ-1.8 מיליון כרטיסי דביט פעילים, הפחתת התעריף המרבי צפויה להותיר בכיסי הציבור עשרות מיליוני שקלים בכל שנה. לצד הגבלת התקרה, בנק ישראל ביטל גם את הפטור המובנה מדמי כרטיס דביט לשלוש שנים שהבנקים חויבו להעניק עד כה בעת ההנפקה, כך שהמודל החדש מייצר תמחור קבוע, שקוף ואחיד לכל אורך תקופת השימוש.
במקביל להסדרת כרטיסי החיוב, הפיקוח על הבנקים מוחק משורת העמלות מספר חיובים ארכאיים שקוממו לקוחות במשך שנים. מהיום, הבנקים לא יוכלו עוד לגבות שום תשלום על שירותי איתור חשבונות או על פעולות מורכבות של טיפול בתיקי ירושות ועיזבונות, שירותים שנכפו על אזרחים ברגעים משפחתיים רגישים ולוו בעבר בתעריפים מנופחים. בשורה חשובה נוספת מתייחסת לביטול מלא של העמלה שנגבתה עד כה מכותב הצ'ק במקרה שבו הצ'ק חזר עקב סיבה טכנית גרידא, כגון חתימה לא תואמת, טעות בספרת התאריך או פגם ברישום, להבדיל ממקרה שבו אין כיסוי מספיק בחשבון. כמו כן, כדי להקל על נוטלי המשכנתאות המבקשים להתאים את הוצאותיהם החודשיות למציאות החיים, עלות השירות של שינוי מועד הפירעון החודשי של ההלוואה תוגבל ל-5 שקלים בלבד עבור כל אחד מארבעת השינויים הראשונים המתבצעים במהלך השנה.
אלא שהצעדים הללו הם רק יריית הפתיחה למהלך משמעותי ועמוק בהרבה. השלב השני והמרכזי של הרפורמה, שצפוי להיכנס לתוקף ב-1 ביולי 2027, יבטל לחלוטין את מנגנון ברירת המחדל ההיסטורי של תשלום עמלה פר פעולה בודדת (כגון שורת חיוב בעו"ש, הפקדה, או משיכה). מודל זה יוחלף באופן אוטומטי בשירות קבוע של "ניהול חשבון תשלום", שיוחל על כלל הלקוחות ללא שום צורך בפעולה אקטיבית, רישום מיוחד או פנייה לפקיד. במסגרת זו, לקוחות ישלמו סכום מרבי של עד 10 שקלים בחודש ויקבלו חבילה רחבה של עד 100 פעולות בסיסיות בחשבון, בעוד שלקוחות בעלי היקף פעילות נמוך המבצעים עד שתי פעולות בלבד בחודש ישלמו מחיר סמלי של 5 שקלים בלבד. כדי להבין את גודל החיסכון, די לציין כי לפי נתוני בנק ישראל, העלות הממוצעת של ניהול חשבון עו"ש עמדה בשנת 2025 על 11.7 שקל בחודש.
בנק ישראל איפשר אמנם לתאגידים הבנקאיים להקדים את יישום המתווה המלא ולהציע את חבילת ניהול החשבון המוזלת כבר ממחר, אך בשוק ההון מעריכים בספקנות רבה כי אף בנק לא ימהר להתנדב לעשות זאת. החלת המבנה המחודש דורשת היערכות טכנולוגית מורכבת במערכות הליבה הבנקאיות, ומעל לכל, היא צפויה לחתוך ישירות בהכנסות הבנקים מסעיפי העמלות המשתלמים.
במערכת פיננסית תחרותית ומשוכללת, טבעי היה לצפות שהבנקים ייאבקו על ליבו של הצרכן ויקדימו להציע תנאים אטרקטיביים כדי לנכס לעצמם נתחי שוק חדשים. תקדים מסוים נרשם בעבר כאשר חוקק החוק שחייב את הבנקים לאפשר פתיחת פיקדון למי שאינם מחזיקים חשבון עו"ש בבנק, אז בחר בנק מזרחי-טפחות להקדים את כניסת המהלך לתוקף כדי לגייס מקורות כספיים. ואולם, עמלות עובר ושב הן מגרש אחר לחלוטין מגיוס פיקדונות. אף שתעריפי הבנקים מהווים את אחד ממוקדי הביקורת הציבורית הנוקבים ביותר, הלקוח הישראלי מגלה אדישות צרכנית עמוקה וממעט לנייד את חשבונו גם כאשר מוצעות לו אלטרנטיבות זולות יותר. הרגולטור נאלץ לפיכך להפעיל יד קשה ולהכתיב את הוזלת המחירים בחקיקה, והחל ממחר בבוקר, הצעדים הראשונים של השינוי יורגשו ישירות בדפי החשבון של מיליוני אזרחים.
